מהר"ש חלק ג צז

האכילה ונסתפק כת"ה מכח דברי השיך שכ' דצריכין לקבוע המזוזה בצד ימין הכניסה לבית החורף לפי ששם עיקר התשמיש וחשוב עיקר צד ימין מקום שנכנסין בו בתמידות

והנה כת"ה מצדד די"ל הואיל שאין גוף הבית שלו י"ל דחשוב כבית המושכר דאינו חייב במזוזה רק מדרבנן ושוב בס' באיזה צד מחויב במזוזה י"ל דהוי ס' דרבנן ולקולא באמת יפה דחה דכמו דפסקינן בהא דתרי כסי קמאי בעי הסיבה דצריכין למיסב בכל הד' כוסות דא"א לומר סד"ר לקולא דא"כ בכל צד ניזל לקולא ומיעקר בוודאי תקנתא דרבנן לגמרי ואף אם ניזל בתרי כסי קמאי לחומרא מ"מ שמא הלכה דתרי כסי בתראי בעי הסיבה ומיעקר תקנתא דרבנן לגמרי וא"א לומר סד"ר לקולא רק בדבר שנופל ס' במקרה אבל בדבר שאפשר שמיעקר תקנתא דרבנן לגמרי א"א לומר סד"ר לקולא והספק דנידן שאלתנו מזדמן כמעט בכל הבתים שבכל בית יש בית לאפי' ובישל ועיין כעין זה בתוס' ביצה די"ד דבדבר דסתרי אהדדי א"א סד"ר ולקולא ועיין ר"ן ריש מגילה ובמלמ"ל שם ועיין תוס' כתובות כ"ח ע"ב ותוס' נדה מ"ד דאף דבס' באבילות אזלינן לקולא אף נגד הרוב מ"מ בס' בן ז' שניהם מתאבלין לפי שאחד מחויב בוודאי להתאבל א"כ גנאי שלא יתאבלו שניהם ובפרט יפה כתב כת"ה דלשכת פרהדרין משמע בש"ס דחייב במזוזה מה"ת וגם לרב יהודא דפוטר הטעם משום דס"ל דירה בע"כ ל"ש דירה ומשמע דזה ל"ח כבית המושכר אף דלא נבנה רק משקלי הציבור אפ"ה כיון דמיוחד רק לכהן חשוב כשלו לגמרי והוי כסברת התוס' זבחים ד"ו ויומא ד"נ לענין מקופיו מתכפרי דדוקא בדבר שאחד מתכפר בו מקביעותא ואחד מתכפר רק מקופיו בטל זכותו לגבי חלק האחר וחשוב כאלו הוא של זה המתכפר בו מקביעות אבל יורשים דכולהו מתכפרי רק מקופיו חשיבי כולהו בעלים וסברא זו שייך גם כאן דבשלמא בית המושכר דהמשכיר יש לו קנין הגוף והשוכר רק קנין שימוש א"כ שפיר ל"ח ביתך דאינו של השוכר והראיה דלהרבה שיטות אף בזמן השכירות יוכל לאוסרו בקונם על השוכר וגם לשיטת הרמב"ם ז"ל חצר המושכר קונה להמשכיר ועיין חק יעקב סי' תל"ז דאם מכר ביתו בי"ד לכ"ע על הקונה לבדוק אבל הכא דמקום המקדש אינו קני לשום אדם כמפורש בנדרים דמ"ח במתני' דנדרו הנאה זמ"ז מותרין בהר הבית ובעזרה וה"ט דחשוב כולו של הקדש ועיי"ש בתוי"ט א"כ שפיר כיון דאין לשום אחד קנין הגוף שפיר תשמישו של הכה"ג חשוב כאלו הוא לגמרי שנו

וה"נ בבית המיוחד לדירת הרב שנהי שבא משל אנשי העיר אפ"ה שום אחד אין בו קנין ששום אחד מבני העיר אין משתמש בו ולא הוי כבהכ"נ דחשוב כחצר השותפין ולשי' הרמב"ם ז"ל בנדרו זמ"ז אסורין לכנוס לבהכ"נ וכבר העירו על הרמב"ם ז"ל דהא חשוב כחצר שאין בו דין חלוקה ועיין יו"ד ס' רכ"ד ובח"ס חו"מ סי' י"ב ובתשובה כבר הארכתי בזה עכ"פ הכא דאין שום איש משתמש בו זולת הרב ואין מי שיוכל להפקיע זכות הרב בהדירה שפיר חשוב כביתו לגמרי וחייב במזוזה מה"ת ועיין בר"ן נדרים מ"ז דמקבל בטסקא כיון שאין יכולין לסלקו כ"ז שמשלם בטסקא א"א לאוסרו בקונם דאלים שיעבודו ול"א בו קונם מפקיע ועיין בשו"ת מהרי"ט לענין חזקת הדירות מי נקרא מוחזק א"כ ה"נ כיון דסתם קבלת הרב הוא על כל ימי חייו כמ"ש הח"ס בתש' חו"מ כ"ב דאף דנכתב בכתב הרבנות על ג"ש הוא רק משום דאסור להשכיר א"ע בלי זמן אבל באמת א"י לסלקו כל ימי חייו שוב חשוב כביתו לגמרי אף דאין לו רשות למכור הבית עכ"פ לא גרע ממקבל בטסקא ובפרט דלשיטות הפוסקים דרב יש לו זכות להוריש הרבנות לבניו אחריו א"כ תמיד יהי' הבית מיוחד לו ולזרעו אחריו א"כ שפיר חשוב כביתו כמ"ש התוס' קידושין ד"ה דבית אביך מיקרי אף לאחר מותו וא"כ הכא שזוכין מכח חזקת אביו הוי כבית אביו גם לאחר מותו בשלמא באומר קונם ביתך כוונתו רק כל ימי חייו כמפורש בעירובין ט"ו ובסוכה כ"ד וביו"ד רכ"ח עכ"פ פשיטא דבית הרב חשוב כביתו של הרב לגמרי עכ"פ לענין חיוב מזוזה:

