מהר"ש חלק ג סב

וודאי רק דכיון דבח"א קיימא בעי עד שיוודע לך במה נשחטה וחזקה דאיתרע ל"ח בירור ושוב ל"ח נודע במה נשחטה אבל הכא דנבדק הסכין אח"ש וקיים תקחז"ל א"כ אז הוחזק ו חזקת הסכין לבירור גמור וכמ"ש בש"ך יו"ד סימן ל"ט דמש"ה בס' סירכא אם הי' שלכס"ד דמתירין משום ח"ה אף דאנו מחמירין בנאבדה הריאה משום דעשה כתקחז"ל עיי"ש ומכ"ש הכת דבדק כדינו א"כ בוודאי דהחזקנו חזקת הסכין לבירור גמור שוב תלינן דאח"ש נפגם ע"י סיבה או שנפגם מעצמו דמצוי כמה פעמים שמתקלקל הסכין אף במונח במקום מוצנע ובפרט דבבהמ"ד הוי מקום שיד רבים ממשמשין ויש לתלות בתינוק שלקחו ועשה איזה פגם ובאמת בזה"ז ליכא כלל י"ב בדיקות דאבישרא א"א לבדוק ע"כ מכל הנ"ל נלע"ד דאף שחיטה האחרונה ג"כ כשירה בלי שום חשש ואף דבשמ"ח מחמיר בשבת הדחק מ"מ בכה"ג חשוב כיש במה לתלות ובוודאי כשר כנלע"ד ברור

ב) ובדבר ששאל בשנים שקנו הגבה וגלילה על כל השנה וכל אחד נקרא בשבועה אחת למי שייך ההגבו"ג ביו"ט אם לבעל השבוע או שחולקין באמצע. הדבר פשוט בעיני דבוודאי לא הי' כוונתו רק מדבר שנוהג בכל שבוע ושבוע אבל בנזדמן בשבוע יו"ט בוודאי כיוונו שיהי' שייך להשותפות ובפרט דביו"ט אפשר לחלק לכל אחד יום אחד בוודאי לא רצו למחול זכותם זה לזה ובפרט דבעיקר החלוקה שעשו שכל א' יהי' לו שבוע שלימה לא אדע במה נגמר הקנין על חלוקתם ומצינו בחו"מ לענין גורל אם עושה חלוקה שיש שם מחלוקת בזה ועי' בספרי ח"ב סימן כ"ו דבשלמא בחלוקה לזמן כיון שכ"א משתמש בו א"כ לשי' הראב"ד שימוש חשוב קנין ואף לשיטת הרמב"ם מ"מ כתב בקצה"ח סי' קפ"ט דאם א"צ לקנין גמור רק לשכירות שימוש חשיב קנין ובפרט לענין מקומות בבהכ"נ כתב בט"ז חו"מ סימן קצ"ב דהוי כשביל של כרמים דנקנה בהילוך וכן כ' בנה"מ שם וה"ה די"ל לענין הגבה דאם התחיל לילך הגבה הוי כהחזיק ול"מ חזרה והיינו אם יקח א' לשותף לחלק הגבה וכבר התחיל במצוה י"ל דנגמר הקנין אבל היכא דאינו רוצה לדחותו ורק שרוצה לחלוק באופן אחר י"ל דאם הי' בלי קנין יוכל לחזור ובפרט לענין יו"ט בוודאי דלא הי' כוונתו למחול ובפרט דיפה כ' כת"ה דכל דבר הוא בחזקת שני השותפים ח"כ בוודאי מס' א"א לקלקל זכותם כנלע"ד ברור בס"ד לדינא: באעה"ח ב' חקת תרס"ט לפ"ק ראדאמישלא. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן ל"ד. להרב הה"ג חו"פ בנש"ק כש"ת מו"ה נפתלי שליט"א אבד"ק ווישניצא יצ"ו

בדבר שאלתו באחד שעולה לתורה משה צבי ושם החתימה משה הירש ובפ"כ משה לחוד האיך לכתוב בגט

