מהר"ש חלק ג פג

בש"ס רק לכתחילה אך אף להמחמירין מ"מ אם מעריסה הי' לה ב' שמות אף דעתה נקראת בפי רוב בשם א' אך עדן מיעוט בני אדם קורין אותה בב' השמות לכ"ע מהני אם כתבו ב' השמות ואנכי הבאתי מקור לזה מרש"י מנחות ל"ד דאם יש לבית ד' פתחים כולן חייבין במזוזה אעפ"י דרגיל לילך בחד וכתב רש"י ז"ל אעפ"י דלעיל מפורש דאם רגיל בחד פתח השני פטור ממזוזה שם מיירי דמעולם לא שומשי בקביעות בפתח הב' אז שפיר בטל לגבי פתח הא' אבל הכא מיירי שבתחלה הי' בני הבית מרובים והלכו דרך כל הפתחים אף דעכשיו נתמעטו הב"ב והולכים רק במקרה בשאר הפתחים אפ"ה כולם חייבין במזוזה חזינן דדבר שכבר הי' מוחזק לשם גמור נהי דעכשיו נקרא לרוב בני אדם רק בשם אחד מ"מ אם עדן נקרא בפי המועט בשני השמות י"ל דחשוב שני השמות לעיקר ויש להקדים השני שמות ולכתוב על שם האחד דמתקרי ובדיעבד בלא כתב רק שני השמות לבד ג"כ יש להכשיר דעכ"פ שני השמות חשוב שם העיקר ובכתב שם העיקר לחוד כשר לשי' רוב הפוסקים ובפרט ביש לצרף שיטת הט"ז דמה שקורין שם אחד הוי כמקצרין השם ובאמת לכתחל' צריכין לכתוב גם שם האחד הנקרא לרוב בני אדם ולשי' הד"ח והחסד לאברהם יש להקדים שם האחד ועל ב' השמות בלשון דמתקרי ולשי' הכרם שלמה והבית יצחק כותבין ב' השמות ועל שם הא' דמתקרי עכ"פ בדיעבד הי' מקום להכשיר אף שלא כתבו רק ב' השמות לחוד ועיין בשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' קע"ט אך כיון דלא נקראת לשום אדם בב' השמות א"כ י"ל דחשוב נשתקע ופסול ל"מ אם לא כתב רק השם שנשתקע א"כ בוודאי דפסול מה"ת דעכ"פ הוי כחסר שם דלשי' רוב הפוסקים שמו ושמה מעכב מה"ת ורק אם כתבו גם שם שנקראת בו בפי כל וכתבו גם שם שנשתקע אז הוא רק פסול דרבנן לשי' רוב הפוסקים עכ"פ הכא שלא כתבו רק שם חי' דוואשא יש לחוש דחשוב שם שנשתקע וכיון דלא כתנו שם חי' לחד חשוב עכ"פ כלא כתבו שמה והגם שב' השמות נכתבו בכתובה ובתנאים ובמענטריקע וטאבליע מ"מ לשי' רוב הפוסקים עדן חשוב נשתקע כיון שנשתקע בקריאה הגם דלא נשתקע בידיעה והגם דבחידושי אנשי שם כ' דאם נכתב בכתובה ל"ח נשתקע חוץ לזה דרוב הפוסקים חולקין עליו גם בכבר עברו יב"ח מזמן הנישואין לשי' כ"פ חשוב נשתקע ובפרט דעכ"פ ל"ח רק כשם הטפל ולשי' רוב הפוסקים פסול בכתב רק שם הטפל ועיין שו"ת מהרש"ם ח"ב סימן רנ"א ושם בהשמטות אהע"ז הל' גיטין סי' רכ"ב וגם שם בסימן קע"ט מחמיר מאוד בענין זה ובפרט לפע"ד ע"י הריעותא הא' מה שנכתב דהוית אנת אנתתי נהי דאין לפסול הגט עי"ז מ"מ יש חשש על המסדר שמא אינו בקי בטיב גיטין כיון שלא הרגיש בריעותא זו בקראו את הגט כ"פ ע"כ כ"ז שלא יתברר אם המסדר הוא מומחה קשה להכשיר גט זה וגם אם יתברר שהמסדר הוא מומחה ורק שהי' שגגה עכ"ז קשה להכשיר כיון שלא נקראת לשום איש רק בשם חי' לחוד עכ"ז אם יסכימו שני גדולי הדור מפורסמים להכשיר גט זה ולסמוך על שנכתבו ב' השמות בתנאים וכתובה ומענ- טריקע וטאבליע ולצדיקים אז גם אנכי אצטרף לזה שימסרו לה הגט ואח"ז יכתבו לאמעריקא אולי יוכלו להשיג גט אחר בשם חי' לחוד אז יהי' ההיתר ברור ואם לא יוכלו להשיג גט אחר אז אם יסכימו שני גדולי הדור מפורסמים להכשיר גט זה אז גם אנכי אצטרף ומכלל הן אתה שומע לאו והשי"ת יצילינו משגיאות

