מהר"ש חלק ג עד

במלאכה דרבנן וגם בשביל הפסד ממון מותר להרמב"ם ז"ל אמירה לנכרי במלאכה דרבנן וכן פסק הרמ"א בסי' ש"ז אך כ"ז ע"י עכו"ם לשי' קצת פוסקים מותר גם אמירה לנכרי במלאכה ד"ת אבל ע"י ישראל גם שבות אסור לעשות בשביל מצות מילה כמפורש בש"ס עירובין ס"ט ולא שאני לך בין שבות דאית ביה מעשה ומפורש בש"ס דישראל בעצמו אסור לכתוב בשבת אף בשביל ישוב א"י ואף דלשי' האו"ז ליכא בכתב עכו"ם רק איסור דרבנן מ"מ אסור וכמ"ש הנו"ב מה"ת דהש"ס ס"ל לסברא פשיטה דיש לאסור ע"י ישראל אף בכתב עכו"ם. ואף דמתירין בשביל ישוב א"י אמירה לנכרי אף במלאכה ד"ת אפ"ה ע"י ישראל אף מלאכה דרבנן אסור וגם בשביל חשאב"ס נהי דמתירין ע"י עכו"ם אף מלאכה ד"ת מ"מ ע"י ישראל אסור אף מלאכה דרבנן אם אין בו סכנת אבר כמפורש באו"ח סי' שכ"ח סעיף מ"ז וגם בשביל הצלת כתבי קודש מתירין ע"י עכו"ם אף מלאכה ד"ת וישראל אסור להוציאם אף דרך כרמלית דלא קיי"ל כר"ש דמתיר שבות ע"י ישראל בשביל הצלת כתבי קודש עכ"פ חזינן דאף בדבר שמותר אמירה לנכרי אף במלאכה ד"ת מ"מ ע"י ישראל אסור אף שבות מכ"ש בדבר שגם ע"י נכרי אסור מלאכה ד"ת מכ"ש דאסור ע"י ישראל אף מלאכה דרבנן

והגם שלשי' כמ"פ מותר לטלטל דברים המוקצים בשבת מפני הגשמים או הדליקה אם ליכא חשש שיכבה מעצמו כמפורש בסי' של"ד ובאמת ראייתם מהא דהתירו לטלטל כיסו פחות פחות מד' אמות אך הטור דחה דשם התירו בשביל חשש שיביאו בידם יותר מד' אמות אבל לטלטל דבר המוקצה אסור ומש"ה כ' במג"א של"ד דאם ליכא חשש שיעבוד איסור תורה אין להתיר איסור דרבנן ע"י ישראל בשביל הפסד ממון עכ"פ מצינו דלא התירו איסור דרבנן ע"י ישראל לא בשביל הפסד ממון ולא בשביל שום מצוה והגם דלשי' בה"ג דאם מבשלין בשבת לצורך חשיב"ס מותר להוסיף בשביל מצות מילה והטעם דס"ל דבשביל מצות מילה מתירין להחם ע"י עכו"ם וע"כ דמיירי בש"ס ע"י ישראל והתוספת דחו דע"י ישראל אסור להרבות וכונתם דעכ"פ ריבוי בשיעור אסור מדרבנן ואסור ע"י ישראל ונשמע לכאו' דלשיטת הבה"ג מותר שבות ע"י ישראל בשביל מצות מילה וממילא יוכל להביא סכין או מים דרך כרמלית אך באמת י"ל דשם בשעה שמוסיף מים בהקדירה עדן לא נעשה בו שום מלאכה ובשעה שנותנו על האש אז עיקר נתינת הקדירה הוא בשביל החולה שיב"ס ובההוספה אין עושה מעשה חדש ונהי דגם בזה יש איסור דרבנן מ"מ עכ"פ ל"ח כעושה מעשה בידים ולכך ס"ל לבה"ג דמותר בשביל מילה אבל להביא סכין או מים דרך כרמלית ע"י ישראל לצורך מצות מילה י"ל דגם לבה"ג אסור עכ"פ מוכח דגם בשביל מצות מילה אין להתיר ע"י ישראל לעבור על איסור דרבנן בידים מכ"ש לצורך שאר מצות דלשי' רוב הפוסקים אין מתירין אמירה לנכרי במלאכה ד"ת ולשי' התוספת גם אמירה לנכרי במלאכה דרבנן אסור בשאר מצות כמפורש באו"ח סי' רע"ו מכ"ש דאין להתיר לישראל לעבור אף איסור דרבנן והגם דמצינו בש"ס דברכות דהתירו לשחרר עבד בשביל תפילה בציבור ומשום דבמצוה דרבים ל"ש מה"ב הנה באמת העירו בתוס' דלשי' בה"ג יום א' של אבילות נוהג ביו"ט שני דעשה דרבים דרבנן אינו דוחה אבילות יום ראשון וכ' הרא"ש דמיירי בקריאת פ' זכור שהוא ד"ת אך לשי' כל הפוסקים נדחה שחרור עבד בשביל תפילה דרבנן והגם דשם לשי' הר"ן עיקר האיסור משום לא תחנם ואם עושה בשביל כוונת תפילה בציבור איכא חנינה

אך באמת במג"א סי' צ' העיר מש"ס הלז דמאי פריך והא מה"ב וכ' הח"ס דאם עושה בשביל מצוה דרבים ליכא חנינה ושוב י"ל דשאר עבירות אין להתיר בשביל תפילה בציבור אך באמת בש"ס מיירי לעבור על איסור לעולם בהם תעבודו ד"ת בוודאי די"ל קיום מצוה דרבנן אינו דוחה לאיסור תורה ומוכרחים לבוא לסברת הר"ן דעכ"פ אם עושה בשביל מצוה דרבים דרבנן ל"ח חנינה וליכא התחלת איסור אבל איסור דרבנן יש להתיר בשביל מצות תפילה בציבור דכמו דבד"ת אמרי' עדל"ת ה"ה דעשה דרבנן דוחה לאיסור דרבנן ואף דל"ח בעידנא מ"מ ידוע פסקי השבילי לקט דבעשה דרבים ל"ב בעידנא. אך כ"ז היכי דבלי דחיית האיסור יתבטל כל התפילה בציבור אבל בנ"ד דיש ציבור הדרים בבית אחד ולא יתבטל התפילה בציבור רק איזה יחודים יתבטלו מלהתפלל בציבור זה ל"ח בכלל מצוה דרבים ושוב י"ל דאין לדחות איסור הוצאה בשבת דרך כרמלית נהי דמוטל על כל איש להתפלל בציבור ואין תפילה נשמעת רק בציבור עכ"פ לא יוכל לדחות איסור הוצאה ובפרט דהוי שבות דל"ת ועשה וכמפורש בש"ס דר"ה דף ל"ב אך באמת מצינו בש"ס כתובות דף ס' דגונח יונק חלב בשבת מ"ט יונק מפרק כלאחר יד ובמקום צער לא גזרו רבנן וכ' בתוס' דאף באין בו סכנה רק צער של חולי ל"ג רבנן וחזינן דאף דאין מתירין לישראל לעשות מלאכה דרבנן בשביל חולה שאב"ס אפ"ה מלאכי כלאחר יד קיל ועיי"ש בתוס' דאף לר"י דסובר יש דישה אף שלא בגידולי קרקע אפ"ה כלאחר יד שרי בחולי שאב"ס חזינן דמלאכה כלאחר יד קיל מאיסור דרבנן בעצם א"כ ה"ה די"ל דנהי דאסור לישראל להביא שופר מחוץ לתחום או מים דרך כרמלית לצורך מילה מ"מ הוצאה כלאחר יד י"ל דשרי אף דרך ר"ה ואף די"ל דרק לצורך חולה שאב"ס דעכ"פ מותר לכ"ע אמירה לעכו"ם אף במלאכה ד"ת נהי דע"י ישראל אסור אף שבות דשבות שיש בו מעשה חמור מ"מ י"ל מלאכה כלאחר יד שרי. אבל בשביל שאר מצות דלשיטות כמ"פ גם מלאכה דרבנן ע"י עכו"ם אסור ומלאכה ד"ת ע"י עכו"ם לשי' רוב הפוסקים אסור א"כ י"ל דע"י ישראל גם מלאכה כלאחר יד אסור אבל באמת מצינו עוד שם בש"ס הנ"ל צינור שעלו בו קשקשין ממעכין ברגליו בצינעא בשבת ואינו חושש מ"ט מתקן כלאחר יד הוא ובמקום פסידא ל"ג רבנן

ובאמת בר"ן ר"פ חבית העיר מזה ממה דאסרו לכבות דליקה. גם על ידי עכו"ם הא כיבוי הוי מלשאצל"ג ולר"ש ליכא רק איסור דרבנן ויש להתיר אף ע"י ישראל במקום פסידא ומכ"ש ע"י עכו"ם ולחד תירוצא שם יותר יש להתיר מלאכה כלאחר יד ע"י ישראל מלהתיר שבות כדרכו אף ע"י עכו"ם ואף לשאר התירוצים שבר"ן דרק משום שמא יכוין העכו"ם לפחמין או שמא יכבה הישראל בעצמו לכך אסרו ובלא"ה יש להתיר שבות ע"י עכו"ם במקום פסידא עכ"פ מפורש דמתקן כלאחר יד שרי במקום פסידא בצינעא. ובאמת שם בתוס' משמע דאי לא הי' בדבר שאינו גידולי קרקע איסור דישה ד"ת לא הי' צריך לבוא משום דהוי מפרק כלאחר יד רק במקום חולה שרי וחזינן דהחולה בעצמו מותר לו לעבור איסור דרבנן אף בחשאב"ס עכ"פ נשמע דמתקן כלאחר יד מותר במקום הפסד ממון כמו"ש בש"ע סי' של"ו סעיף ט' א"כ הכא דחשיב הוצאה כלאחר יד שנושאו בכובעו והוא שלא כדרך הוצאה וגם חשוב מלשאצ"ל דהא אינו נושאו רק להצילו מחשש מאסר ולא גרע מהוצאת מת דמפורש