מהר"ש חלק ג עט

בר חיוב ושוב י"ל דהיכי שכבר יצא והוא אינו בחיוב ערבות נגד נשים שוב א"י להוציאן במקרא מגילה

וכעין סברא זו מצינו בש"ס כתובות ל"ד דבטבח בשבת על ידי שליח חייב אף דאם ישחוט בעצמו יופטר אפ"ה ל"ח בכלל אם עביד הוא לא מחויב דרק מצד קלבד"מ יופטר ואפ"ה כתבתי בספרי ח"ב בפתיחה דעכ"פ א"א לייחס הפעולה להמשלח דהא אף אם ישחוט בשוגג יופטר דחייבי מיתות שוגגין פטורין א"כ ה"נ בשלמא אם יוצאת בשמיעה סגי אם שמעה מאיש שחייב במצוה זו אף דעתה כבר יצא אבל א"נ דצריך לומר דקריאת האיש חשוב כאילו קראה האשה ע"כ צריך או שיהי' עתה בחיוב ממש אז מהני קריאתו לגבי עצמו או עכ"פ שיהי' בתורת ערבות לגבי זה שקורא עבורו וא"כ בנשים דליכא ערבות עבורם לשיטת הדג"מ שם לא יוכל להוציאם

אך באמת לענין להוציא את הנשים יש כמה סברות דמהני קריאת איש אף אם כבר יצא חדא דבאמת הדג"מ בעצמו נסתפק דרק נשים בשביל אנשים לא קיבלו ערבות כיון דחזינן דנפטרו נשים ממ"ע שהז"ג סברא דאף כמצות שחייבות עכ"פ אינם בכלל ערבות אבל איש י"ל דהוא בערבות גם עבור נשים ושוב חשוב מחויב בדבר וגם י"ל דנשים אינם חייבים רק בשמיטה וא"כ עכ"פ נהי דיצא כבר מ"מ ל"ח כשמעה ממי שאינו בר חיוב כלל דהא גברא בר חיוב הוא רק דעתה כבר יצא אבל עכ"פ בשנה הבאה יתחייב ושוב עכ"פ חשוב כשמעה מבר חיוב וכיון שא"צ לומר דיוצאת בקריאתו רק ע"י ששמעה יצאה שוב מהני וכמ"ש המג"א דמש"ה בתק"ש יוכל התוקע לעשות הברכות לפי שחבירו יוצא בשמיעתו ומחויב לברך א"כ מוציא בברכתו אבל בבדיקת החמץ דהמשלח אינו מחויב בברכה ואם אינו בודק שוב לא חל הברכה על הבעלים י"ל דאין השליח מברך עיי"ש ביד אפרים ובפרט דלשי' כ"פ רק במצוה שאין האשה מחויבת אינה בכלל ערבות כמו בהמ"ז א"נ דאשה אינו מחויבת מה"ת שפיר י"ל דאינה בכלל ערבות אבל באמת א"נ דנשים חייבות בברהמ"ז מה"ת שפיר אף אם היא לא תאכל רק כזית ואיש יאכל כדי שביעה אפ"ה תהיו מוציאות אנשים דחשיבה בר חיוב מה"ת מטעם ערבות וא"כ הכא דחייבות במקרא מגילה שוב אף היא ערבות בעד אנשים ומכ"ש דאנשים ערבות עבורה א"כ יש ג' ספיקות שיוצאות בקריאת אנשים אף אם הקורא כבר יצא ול"מ אי נימא כחד תירוץ בתוס' דהא דמועיל הסברא אף הם הי' באותו הנס הוא רק לחייבה מדרבנן א"כ נשים במקרא מגילה הוי רק תרי דרבנן א"כ שוב אם יש ס' שמא יצאתה בקריאת איש א"כ הוי ס' דרבנן לקולא ואף שי"ל דעכ"פ היא נתחייבה בוודאי ומס' לא פקע החיוב אך באמת חזינן דבס' קרא ק"ש למ"ד ק"ש דרבנן אזלינן לקולא אף דיש חזקת חיוב ואף דשם יש ס' אם נעשה כלל מעשה המתיר מכ"ש הכא שכבר נעשה מעשה המתיר רק הס' אם יצאתה בקריאת האיש בוודאי י"ל ס' דרבנן לקולא כמ"ש המ"ל פ"ד מבכורות ובפרט דבס' דדינא לשי' כ"פ ל"מ חזקה דבשביל חזקה לא ישתנה הדין והכא הוא ס' דדינא אם יש לו ערבות על נשים ובפרט דבאשה הוי תרי דרבנן חשוב כאין לו עיקר מן התורה כמ"ש הח"מ סי' כ"ח ובאין לו עיקר מת"ת לשי' הח"ד סי' ק"י גם נגד חזקה הוי ס' לקולא ואף לתי' התוס' השני דסברא דאף הן היו באותו הנס מועיל לחיוב מה"ת א"כ גם לגבי הנשים הוי רק חד דרבנן וי"ל דס' נגד חזקת חיוב הוי לחומרא ובפרט די"ל דמקרא מגילה חשוב דברי קבלה כשיטת הב"ח ומחמירין גם בס' ומכ"ש נגד חזקת חיוב מ"מ הוי ג' ספיקות לומר שכבר יצאה כמ"ש לעיל וא"כ ל"מ לשי' הסוברים דג"ס מועיל אף לעניין ס' בשחיטה כמ"ש הט"ז סי' ק"י א"כ הכא מועיל בוודאי ואף א"נ דנגד ח"א ד"ת אף ג' ספיקות ל"מ מ"מ הכא דלשיטת רוב הפוסקים מקרא מגילה ל"ח רק בכלל מצוה דרבנן א"כ ס"ס בדרבנן מהני לכ"ע אף נגד ח"א ובפרט הכא הוי ס' דדינא ולשי' הכנה"ג בס' דדינא ל"מ חזקה ע"כ פשיטא דאם שמעה מאיש אף אם הוא כבר יצא מ"מ אינה מחוייבת לשמוע שנית וז"ב ופשוט

