מהר"ש חלק ג סז

דורן בשביל שילוהו מפורש במחבר סי' ק"ס דחשוב א"ר והרמ"א כתב ואמר לו בשביל שתלויני ומוכח לכאור' דזה ל"ח רק איר כיון דאין הקציצה בשעת ההלואה על הריבית רק נותן לו מתנה בשביל שילוה לו דחשוב בכלל ריבית מוקדמת וא"כ אי ל"ח רק א"ר שוב י"ל דבזה אם כבר גבה אין צריך להחזיר ובאמת זה עדיף עוד מא"ר דבא"ר מפורש ביו"ד סי' קס"א ס"ב דמחויב להחזיר לצי"ש וכתב הרמ"א דבריבית מוקדמת אף לצי"ש אינו חייב להחזיר ואף שייל דהכא עדן לא גבה הסך 400 קראנען והוי כרק הבטיח לו מקודם מתנה בשביל שילוה לו וא"כ עכ"פ גם ריבית מוקדמת אסור ליקח ואם לקח שלא מדעת הלוה אסור כמפורש שם בסי' קפ"א סעיף ד' מ"מ יש כמה סברות בדבר דחשוב ככבר גבה א' כיון דנכתבו החיוב סך 400 קראנען בהטאבליר אקט. א"כ נודע מ"ש בשו"ת רח"כ ז"ל דא"ר שנכתב בשטר אמרינן דהוי כגבוי ואף דבשו"ת בת עיני חולק עלי' ועי' בשו"ת שו"מ ובהג"ה לשו"ת רח"כ ז"ל דבאם יש איסור בשטר ל"ח כגבה מ"מ הכא כבר זכה בהסך 400 קראנען תיכף בקבלת האיש מפה הסך 16.000 קראנען ונכתב לו שיתן מזה 16% לאיש המדובר א"כ כבר זכה ע"י קבלת השליח ושוב הוי כגבה ובריבית מוקדמת אם כבר זכה אף לצי"ש אין צריך להחזיר

ואף שי"ל דעכ"פ כיון דהמלוה עשה איסור בקבלת המתנה א"כ י"ל אשלד"ע ולשיטת הנו"ב המעשה בטילה ושוב לא זכה המלוה בהמעות ע"י קבלת השליח את המעות ושוב ל"ח כגבה ושוב י"ל דאסור מלקבלו ובאמת מפורש זה במהרי"ט סי' קט"ז דגם בא"ר אם לא גבה בעצמו רק ע"י שליח אמרינן אשלד"ע ול"ח כגבה אך באמת א"נ דבאיסור דרבנן ל"א אשלד"ע כמו שנסתפק המהרי"ט ועיין במ"ל פ"ב מה' רוצח ובה' מלוה ולוה שוב חשוב ככבר זכה בו ושוב א"ר אינו יוצא בדיינין וחוץ לזה כבר הוכיח בבית מאיר אהע"ז סי' ל"ה דאף א"נ דגם בדרבנן אמרינן אשלד"ע אבל עכ"פ בדרבנן אין המעשה מתבטל ושוב חשוב כגבה ובפרט שהמלוה והשליח לא ידעו שיש בזה איסור ריבית ושוב הוי כהשליח שוגג ולשי' כמ"פ כשהשליח שוגג ל"א אשלד"ע וא"כ יש כמה סברות בדבר דחשוב ככבר גבה א' מכח הטאבליר אקט וגם מכח שזכה בשבילו האיש הנשלח לו המעות דיש כמה סברות דלא מתבטל השליחות די"ל בדרבנן יש שלד"ע ועכ"פ בדרבנן אין המעשה מתבטל וגם מצד דהשליח שוגג וכיון דבגבה אף לצי"ש א"ח להחזיר בריבית מוקדמת שוב יש לסמוך אכמה סברות הנ"ל ולומר דחשוב כגבה אך באמת לפמ"ש בחוו"ד סי' ק"ס דאם נותן לו מתנה מקודם ההלואה ופירש לו שנותן לו המתנה בתנאי גמור אם ילוה לו דאז כיון דלא חל המתנה רק בשעת ההלואה חשוב ר"ק והרמ"א מיירי שאינו נותנו בתנאי רק שנותן לו מתנה לחלוטין אף אם לא ילוה לו ורק שמגלה דעתו שמבקש בעד זה שאח"כ ילוה לו א"כ לכאורה הכא הי' המתנה רק אם ילוה לו ושוב חשוב ר"ק וא"כ אף בגבה צריך להחזיר מכ"ש דהכא י"ל דל"ח כגבה דע"י השטר אם יש בו איסור ד"ת בוודאי דאינו בכלל עומד לגבות דאמרינן דהמלוה לא ירצה לעבור איסור תורה וגם ע"י השליח ל"ח כגבה דבאיסור תורה י"ל אשלד"ע והמעשה מתבטל. ובפרט דגם בגבה צריך להחזיר והנה באמת בחיבורי ח"ב סי' כ' ישבתי קושיית הח"ד על הרמ"א ולפמ"ש שם נשמע דאף בנותן לו מתנה אם ילווהו אפ"ה ל"ח רק ריבית מוקדמת ולפי"ז שוב י"ל בכבר גבה אין מוציאין