באעה"ח יום ד' ב' כסליו תרפ"ג לפ"ק קאשוי. הח' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן מ"ח

לכבוד הרב הגאון הצדיק שלשלת היחסין כקש"ת מו"ה שלום הלבערשטם האבד"ק סטראפקוב שליט"א

בדבר שאלתו בא' שתבע את חבירו בערכאות וקודם הטערמין תבע אותו לפני ב"ד ישראל אי מחויב לעמוד עמו כעת לד"ת

וכה"ג הביא הדין המפורש בסי' כ"ו ודיין אי אומר אף שכתב שם ונתחייב בדיניהם מ"מ לאו דווקא לפמ"ש שם בנה"מ דהעיקר מטעם קנס א"כ מיד שהעריך הקלאגע בערכאות שלא ברשות ב"ד יש לקונסו ובזה נתווכחי הדינים עכת"ד

הנה להענ"ד דכ"ז שלא עמדו על הטערמין יש לב"ד ישראל להזדקק דלא מבעי לטעם הראשון דהוי כקיבלו קאו"פ א"כ בקאו"פ מפורש בש"ע סי' כ"כ דבלא קנין יכולין לחזור קודם גמר דין א"כ פשיטא דקודם הטערמין לא הפסיד זכותו בדיני ישראל דלא גרע מקיבל בפירוש קאו"פ דאם הי' בלא קנין יוכל לחזור קידם גמ"ד ולשיטת הרמ"א בקיבל פסול אחד כשלושה דהוי תרתי לריעותא ואף אחר גמר דין יוכל לחזור בו אם הי' בלי קנין א"כ בזמנינו דבדיני עכו"ם דן שופט ביחידי א"כ ל"מ קבלה בלי קנין אך באמת הש"ך כ' דיש בזה ס' דדינא א"כ יוכל המוחזק לומר קים לי אך עכ"פ קודם גמר דין דוודאי יוכל לחזור אף אם קיבל עליו בפירוש קאו"פ ה"ה בתבע בדיני עכו"ם נהי דהוי כקיבל קאו"פ מ"מ קודם גמר דין יוכל נחור בו

וראי' לזה דהא הנה"מ בסי' כ"ו כ' השני טעמים ומביא נ"מ אם נתחייב התובע מחמת שוחד שנתן הנתבע דלטעם דקיבל עליו קאו"פ חוזר לתבוע בדיני ישראל ולטעם קנס אין חוזר ותובע ואמאי לא קאמר הנ"מ אם תובע לפני בד"י קודם הטערמין דלטעם קיבל קאו"פ יוכל לחזור קודם גמ"ד ולטעם קנס אין חוזר ותובע וע"כ דגם לטעם השני כ"ז שלא הי' הטערמין ליכא למקנסו דעיקר הקנס הוא בשביל שעבר לייקר שם האלילים ועיקר מייקר שם האלילים הוא בשעת הטערמין דאז הוא עיקר הפירסם דבשעת הערכת הקלאגע היא בצינעא וגם לא נראה מזה שבוחר יותר במשפט העכו"ם די"ל שעשה זאת רק להפחיד את הנתבע כדי שילך לפני דייני ישראל ע"כ לפענ"ד דכ"ז שלא עמדו להטערמין אין לקונסו דעדיין לא נתייקר שם האלילים דבשלמא אחר הטערמין יפה כ' בשו"ת מהריט דל"ש בזה לומר אעל"מ דלא יתוקן האיסור דכבר נתייקר שם האלילים אבל קידם הטערמין אין נתייקר שם האלילים ורק בריבת מצינו משעת שומא עבד איסור אבל בזה עיקר האיסור הוא בשעה שגומר הטערמין אף דפשיטא דגם בשעת העריכת הקלאגע בלי רשות ב"ד עובר אאיסור אבל עכ"פ אם בא לפני בד"י קודם הטערמין מחויבים להזדקק לו ומחמת שהענין אינו סובל אריכות אקצר ועיין שו"ת ח"ס חו"מ סי' ג' ובשו"ת מהרש"ם ח"א סי' פ"ט וב"י סי' מ"א שכ' ג"כ כדברינו: באעה"ח יועש"ק נצבים תרס"ו ראדמישלא הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל.