מהר"ש חלק ג ס

ממיתתו לא ראה גוף המיתה רק אם מצא איש מונח שוכב כמת נדמה לו שכבר מת וע"י הפתקא שיש לכל עובדי הצבא מודיע מזה להקאממאנדע אבל עכ"פ יוכל להיות שגם זה שנותן ידיעה להקאממאנדע הגיד בדדמי ועוד יש לעורר מכח דעכו"ם המעיד מפי עכו"ם אחר אי מהני אף במסל"ת דתה"ד מקיל אף באם אין עכו"ם ב' אומר שהראשון הגיד לו במסל"ת וברמ"א סעיף ט"ז מובא יש מחמירין בזה ולשי' הריב"ש אף באומר השני שהראשון הגיד במסל"ת ל"מ משום דמסל"ת חידוש הוא ואין לך בו אלא חידושו ולא מהני רק בשמעו מפי העכו"ם המעיד במסל"ת שראה בעצמו מיתת פלוני עיי"ש א"כ יש בזה איזה חששות שמא בנ"ד ל"ח מסל"ת דשמא שאלו שרי הקאממאנדע הסאניטעטן בשם האשה דבכה"ג ל"ח מסל"ת גם בשאל עכו"ם אליבא דכו"ע ושמא כהריב"ש דרק עכו"ם הראשון מהני במסל"ת והכא שרי הקאממאנדא כל ידיעתם נצמח מכח הסאניטעטן ולא מכח ידיעתם בעצמם ועוד שמא עכו"ם הראשון הגיד בדדמי כיון דלא הגיד קברתיו כנ"ל ונהי די"ל דהקאממאנדע חשוב בכלל ערכאות וא"צ מסל"ת ואזדא חשש א' אך באמת זה טעות כיון דשרי הקאממאנדא אינם רואים גוף מיתת פלוני ורק שעובדי הצבא העובדים בשדה הממונים על זה להודיע להקאממאנדא ועי"ז יודעים הקאממאנדא לרשום הכל בפנקסיהם א"כ זה העומד בשדה בוודאי דא"א לדונו בגדר הערכאות וכבר הרגיש בזה בשו"ת עטר"ח ובשו"ת בית אפרים וכן בשו"ת ד"ח מחמיר בזה ובפרט במלחמה דיש חשש בדדמי בוודאי דיש לחוש דזה האיש העומד בשדה מיד שראה איש שוכב כמת ונדמה לו שמת וע"י הפתקא תיכף הודיע מזה להקאממאנדע ויוכל להיות שהי' רק נתעלף ואח"כ נתעורר וברח לעלמא ובפרט שאינו ידוע אם זה שהודיע לשרי הקאממאנדא הכיר את רי שמואל הנ"ל ויוכל להיות שכל עדותו הי' רק ע"י הפתקא וא"כ על הפתקא הרי יש חשש אחלופי ופי' שו"ת ד"ח סי' נ"ה וסי' ס"ו ע"כ מצד עדות הקאממאנדא לחוד קשה להתיר