ומה שהעיר כת"ה עוד די"ל דתרי ביתך חד אתי למעוטי בית של אחרים וחד למעוטי בית חו"ל ושוב י"ל דמה"ת לא מעכב שיהי' דרך ימין הכניסה ושוב י"ל סד"ר לקולא

הנה חוץ מזה שכבר הארכתי דבכאן א"א לומר סד"ר לקולא באמת גם בית בחו"ל חייב במזוזה כמפורש בתוס' בע"ז דכ"א דהקשה הר"י דא"כ נימא דבית חו"ל יופטר ממזוזה ולא שמענו זאת ועוד דאף א"נ דבית בחו"ל א"ת מה"ת במזוזה ה"ט דלא מיקרו ביתך וכעין שכ' התוס' קידושין ל"ו לענין ערלה די"ל דקרקעות שלנו הואיל דמשועבדות למלך ל"ח שדך וא"כ שוב י"ל דמחד ביתך נפקא דכיון דממעטינן ביתך ולא של אחרים ממילא מימעט ג"כ בית חו"ל ושוב הך דדרך ביאתך הוא מה"ת מביתו אחרינא כמ"ש ברא"ש שם במנחות אך באמת העיקר דגם בית חו"ל חיים במזוזה מה"ת וממילא מה"ת בעי דרך ביאתך

ומה שהביא כ"ת משו"ת שאילת יעבץ ס' ע' והובא בפ"ת שם וכת"ה כתב דבצד ששורה בו המחבל אסור לכנוס לגבולם וכמו שאסור ליתן צדקה בלינה ורק בנר חנוכה אז נתבטל כל שליטת החיצונים

באמת אין לי עסק בנסתרות ובעיקר ענין נר חנוכה כבר האריך מרן בס' הקדוש ד"ח דעיקרו לרמז שאף למטה מעשרה הסמוך לרה"ר שאף שבאותו מקום יש שליטות החיצונים מ"מ כח מצוה זו שולט אף במקומם ועפי"ז מחדש דבאותו זמן יש מקום לתשובה אף לפגם הברית ר"ל עיי"ש בדבריו הק' אך בפשיטות י"ל כיון שעושה המזוזה בשני הצדדים מחמת ס' מצוה מה"ת ומחויב להחמיר בס' ד"ת א"כ אין כוונתו ח"ו להשיג גבולם א"כ זכות המצוה מגין לבל ישלטו בו אף בבא לגבולם וכעין שכתב בשו"ת בית אפרים חיו"ד סי' ס"א דגם ביש פסול בשם מחמת ס' מותר לתקנו כיון דעיקר האיסור דרך השחתה וכשעושה מחמת שהס"ת הוא ס' פסול עכ"פ ל"ח דרך השחתה וליכא אף התחלת איסור ועיין בספרי ח"א סי' פ"ט א"כ ה"נ י"ל בסברת השאילת יעבץ דכיון שעושה מחמת ס' ד"ת ל"ח כמסיג גבול וזכות המצוה מגין עליו עכ"פ בעיקר הדין יפה כ' כת"ה דעכשיו אין עיקר השתמשות בבית האפי' ובישול אדרבה אנשים חשובים אין באים לבית המבשלות רק לעתים רחוקים ורוב תשמיש הוא בחדר המיוחד לאכילה ושינה א"כ י"ל דחשוב עיקר לגבי בית הבישול ובפרט שהציר דלת פתוח לבית האכילה בוודאי דצריכין לקבוע בימין הכניסה מבית הבישל לבית האכילה ועיין בפ"ת מה שהביא לענין פתח מעזר"נ לעזרת אנשים דעיקר הוא מה שנכנס השמש לחדר הנשים כיון שמעז"נ אין נכנסים לעז"א ורק במילה עומדים הנשים. על הפתח עיי"ש א"כ ה"נ חדר האכילה ושינה עכ"פ ל"ח טפל