מהר"ש חלק ג מג

כתב עכו"ם א"כ הכא שבא על שם הקאמאנדע י"ל דל"ח לזיוף ושוב י"ל דמועיל משים דחשוב כמסל"ת גם איש ישראל העיד שהי' בענז וראה בבית הקברות נכרים וראה קבר אחת שהי' נרשם שם המת מארקוס גימפל בערגלאס. הנה יש צד להתיר מכח הט"ג די"ל דכיון דליכא חשש זיוף במידי שבא מקאמאנדע או משפיטאל שוב מועיל מסל"ת בכתב ובפרט יש לדין מצד שבא לגריכט לעשות אפטרופוס על נכסי הנפטר וזה בא להגריכט בלי שום שאלה א"כ שפיר חשוב מסל"ת ואף ע"י שאלת עכו"ם לעכו"ם שלא בפני הישראל רבו הפוסקים דחשוב מסל"ת כמ"ש הב"ש ס"ק מ' ומ"ח ובפרט דעכ"פ ע"י שאלת עכו"ם לא גרע מנתכוין להעיד ורבו הפוסקים דנתכוין להעיד אינו רק פסיל דרבנן דהא ר"ל מכשיר בנתכוין להעיד ונהי דאנו קיי"ל כר' יוחנן מ"מ אינו רק פסיל דרבנן ושוב בדרבנן יש לסמוך על שיטת הת"ה דע"י שאלת עכו"ם חשוב מסל"ת ומכ"ש הכא דבא לגריכט מהקאמאנדא בלי שום שאלה ובפרט כיון דכתבו להגריכט לאיזה תועלת עפ"י חוקי הממשלה לעשות אפטרופוס על העזבון א"כ נראין הדברים שאין כוונתם בהיתר האשה א"כ בוודאי מועיל ועיי' שו"ת ד"ח ח"ב סי' ס"א שבירר הדברים דלר"ל דס"ל נתכוין להעיד כשר, א"כ לדידי' העיקר תלוי אם השיב ע"י שאלה אף שנראין הדברים אמת מ"מ פסול דחשוב כנתכוין להתיר ובלי שאלה אף בנתכוין להעיד כשר ולר"י דקיי"ל כוותי' בנתכוין להעיד פסול אך אם הוא בלי שאלה סתמא חשוב מסל"ת ולפעמים אף ע"י שאלה מ"מ אם נראין דבריו אמת שפיר מועיל א"כ הכא במה שכתבו מהקאדער להגריכט נראין הדברים אמת שוב יש לסמוך ע"ז דגם בהא דפונדקית לא הי' מסל"ת גמור צירפו מה שהוציאוהו מקלו ותרמילו וס"ת שהי' בידו לההוכחה דכיבכין שיחשב כמסל"ת כמ"ש בשו"ת ד"ח ח"א סי' כ"ב וכמ"ש דהם הביאו ראי' דא"נ דאשה לא מהימנא ע"כ דבעי עכ"פ שיהי' על העד שם עדות ע"י צירוף וכמ"ש בס' דרך מצותיך דאשה אף דנאמנת בעדות אשה מ"מ בכופרת א"ח קרבן שבועה דאין עלי' שם עדות אף ע"י צירוף ועיי' בתומים סי' ל"ו דבאשה ועבד ל"א קא"פ מבטל העדות כיון דליתא בתורת עדות הוי כמו דקאמר בשים דנרבע ורובע יציל ומשני במקיימו הדבר הכתוב מדבר א"כ א"נ דאשה פסולה, א"כ נהי דהכשירו מסל"ת מ"מ בעי מסל"ת גמור ור"ע השיב דבאשה י"ל דלא מהימנא דנשים דעתן קלות ויש חשש בדדמי בעדותן ועיין ר"ן יומא פ"ב ובדרישה יו"ד סימן א' אבל בהא דפונדקית ע"י צירוף ההוכחות חשוב כבירור דלא משקרת ובעגונה בעי רק בירור הדברים עיי"ש ועי' ש"ס יומא פ"ה דאשה אומרת צריך אינו מועיל רק דמצטרפת לדעת אחרת ועיי"ש ברש"י וברא"ש אי מיירי בשנים אומרים צריך וג' אומרים אין צריך דאז צריך לצירוף האשה או דמיירי בשנים אומרים א"צ וע"א רופא אומר צריך עכ"פ נשמע דהיכא שיש הוכחה שאומר אמת אז גם ע"י שאלה מהני

