מהר"ש חלק ג עה

שם בש"ס דף צ"ב דאף במוציא מת לקוברו אפ"ה פטור לר"ש דחשוב מלשאצ"ל ועיי"ש בתוס' וא"כ דחשוב מלשאצ"ל א"כ גם ברה"ר ודרך הוצאה לא הי' רק איסור דרבנן מכ"ש בזה"ז דלשי' רוב הפוסקים ליכא רק כרמלית א"כ מלאכה שאצ"ל בכרמלית חשוב תרי דרבנן ובפרט שאינו נושאו דרך הוצאה דבימי החול נושאו בכיסו א"כ בכובעו לא חשוב דרך הוצאה ומצינו בש"ס דמתקן כלאחר יד מותר במקום הפסד ממון מכ"ש הוצאה דרך כרמלית והוי משאצל"ג דהוי בעצם תרי דרבנן ואם מוציאו שלא כדרך הוצאה בחול בוודאי מותר במקום הפסד ממון ומכ"ש במקום מצוה דחשוב עכ"פ כהפסד ממון כמ"ש התוס' פסחים י"א. ובאמת לשי' הבה"ג והבעה"ט מתירין אמירה לנכרי גם במלאכה ד"ת ל"מ בשביל מצות מילה רק גם בשביל שאר מצות כמפורש בש"ע דיש מתירין להדליק נר ע"י עכו"ם בשביל סעודת שבת ובשביל הפסד ממון לכ"ע אסור מלאכה ד"ת ע"י עכו"ם וגם מלאכה דרבנן ע"י עכו"ם יש אוסרין במקום פסידא כמפורש בש"ע סי' של"ד ועיין בס' מנחת כהן מ"ש בזה עכ"פ הכא לצורך מצות תפילה בציבור ושמיעת קריאת התורה ובפרט שיגיע הדבר לצער גדול אם יצטרך לישב בביתו כל יום השבת, א"כ הוי דבר שאי אפשר וכמו"ש הפמ"ג בפתיחה כוללת דמשו"ה מותר לטלטל פחות מד' אמות ברה"ר אף דגם במלאכת שבת ח"ש אסור מה"ת כמפורש ברש"י שבת צ"א מ"מ התירו כדי שלא יהי' ידיו אסורות ברה"ר ומכ"ש הכא דליכא רק ג' דרבנן משום כרמלית והוי משאצ"ל וגם ל"ח דרך הוצאה בוודאי דאין להכניס א"ע בחשש לישב במאסר וגם אין צריך להחמיר ולישב בביתו כל יום השבת ומותר לילך לבית התפילה ולמקוה ולישא הכתב תעודה בכובעו אבל הליכה לטייל בוודאי דיש להחמיר דגם חשש דרבנן אסור שלא לצורך כנלע"ד ברור בס"ד והשי"ת יצילינו משגיאות: באעה"ח ב' בלק ט' תמוז בעזר"ת לפ"ק קאשוי. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן מ"ד. לכבוד גיסי ההגה"צ בנש"ק מו"ה שלום נ"י האבד"ק קאמינקא יצ"ו