הנה יפה הביא כת"ה מ"ש בט"ג אות כ"ד לענין זנוויל דוב לכתוב אם הוא איש שרגיל לחתום זנוויל דוב דמתקרי שמואל דוב והמכונה בעריל ולפ"ז יש לכתוב בנ"ד משה הירש דמתקרי משה צבי ודמתקרי משה וכוונת הט"ג משום דעל שם החתימה אין לכתוב דמתקרי כשיטת הט"ז מש"ה מוכרחין להקדים שם החתימה ואף דשם באות כ"ז גבי יהושיע פאליק כתב דא"צ לכתוב יהושיע פאליק ומוכח, דלא משגיחין טל שם החתימה שם כיון דקורין אותו פאליק י"ל דרוצה לחתום גם בשם הנקרא בפ"כ אבל הכא דלא נקרא רק בשם משה לבד וחותם משה הירש נראה שרצונו שהירש לא יהי' חשוב נשתקע א"כ א"א להשמיט שם הירש דרק באם נשתקע שם הירש לגמרי אז אף דנקרא בשם צבי אין לכתוב כינוי הירש כמפורש שם באות כ"ח אבל הכא עכ"פ ל"ח נשתקע כיון דחותם בו א"כ בוודאי דצריך לכותבו וממילא מוכרח להקדימו ואף שיש לחוש דשם החתימה הוי טפל לשם שעולה בן לס"ת ונגד שם הקריאה מ"מ ידוע שיטת רוב העוסקים דבמפרש השמות ליכא קפידא בהקדים שם הטפל וכוונת הש"ס שרה וכל שום היינו רק בכותב וכל שום ואף לשי' הפוסקים דגם במפרש השמות אפ"ה יש להקדים שם העיקר מ"מ דעת כמ"פ דאינו לעיכוב רק לכתחיל' והכא כיון דעל שם החתימה א"א לכתוב דמתקרי א"כ היכי דא"א חשיב כדיעבד עיי' בש"ע יו"ד סימן ל"ג לענין שחיטת ב' סימנים בעוף בש"ך שם ובפרט שי"ל דשם החתימה חשוב כשם עלי' לס"ת כיון דהירש היא כינוי לצבי וא"כ הוי שלש ס' להיתר וג' ס' מותר אף נגד ח"א עי' ביו"ד סי' ק"י ובפרט דהכא ליכא חשש שינוי לגמרי רק חשש לעז ואינו רק פסול דרבנן בודאי מהני שלש ספקות וכת"ה הביא משו"ת ד"ח ח"ב סי' קכ"ט לענין א' שעלה לס"ת ישראל דוב וחותם ישראל בעריש ונקרא בפ"כ בעריש דעתו דלא סגי בגט א' לכתוב ישראל בעריש דמתקרי ישראל דוב והמכונה בעריש רק דעתו לכתוב ב' גיטין א' כנ"ל ובגט שני וכתבו ישראל דוב המכונה בעריש ולהשמיט לגמרי שם החתימה עיי"ש

ובאמת בנ"ד ליכא עצה זו דשם נקרא עכ"פ בפ"כ בעריש א"כ שם בעריש שחותם בו הוא אותו שם שנקרא בו ג"כ שפיר י"ל דא"צ לכתוב כלל ישראל בעריש כיון ששם ישראל ג"כ כבר נקרא בעלי' לס"ת ושם בעריש ג"כ יזכר בשם המכונה ורק שהי' אפשר לחוש דבחתימה מחזיק א"ע בשם ישראל בעריש בזה כבר הבאתי מדברי הט"ג דא"צ לכתוב יהושיע פאליק די"ל דאינו מחזיק א"ע בשם יהושיע פאליק רק שמזכיר גם שם פאליק לפי שנקרא בו בפ"כ אבל בנ"ד שנקרא בפ"כ רק בשם משה א"כ אם לא יכתבו שם החתימה ישמטו שם הירש לגמרי וכבר הבאתי דכיון דעכ"פ ניתן לו שם הירש מעריסה לכינוי וגם עתה חותם בו עכ"פ מהני עכ"פ לענין זה שלא יהי' חשוב נשתקע א"כ נהי דבדיעבד אם יכתבו גט אחד בשם משה צבי דמתקרי משה ג"כ כשר יהי' דעכ"פ כיון שהזכיר שם עלי' לס"ת ושם הנקרא בפ"כ כשר בדיעבד עכ"פ לכתחילה יש לכתוב גם שם הכינוי שלו ועי' בשו"ת חא"ש סי' ח' שכתב במי שחותם א"ע ארי' ליב ועולה לתורה ארי' אך בפ"כ נקרא ליב דיש לכתוב ארי' יהודא דמתקרי ארי' המכונה ליב עיי"ש ועיי"ש בסי' קצ"ג במי שחותם א"ע זאב וואלף ועולה לס"ת זאב ונקרא בפ"כ וועלוויל דיש לכתוב זאב וואלף המכונה וועלוויל דמתקרי זאב ועי' שו"ת בי"ש או"ח סימן פ"ז ועיין שו"ת בי"ש אה"ע סימן ק"א ואם אמנם דבחא"ש סי' קל"ז מוכח דבחותם נחמי' ליב ועולה לס"ת נחמי' יהודא ונקרא בפ"כ נחמי' דאינו נכון להשמיט שם החתימה אך משמע שם דיוכל לכתוב דמתקרי נחמי' ליב כיון דשם נחמי' עולה בו לס"ת ג"כ אף דשם ליב אינו רק בחתימה אפ"ה יוכל לכתוב דמתקרי נחמי ליב אך שם עכ"פ אביו קורא אותו גם בשם משה