והנה הביא משו"ת מבי"ט שהובא בספרי דבאיסור דרבנן היכא שכבר נסתלק החשש איסור תורה כמו במשאל"ס דמהני עכו"ם אף בלי מסל"ת באומר שהכירו אחר שהעלה מהמים היכי דל"ש חשש בדדמי היינו בלא ראה הטביעה והביא כת"ה משו"ת חסד לאברהם די"ל דמה"ת נאמן עכו"ם בעדות אשה אף בלי מסל"ת מטעם מדע"ל לא משקרי ורק מדרבנן בעי מסל"ת ושוב היכא דכבר נסתלק החשש ד"ת שוב לא החמירו חז"ל ובאמת כתבתי כעין זה בתשובה דאף א"נ דגם באיסור דרבנן ל"מ סימן אמצעי למ"ד סימנין דרבנן מ"מ לשי' הרמב"ם ז"ל דמעיקר הדין ס"ל סימנין ד"ת ורק מפני חומר איסור כרת החמירו חז"ל שלא לסמוך אסימן עכ"פ היכא דכבר נסתלק החשש איסור תורה שוב אוקמא אד"ת דמהני סימן והיה לענין חשש שאלה א"נ דאינו רק דרבנן כמ"ש הרא"ש בפ"ב דב"מ ועי' שו"ת אגודת אזוב לענין החשש איסור דרבנן ל"ח לשאלה אך באמת בעיקר סברת בעל חסד לאברהם תיקשי דאם כן בהא דמפורש בש"ע דס' מסל"ת יש להחמיר ולפ"ז הוי רק ס' דרבנן ולקולא ול"ש לומר דהוי ס' דרבנן נגד ח"א דהא עכ"פ מח"א ד"ת בוודאי יצאה ע"י דיבור העכו"ם שוב היכא דאיתרע ח"א ד"ת בוודאי שוב מקילין בדרבנן כנודע ונשמע דבאמת בלי מסל"ת אף מה"ת א"ל ועוד ראי' מהא דהריב"ש מביא ראי' דלא בעי קישור דברים מהא דפריך ודילמא צרה ואמאי לא פריך ושמא נכרי וע"כ מהימן בכה"ג דחשוב מסל"ת ועיין בטו"ז שכ' דנכרי אינו חשוד להכשיל והב"ש כ' דעכ"פ נכרי אינו נאמן ולסברת בעל חסד לאברהם אין לחוש לנכרי דאף א"נ דל"ח מסל"ת בלי קישור דברים עכ"פ מה"ת נכרי נאמן אף בלי מסל"ת ושוב הוי ס' דרבנן ומשו"ה לא פריך רק ושמא צרה הוא דא"נ אף מה"ת עכ"פ נשמע דבלי מסל"ת ובפרט במתכוין להתיר א"נ אף מה"ת וגדולה מזה דעת המהריב"ל דאף אם כבר הגיד במסל"ת אם אח"כ בא להתיר אמרינן הוכיח סופו על תחילתו שגם בשעה שאמר במסל"ת הי' כוונתו להתיר אבל בנתכוין אח"כ להעיד ל"א הוכיח סופו על תחלתו והטעם דבאמת בש"ס דב"ב דף קל"ח יש פלוגתא אי אמרינן הוכיח סופו על תחלתו ועיין ש"ס חולין דף ל"ט ובזבחים דף ב' ע"ב ועיין שו"ת אגודת אזוב סי' ט"ו עכ"פ לפמ"ש התה"ד דנתכוין להעיד רק מדרבנן פסול ובדרבנן שוב לא חוששין לומר הוכיח סופו על תחילתו דהוי פלוגתא בדרבנן ולקולא א"כ א"נ דמה"ת נכרי נאמן בעגונה אף במתכוין להתיר מכח הסברא דמדע"ל א"כ שוב בדרבנן ניזול לקולא לומר דל"א הוכיח סופו על תחלתו וכמ"ש בשא"ר דבדרבנן לקולא אמרינן יש ברירה והיכא דיוצמח קולא א"נ אין ברירה שוב אמרינן אין ברירה וע"כ נשמע דמתכוין להתיר אף מה"ת א"נ דאף די"ל דמדע"ל נכרי לא משקר הכא ל"ח מסל"ת גמור שהנכרי חושב שאף אם הוא חי לא יבוא וכמ"ש הנו"ב דהכא ל"ח מדע"ל לגמרי ורק עד ישראל בצירוף סברת דייקא חושש שיתברר שקרו אבל נכרי א"נ ורק בנתכוין רק להעיד אז לדעת מהרי"א אינו רק פסול דרבנן ואפ"ה שי' המבי"ט דהיכא דכבר נסתלק החשש איסור תורה יש לסמוך אסברת מדע"ל לומר דלא משקר העכו"ם

נחזור לענין דינא דמה ששלחו מהקאדער להגריכט חשוב בוודאי מסל"ת עם קישור דברים ויפה הבאת מדברי הבית מאיר די"ל מש"ה ל"מ מסל"ת בכתב עכו"ם ועכו"ם כתבו משום דא"א לידע מתוך הכתב שהוא קישור דברים והכא שהי' בקישור דברים י"ל דמועיל הגם דבש"ע משמע דהלכה כהרמב"ם דל"צ קישור דברים ואפ"ה מפורש ברמב"ם דמסל"ת בכתב ל"מ וע"כ משום דהבו דלא לוסיף עלה אך באמת הכא יש כמה סברות להתיר א' שיטת הרבה פוסקים דערכאות מהני אף בלי מסל"ת ואדרבה בכתב יותר מהמני כמ"ש הרא"ש בפ"ג דגיטין והוי ס"ס להתיר שמא ערכאות מהימני אף בלי מסל"ת ושמא כשי' הר"ן דבעי קישור דברים ושוב י"ל דרק בכתב בלי קישור דברים. ל"מ אבל בקישור דברים והיכא דליכא חשש זיוף שפיר מועיל וכמ"ש בשו"ת הרי"מ סי' ד' דמש"ה מחמירין מקצת פוסקים בעכו"ם מפי עכו"ם מסל"ת משום שחוששין