אך לענין אם אשה תוכל להוציא אנשים יש ס' די"ל דמשה אינה מחוייבת רק בשמיעה וא"כ לגבי קריאה חשיבה אינו מחויב בדבר ויש להסתפק מי ששמע מקרא מגילה מאשה אם מחויב לקרא שנית או עכ"פ לשמוע שנית מאיש והנה אם האשה כבר יצאה ידי מגילה בשמיעה מאחר א"כ יש כמה ס' להחמיר ולומר שלא יצא ע"י קריאת האשה שמא אשה אינה מחוייבת רק בשמיעה וא"כ לגבי קריאה שאינה מחויבות בוודאי דליתא בכלל ערבות כמ"ש הרא"ש וא"כ חשוב כקרא מי שאינו מחוייב בדבר וב' א"נ דנשים מחויבות במקרא מגילה מ"מ גם במצוה שמחויבות אפ"ה ליתא בכלל ערבות וא"כ כיון דכבר יצאה חשובה אינו מחוייב בדבר ושמא כסברת התו' הראשון דנשים ע"י הסברא דאף הן היו באותו הנס אין חייבות רק מדרבנן וא"כ חשובה לגבי גברא כאינו מחוייב בדבר כמ"ש התוספת ד"כ דלרבנן תרי דרבנן אינו מוציא חד דרבנן וג' ס' לחומרא מחמירין אף בדרבנן ואף אם עדיין לא יצאה האשה ידי קריאת המגילה מ"מ הוי שני ספיקות לחומרא א' שמא הסברא דאף הן היו באותו הנס אינו מועיל לחייב רק מדרבנן וא"כ היא חשובה בכלל אינו מחוייב בדבר לגבי איש ושוב ליתא בכלל ערבות וב' שמא אשה מחוייבת רק בשמיעה ושוב לגבי קריאה הוי אינו מחוייב בדבר ולשי' המ"ל בס"ס להחמיר גם בדרבנן לחומרא ובפרט די"ל דמקרא מגילה חשוב ד"ק וגם בס' אחד מחמירין ומכ"ש בס"ס להחמיר ע"כ נלע"ד להלכה דאיש שקרא לפני נשים אף אם כבר יצא אפ"ה יצאו הנשים וא"צ לשמוע שנית ואיש ששמע מאשה ל"מ אם האשה כבר יצאה בוודאי דצריך לקרוא שנית ואף אם האשה לא יצאה עוד אפ"ה יש ס"ס להחמיר ע"כ צריך לקרוא שנית אך לא יברך דלענין חשש ברכה לבטלה שיטת הפרמ"ג דאף ס"ס לחיוב ל"מ ע"כ יקרא שנית בלי ברכה וז"ב בס"ד

ועפ"י מה שהבאתי שיטת הגרע"א ז"ל דבמצוה שאש' חייבת איתא גם בכלל ערבות א"כ נשמע דלפמ"ש הפרמ"ג בפ"כ דרק בברכת הארץ יש ס' אם האשה חייבת מה"ת א"כ בברכת הזן ובונה ירושלים תוכל להוציא אנשים אף אם לא אכלה רק כזית והאיש אכל כדי שביעה כיון שהיא חייבת מה"ת בברכה זו אם תאכל כדי שביעה א"כ שוית לאנשים ורק בברכת הארץ אז גם באכלה כדי שביעה אפ"ה יש להסתפק אם מוצאת אנשים דשמא אינה חייבת בברכה זו מה"ת ושוב ליתא בכלל ערבות לעניין ברכה זו ושוב חשובה אינה מחוייבת ואינה מוציאה אנשים אך אם קטן יוכל להוציא את האשה בברהמ"ז בברכת הזן ובונה ירושלים בוודאי אין מוציאה היכי דאכלה כדי שביעה כיון שהיא מחוייבת מה"ת וגם בברכת הארץ אם אכלה כדי שביעה היא חשובה עכ"פ בכלל ס' מחוייבת מה"ת ושוב וודאי דרבנן אינו מוציא לס' חיוב ד"ת אך אם לא אכלה האשה רק כזית אז אף אם הקטן ג"כ לא אכל כדי שביעה נהי דמוכח שיטת התוס' מגילה דאינו מוציא לאביו אף אם אביו לא אכל רק כזית משום דתרי דרבנן אינו מוציא לחד דרבנן הגם דשיטת המ"א דכמו