אך מכח האיש הנ"ל שהגיד בפני השמש והאשה דקהלתכם בוודאי דיצאה האשה מחשש איסור תורה דכל בעיית הש"ס הוי רק לענין חומרא מדרבנן ובפרט לשי' הרמב"ם ז"ל דאם ניסת ל"ת בוודאי דהוי רק חשש דרבנן דמה"ת אין חילוק בין לכתחילה לדיעבד ולענין דרבנן שוב לשי' המבי"ט מובא בקו"ע אם כבר יצאה מחשש איסור תורה י"ל דגם עכו"ם בלי מסל"ת נאמן ובפרט בס' מסל"ת נהי דמחמירין משים דהוי ס' ד"ת אבל בנ"ד דכבר נסתלק החשש ד"ת שוב מקילין בספק מסל"ת דהוי ספק דרבנן ולכאורה יש לעורר דכל זה אם הי' בא האיש הנ"ל להעיד קודם שבא הידיעה מהקאממאנדא כבר הי' נסתלק החשש ד"ת ע"י עדות איש הנ"ל א"כ מיד בשעה שנולד הספק איזה מקרי מסל"ת לא הי' הדבר נוגע רק למידי דרבנן שפיר י"ל ס' דרבנן לקולא ועפ"י דברי הר"ש פ"ב דמקוואות אבל הכא דבשעה שבאה הידיעה מהקאמ- מאנדא אכתי לא הי' לנו עדותו של האיש הנ"ל ושוב הי' אז הספק נוגע לד"ת וממילא החמרנו אז דא"א לסמוך על ס' מסל"ת ושוב אף כשנסתלק אח"כ החשש ד"ת ע"י האיש הנ"ל מ"מ י"ל דדמי לנודע ס' דרוסה קודם שנתערב דלא אמרינן תו ס' דרבנן להקל. אך באמת לא דמי דהתם גם אחר שנתערב לא נסתלק האיסור תורה רק מכאן ולהבא וא"כ גם עכשיו ידעינן דקודם שנתערב לא הי' אפשר לנו להקל מספק ושוב הוי זלזול לדבריהם אם ניקול אח"כ אבל הכא תיכף כשבא האיש הנ"ל ונסתלק האיסור תורה נתגלה באמת דגם בשעה שבא הידיעה מהקאממאנדא לא הי' עוד חשש ד"ת ורק שהי' לנו עוד העדר ידיעה אבל עכשיו נתגלה שכל עדות הקאממאנדא לא הי' נוגע רק לענין להקל אף מדרבנן שהחמירו בע"א במלחמה ושוב שפיר יש להקל אף בספק מסל"ת ועי' בש"ס עירובין דל"ה דכבר בא חכם מהני אף למ"ד אין ברירה עיי"ש ה"ה הכא ובפרט ששלחו כמה חפצים וי"ל דכיס של תפילין עם תפילין חשוב כמו כלים דלא מושלי אינשי ואף לשי' הב"י רק מדרבנן חוששין לשאלה בכלים דלא מושלי ובנ"ד דע"י עדות האיש הנ"ל כבר נסתלק האיסור תורה שוב לענין דרבנן מהני סימן אמצעי בכלים ומכ"ש טב"ע בכלים דלא מושלי דמועיל עכ"פ למ"ד סימנים ד"ת ובפרט בנ"ד שהעיד האיש הנ"ל שמסר החפצים ליד הרב דשדה המלחמה וממש כחפצים הללו נשלחו לפה וא"כ הרי ידוע דחפצים הללו נלקחו מר' שמואל הנ"ל ובשעה שנוטלים ממנו החפצים בוודאי יודעים שכבר מת בלי שום ספק ואף דיש לחוש שבשע' שלקח ממנו האיש הנ"ל החפצים הי' ר' שמואל הנ"ל רק נתעלף ואח"כ נתעורר וברח לעלמא מ"מ ז"א דנראה מהגדת האיש הנ"ל שבשעה שלקח ממנו האיש הנ"ל החפצים ידע בבירור שזה הי' ר' שמואל הנ"ל ולענין החשש שמא הי' רק נתעלף ואומר בדדמי שכבר מת בזה שפיר י"ל דבשעה שנטל ממנו החפצים בוודאי הזיזו ממקומו ובכה"ג חשוב כמו קברתיו ובקברתיו הרי תו ליכא חשש בדדמי ובפרט דעיקר חשש שאלה הוא רק משום דיש חא"א ובנדון דידן דע"י עדות האיש הנ"ל כבר נסתלק החא"א שוב ל"ח לשאלה וכמ"ש הנוב"י בתשובה ובפרט בהכרת כל החפצים הנ"ל די"ל דחשוב בכלל כלים דלא מושלי ובפרט דאינו נוגע עוד רק לענין חשש דרבנן יש לצרף ג"כ שיטת הפוסקים דל"ח לשאלה עי' בש"ך חו"מ סי' ס"ה ע"כ מכל הני צדדים נלע"ד להתיר אשת ר' שמואל הנ"ל להנשא לכל גבר רק באופן שיסכימו לזה עוד ב' גדולים מובהקים והש"י יצילנו משגיאות: באעה"ח יום ו' למב"י תרע"ח פה קאשוי. אביך דו"ש באה"ר מצפה לב"ט הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן ל"ב. לכבוד הרב הגאון הצדיק שלשלת היחסין כקש"ת מו"ה שמחה ישכר דוב ה"ש שליט"א (זצ"ל) אבד"ק צעשינוב יצ"ו

בדבר סופר שבדק הפרשיות וראה שפרחה הדיו מתוך הבית ונעשה פירוד באמצע אות ב' עד שניכר הפירוד להדיא אך אכתי התינוק קורא אותה ב' כי הי' הפירוד באמצע חלק התחתון ועי"ז ניכר שאינו צורת ה' וגם אמר הסופר שבתחלה אחר שנפרד הדיו הי' נראה עוד קו דק מאוד ברוחב הב' שלא נפרד ורק אחר שתיקן ומילא את מקום הפירוד דיו עי"ז נפל גם קו הדק הנשאר ולא נשאר רק דיו החדש ונסתפק הסופר אם מועיל התיקון אי ל"ח שלכס"ד

והנה אם הי' דבר ברור שלא מועיל התיקון כיון דנפרד באופן שניכר הפירוד להדיא אז אף שנשאר קו דק שלא נפרד וממילא הי' מותר לתקנו ולעבות חלק התחתון של הב' שכ"ז שנשאר עכ"פ ליחלוחית של הדיו הראשון מותר לתקנו מ"מ עכ"פ אחר שנפרד גם קו דק הנשאר וא"כ ליכא צורת ב'