בדבר השאלה כי ר"ל נפלה דליקה בלילה ונשרפו הרבה בתים ונעלם ר"ל אברך אחד שמו מו"ה שלמה כי עלה לעלי' שעל ביתו להציל רכושו ואשתו ראתה שעלה לעלי' ואז הי' עוד האש רחוק ממקום שדר בו אברך הנ"ל ואח"ז עסקה האשה להציל רכושה וכאשר לא ראתה את בעלה צעקה האשה לילך להעלי' להציל את בעלה ובבוקר אחר השריפה בדקו ומצאו בקצה מקום החנות של הבית עצמות קטנים שרופים הרבה ובתוכם עצם גדול יותר מכביצת תרנגולת וגם הי' חתיכת בשר כמו טפח והי' ביחד ערך ב' קדירות עצמות והי' שם רופא עכו"ם מומחה אחד ואמר שמכיר שעצם הגדול הוא מאדם ונתנו אותם לשק ולקחום לחדר שעל ביה"ק והי' מונחים שם איזה שעות ונמצא באותו מקום לחלוחית רב מהעצמות ובאמת הי' עצמות יבישים ושרופים ונגבה עדות בענין זה ותורף הגב"ע והנה איש אחד ישראל העיד כדת שתיכף אחר השריפה ר"ל בא לביתו עכו"ם אחד ואמר שעגמה נפשו על היהודי שנשרף ר"ל ושאלתיו מהיכן יודע שנשרף והשיב כי בשעת מעשה בא לבית ר' שלמה ושמע איש דופק על מעלת העולים להעלי' ותיכף פתח את הדלת בחזקה ונפל איש אחד אצל הדלת לבוש בגאטיס וכתונת ויחף ותפשו ברגליו להוציאו וברגע נפל לפיד אש וברח משם מחמת פחד והערל לא הכיר את היהודי זה תורף העדות עוד העיד איש ישראל כדת שבא לבית ר"ש הנ"ל בשעת השריפה ואמרה לו האשה שבעלה הוא על העלי' והלך תיכף מהחדר אל הבית הקטן ורצה לעלות להעלי' ובאמצע המעלות ראה כי כותל המפסיק על העלי' התחיל לשרוף וגם מחמת העשן לא יכול לעלות וצעק כמ"פ שלמה שלמה ולא ענהו ואמר להאשה שבוודאי ירד משם עוד העיד איש ישראל כדת ששמע מהערל הנ"ל שהוא אחד ממצילי דליקה שבשעת שמעו מהאשה הנ"ל שצעקה שבעלה עלה לעלי' עלה הוא אחריו וחפסו ברגלו להוציאו ונפל עליו איזה דבר עד שהוכרח לברוח ובעת שרצה לתופסו שמע שאמר האיש הנ"ל הנח לי עוד העיד איש ישראל אחד שבא שמה בתחילת השריפה אמרה לו האשה שילך להחנות להציל קמח שנתן הוא ונכנס להחנות וצעק אליו הר' שלמה מן העלי' שיקח נוצות והנעדר זרק נוצות מן העלי' ואיש הנ"ל לקחם שתי פעמים מן החנות והעיד שהכיר את הקול של ר' שלמה שצעק עליו מן העלי' שיקח הנוצות ואח"כ בזמן מועט הלך עוד הפעם לבית הנ"ל ושמע מהאשה שצעקה שבעלה לא ירד מהעלי' ושילכו להצילו והלך על המעלות וצעק שלמה ולא ענהו והי' ירא לילך ביחידות על העלי' עוד העיד איש ישראל כדת שבשבוע העבר התחיל לדבר עם עכו"ם אחד ושאלו אם הי' אצל השריפה והשיב כי הי' בבית ר' שלמה הנ"ל והכירו היטב בחייו ואמר לו שהלך להעלי' להציל נוצות ואח"כ ראה שלא ירד הלך אחריו אל העלי' והי' העשן גדול ולא יכול לראות מאומה רק שבמישוש רגליו מצאו וגררו מן העלי' עד למטה ואמר לו העכו"ם בפירוש שבעת הלקחו מן העלי' כבר הי' מת אך לא הגיד אם הכירו אז שהוא האיש שלמה שעלה להעלי' להציל את רכושו זה תורף הגב"ע בקצרה

ויש בזה לדון מכח כמה דברים אי כיון שידעינן עכ"פ שבעלה עלה להעלי' דאשתו ראתה זאת וגם ר' דוד קליין הכירו בקול שצעק עליו שיקח הנוצות וכיון שלא ראהו יורד מהעלי' יש ראי' שנשרף ב' מכח שעכ"פ הי' הוא על העלי' ואח"כ מצאו עצמות שרופים בהחנות והרופא הכיר שהוא עצם מאדם א"כ יש ראי' שנשרף שם אדם דבאמת ל"ש שיהי' מונח בחנות עצמות מכבר וע"כ דהם עצמות מאדם נשרף וכיון דבעלה וודאי הי' על העלי' אין לחוש שאיש אחר בא שמה להעלי' ונשרף ונפלו העצמות להחנות ובעלה ירד חי והלך לעלמא זה ל"ש ויותר יש לומר שבעלה שהי' על העלי' נשרף ג' יש לומר הואיל שר' הירש העיד בשם עכו"ם שגרר איש מן העלי' למטה וראה שכבר מת מזה ידעינן שאיש שהי' על העלי' מת א"כ אין לתלות שבעלה ירד מן העלי' והלך למק"א ואיש אחר עלה שמה ומת וגררו העכו"ם זה הספיקות שיש לעורר בזה

והנה לכאורה נראה שיש הכחשה בין הערלים שערל א' העיד כפי עדות ר' הירש שפתח את הדלת ונפל איש למטה נמצא שלא נשאר עוד על העלי' דהא שמע איש דופק על מעלות העלי' ע"כ דהי' אז עוד חי ונפל דרך הדלת א"כ א"נ שרק איש אחד הי' על העלי' א"כ ע"כ לא מת על העלי' וא"כ הוא מוכחש מעדותו של הערל שאמר לר' שלמה פריש שגרר איש מהעלי' ולמטה ראה שכבר מת א"כ הם מכחישים זע"ז דלפי עדות ערל הראשון לא מת על העלי' כי