מהר"ש חלק ג ח

זכותו מעולם א"כ נימא אף במת בעלה תאכל דא"נ דשם לא אכלה דל"ח אשת כהן א"כ הכ"נ כיון דע"כ צ"ל דאין דעתו לדור עמה באיסור א"כ שוב נכוף לגרש והוי ככבר פקע קנייני' ור' יוחנן ס"ל דבאמת במת או גירשה לא אכלה רק הכא כ"ז שלא גירשה אף דנכוף לגרש אפ"ה ל"ח ככבר גירשה והא דחציו ב"ח חייב בראי' העיקר משום דצד חרות אין לו רק אדון אחד נשמע דר' יוחנן ס"ל דאף במקום דעומד לשחרר ל"ח כמשוחרר וה"ה דבעומד לגרש ל"ח ככבר גירשה. וה"ה דאף דעומד לשרוף אפ"ה, כ"ז שלא שרפו חשוב אינו שלו אף שיוכל להיות לו זכות בהאפר ע"מ חשוב דשלב"ל. ועפי"ז הכל ניחא דבדף כ"א מפורש במתני' עבר זמנו אסור בהנאתו ומסיק בש"ס דלא נצרכה רק לשעות דרבנן וכוונת המתני' דגם בשעה ו' אין לו שום הנאה בחמץ אף לענין קידושין דהי' הו"א דבאמת יוכל לקדש דיוכל להנות מאפרן ומשום דעומד לשרוף ל"ח דשלב"ל ואף שי"ל דהאפר חשוב הפקר מ"מ ס"ד דהש"ס דכ"ז בשעה ז' דאסור מה"ת אז חשוב הפקר וממילא גם האפר חשוב הפקר. אבל בשפה ו' דמותר מה"ת עכ"פ ל"ח הפקר ונהי די"ל דכיון שהאשה לא תוכל להנות בו א"א להתקדש בו מ"מ ס"ד דהש"ס דתהי' מקודשת משום שתוכל להנות מאפרו ול"ח דבר שלב"ל וע"ז מביא דברי ר' גידל בשם ר' יוחנן דקאמר דגם בשעה ו' אינה מקודשת דלר' יוחנן לשיטתו סבירא לי' דאף בעומד לגרש אפ"ה לא חשוב ככבר גירשה וה"ה דל"א כל העומד לשרוף כשרוף דמי שוב חשוב זכות האפר דבר שלב"ל ול"מ בקידושין משום הכי אף בשפה ו' אינה מקודשת אך הכא בדף ו' ס"ד דהש"ס דגם אח"ז איסורו מועיל ביטול די"ל דפ"י זכות האפר חשוב שלו ולא חשוב דשלב"ל משום שמצוה לשורפו והוי ככבר שורפו וע"ז משני הש"ס דמצינו ר"א אומר שני דברים אינו ברשותו ור' אלעזר לשיטתו דסבירא לי' שם ביבמות דהיכי דכופין לגרש הוי ככבר פקע קנינו וא"כ הכא דעומד לשרוף מכח העשה דתשביתו דבלא"ה הי' חשוב גורם לממון ושוב אמאי קאמר שני דברים אינו ברשותו הא יש לו זכות האפר ומכח זה עובר בב"י ועכ"ח צ"ל דהאטר חשוב של הפקר ומש"ה ל"מ ביטול אחר זמן איסורו דנהי די"ל דכיון דעומד לשרוף הוי ככבר שרפו ויש לו זכות בהאפר מ"מ האפר ל"ח שלו רק של הפקר וע"ז פריך הש"ס ולבטל בשית כיון דהשתא קאי לר' אלעזר ולדידי' זכות האפר ל"ח דשלב"ל וצ"ל דהא דחשוב אינו שלו משום דא"ה חשוב של הפקר וגם האפר הוי הפקר וע"ז ס"ד דבזמן שאינו אסור רק מדרבנן עכ"פ ל"ח של הפקר. ונהי דהיכי דלא תוכל להנות ממנו אינה מקודשת אבל הכא תוכל להנות מן האפר ומכח המצוה הוי כאלו הוא כבר אפר וע"ז לא מצי להביא מהא דאמר ר' יוחנן המקדש משש שעות אינה מקודשת די"ל דרק ר' יוחנן לשיטתו דס"ל דאף דבמקום דעומד לגרש ל"ח ככבר גירשה וה"ה דעומד לשרוף ל"ח כשרוף א"כ לכך ל"מ בקידשה בשעה ו' משום דלא תוכל להנות ממנו וזכות האפר חשוב דשלב"ל אך השתא דקאי לר' אלעזר דס"ל כל העומד א"כ זכות האפר ל"ח דשלב"ל א"כ יועיל ביטול לאחר שעה ה'. ומשני דמצינו ר' גידל בשם רב בשעה ו' אינה מקודשת ולרב תיקשו הא תוכל להנות מהאפר ואף שאפשר דקאי בסברת ר' יוחנן דל"א כל העומד אבל רב ס"ל בב"מ דט"ז אדם מקנה דשלב"ל ושוב לא שייך תירץ הרשב"א ועכ"ח צריך לומר דגם בזמן האסור רק מדרבנן אפ"ה חשוב של הפקר דגם איסור דרבנן לשיטת כמה פוסקים חשוב איסור חפצא ושוב ל"מ אף אם יקדש אחר שכבר נעשה אפר משום דהאפר חשוב של הפקר. וא"ש מה דהכא דקאי לר' אלעזר הוצרך להביא המימרא בשם רב ומיושב הכל בס"ד כתבתי י' למב"י יומא דהלולא דרבינו הגה"ק מצאנז זי"ע: מודעה רבה. כל מקום שנאמר בספרי שם עכו"ם או נכרי, הכוונה על העמים הקדמונים אשר לצבא השמים הי' עובדים. המחבר