והנה אם הי' הדבר ס' אם כשיטת הח"ד דבכה"ג חשוב ר"ק או כפשטות דברי הרמ"א דל"ח רק ריבית מוקדמת אז לכאורה הי' תלוי בפלוגתת הפוסקים המובא בסוף סי' קע"ז בס' ריבית קצוצה או א"ר אי מוציאין מי נימא דהוי ס' ממון ולקולא או נימא דהוי בכלל ס' איסור ולחומרא והנה בח"ס יו"ד סי' רמ"א כ' דכאן חזרה קו' מהר"י באסין דהוי ס' איסור ולגבי השני לא יהי' ס' איסור דהא גם בא"ר מחויב להחזיר לצי"ש א"כ י"ל כ"ז בס' ר"ק או א"ר אבל בס' ריבית מוקדמת דבזה. גם לצי"ש אינו חייב להחזיר שוב בס' איסור א"י להוציא מהמלוה דאמרינן ס' ממון לקולא אך כ"ז אם הי' כבר גובה את המתנה שפיר הי' מקום לומר דעכ"פ כיון שיש ס' שמא לא חשוב ר"ק יוכל המלוה לומר קים לי אבל הכא א"נ דחשוב ר"ק שוב ל"ח כגבה דבאיסור ד"ת אמרינן אשלד"ע ומתבטל המעשה ושוב ל"ח כגבה וא"כ נהי די"ל דבס' ר"ק ס' ריבית מוקדמת א"צ להחזיר אף לשי' מהרשד"ם מ"מ הוי סי בתפיסה עצמה ונודע מ"ש במהרי"ט דאף במקום דמועיל תפיסה בס' ממון מ"מ אם יש ס' בתפיסה עצמה לא יוכל לומר קום לי ובפרט דלא נוכל לחלוק על הח"ד אף למשוי סי ושוב י"ל דחשוב בכלל ר"ק ושוב גם בגבה צריך להחזיר אך באמת י"ל כיון דגוף ההלואה נעשה עצה"ע א"כ מוקמינן המלוה ולוה אחזקת כשרות דוודאי גם הבטחת המתנה הי' עצה"ע ונהי דלא התנו אז עצה"ע מ"מ כיון דגוף ההלואה נעשה עצה"ע אמרינן דכל התנאים ע"ד הראשונה הוא עושה ועיין שו"ת בית שלמה חאה"ע סי' קמ"ז ובחלק חו"מ סי' פ"ט דאף היכא דא"נ ע"ד הראשונה הוא פושה יש איסור בזה אפ"ה אמרינן ע"ד הראשונה עשה ועיי"ש בהג"ה מבנו שהביא מש"ס דמנחות ט"ו דפליגי בזה רב ושמואל בנתן הקומץ במחשבה ולבונה בסתם אי אמרי' ע"ד הראשונה עושה אבל הכא להיפוך לשי' הח"ד דיש בזה ר"ק א"כ שניהם עוברים משעת קציצה ושוב אדרב' חזקת כשרות מסייע דעשו ע"ד הראשונה היינו עצה"ע ואף שלא ידע המלוה שיש בזה זאיסור ריבית מ"מ אמרינן דוודאי אם הי' ידע שיש בה איסור הי' מתנה דעושה ע"ד הראשונה היינו עצה"ע ושוב אמרינן דכיון דכל הלוואות שבקאסע של המלוה נעשין עצה"ע שוב אמרינן שכל החיובים שמתחייבים הלוין המה ע"ד הראשונה עצה"ע ואף כי קשה להחליט ד"ז מ"מ כיון דלפשטות דברי הרמ"א משמע דפירש בשביל שתלויני לא חשיב ר"ק וא"כ לענין ריבית מוקדמת בוודאי דחשוב כגבה דבדרבנן אין המעשה מתבטל עיי"ש ושוב אין עליו חיוב להחזיר אף לצי"ש ורק דיש לחוש לשי' הח"ד מ"מ לענין זה שוב י"ל דע"ד הראשונה הוא עושה ול"ח ריבית ע"כ לדינא אם יתברר שבשעת הבטחת הסך 400 קראנען לא הי' עוד נכתב הטאבליר רק הבטחה בעלמא אז לא נוכל לעכב על המלוה מלקבל הסך 400 קראנען מיד השליח אבל אם יתברר שכבר הי' נכתב הטאבליר אקט קודם הבטחת ארבעה מאות כתרים אז גם אם כבר הי' גובה ממש צריך להחזיר ובפרט די"ל דל"ח עוד כגבה פשיטא דאסור לקבלם כנלע"ד ברור בס"ד לדינא

באעה"ח אור יום ה' ויצא תרע"ד ל' ראדאמישלא. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל.