מהר"ש חלק ג ד

היתה צריכה גט אפ"ה חשוב. עכ"פ ריח הגט כיון שבשעת הגירושין הוחלטנו שיחול הגט דלא תעבור על התנאי בקו"ע נהי דעכשיו נודע שנתבטלו הקידושין מ"מ עכ"פ חשוב יצא קול גירושין ואסורה לכהן עיי"ש ולפ"ז י"ל דהא דכתבה התורה דגרושה אסורה לכהן אף דלב"ש כל גרושה היא זונה משכחת שאחד קידש אשה על תנאי מעכשיו אם לא תעבור על תנאי עד ל' יום בקו"ע ובתוך הל' יום זינתה והוצרך לגרשה ואם אח"כ עברה על התנאי ונתבטלו הקידושין ממילא ל"ח זונה ושוב היתה מותרת לכהן אך כיון דאסרה התורה גרושה לכהן עכ"פ אסורה לכהן משום גרושה דעכ"פ חשוב ריח הגט עכת"ד השו"מ הנ"ל והגם דיש להעיר כדבריו דהא שיטת הרמב"ם ז"ל דריח הגט אינו פוסל רק מדרבנן אבל שי' הש"ג בגירש בגט בתנאי חוץ לפלוני דבטל עכ"ז אסורה לכהן מה"ת עיין בב"ש סי' ק"נ מכ"ש הכא דבשעת הגט הוחלטנו דהיא מגורשת גמורה נהי דאח"כ ע"י שעברה התנאי בקו"ע נתבטלו הקידושין מ"מ י"ל דלא גרע מגירשה בגט בתנאי חוץ מפלוני דיש בזה איסור תורה לכהן וא"ש דברי השו"מ נשמע דהא דאסרה התורה גרושה לכהן ע"כ מיירי דהיו קידושין על תנאי ובאמת ס"ד דהש"ס כתובות דע"ד דלא יועיל תנאי בקידושי ביאה משום דא"א עי"ש ורק דקאמר הש"ס דאיתקש הווית להדדי וכיון דבקידושי כסף ושטר מועיל תנאי ה"ה דמועיל תנאי בקידושי ביאה עכ"פ יצא דאם לא היו בקידושין משכחת רק קידושי ביאה לחוד לא היו מהני תנאי דא"א עי"ש וגם טעמא דב"ש דקאמר בדינר קאמר בש"ס די"ב משום כדי שלא יהיו בנות ישראל כהפקר וכ' הריטב"א דהוא מטעם אפקעינהו וענין אפקעינהו הוא משום דהוי כתנאי שקידש על דעת חכמים ועיין בשו"ת מהר"ם מינץ נמצא א"ש הא דנקט לשון האשה היינו דקאי אסוף גיטין דמפורש שם דב"ש ס"ל לא יגרש אלא א"כ מצא בה ערות דבר וקשה דא"כ אמאי הוצרכה התורה לאסור גרושה לכהן הא בלא"ה אסורה משום זונה וע"כ צ"ל דהקרא מיירי שקדשה על תנאי וקודם שעברה על התנאי זינתה והי' צריך לגרשה דהא הי' חזקה שלא תעבור בקו"ע שיתבטלו הקידושין ואח"כ עברה על התנאי בקו"ע ונתבטלו הקידושין ול"ח זונה אפיה אסורה משום גרושה דעכ"פ חשוב ריח הגט כיון שאפשר לומר שרק אח"כ נתהווה סיבה שעברה על התנאי וכמ"ש הנמ"י יבמות ל"ז דבהפילה. לא אמרינן אמ"ל א"כ נשמע דהא דכתבה התורה לאסור גרושה לכהן מיירי בקידושין על תנאי ושוב הי' הו"א דבאשה כזו לא יועיל קידושי ביאה דבזה לא מהני תנאי דא"א עי"ש לכך קאמר דגם בקידושי ביאה מהני תנאי כיון דמתקדשת בכסף ושטר וביאה ממילא כיון דבקידושי כסף ושטר מהני תנאי ה"ה דמהני תנאי בקידושי ביאה וכיון דמהני תנאי בקידושין שוב שייך אפקעינהו ולכך ס"ל לב"ש דבעי דינר כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר ועפי"ז א"ש הדרן עלך עשרה יוחסין וסליקא לן מס' קידושין דבאמת קשה לשון האשה ורק שי"ל דקאי אהא דמס' גיטין דס"ל לב"ש לא יגרש אלא אם מצא ערות דבר וקשה דא"כ למה הוצרכה התורה לאסור גרושה לכהן הא בלא"ה אסורה משום זונה אך לכאורה י"ל דהא דאסרה התורה גרושה לכהן לחייב עלה גם משום גרושה אך באמת ב"ש ס"ל אין אחע"א אך לכאורה הי' מקום לומר דגרושה וזונה חלין בב"א דכ"ז שלא גירשה ל"ח איסור זונה אאיסור א"א אך באמת שם בפ' עשרה יוחסין מוכח דזונה על גרושה חל מטעם מוסיף א"כ אף א"נ דאיסור זונה לא חל אאיסור א"א מ"מ גם כשחל איסור זונה וגרושה בב"א אפ"ה לא חל איסור גרושה דזונה חשוב מוסיף ול"ש הסברא דהי מיניהו מפקית ובפרט דאיסור זונה חל תיכף דחשוב מוסיף לגבי הבעל ורק אכתי היו הו"א דבלאוי דכהונה אמרינן אחע"א כדס"ד דהש"ס שם דע"ז ע"ב ושוב הי' קשה לשון האשה ע"ז קאמר הדרן עלך פשרה יוחסין משם נשמע דגם בלאוי דכהונה אמרינן אין אחע"א וגם נשמע דזונה על גרושה חשוב מוסיף וחל לכ"ע א"כ שוב תיקשו דלמה הוצרכה התורה לאסור גרושה לכהן הא לב"ש בלא"ה אסורה משום זונה ואין לומר להתחייב שתי פעמים מלקות ז"א כיון דזונה חל תיכף מטעם מוסיף דבעל שוב לא חל איסור גרושה אח"כ וגם אי באין בב"א אפ"ה לא חל רק איסור זונה משום דחשוב מוסיף ולא חל רק המוסיף ועפ"י דברי השאיר. וע"כ צ"ל דהא דאסרה התורה גרושה לכהן מיירי בקידשה על תנאי וזינתה וגירשה ואח"כ עברה על התנאי דנתבטלו הקידושין וממילא ל"ח זונה ואפיה נאסרה עכ"פ לכהן משום גרושה דעכ"פ חשוב ריח הגט כמ"ש בשו"ת שו"מ הנ"ל וע"ז קאמר לשון האשה דקאי אקרא דאסרה גרושה לכהן וע"כ מיירי בקידושין על תנאי ע"ז קאמר דאפ"ה מקודשת בג' דרכים דהו"א דבקידושי ביאה ל"מ תנאי ע"ז קאמר דכיון דבכסף ושטר מהני תנאי ה"ה דמועיל תנאי בקידושי ביאה משום דאיתקש להדדי וכיון דנשמע דבקידושין מהני תנאי ממילא בעי לב"ש שיהי' דינר משום דשייך אפקעינהו וכמ"ש הריטב"א דזה הכוונה בש"ס כדי שלא יהיו בנות ישראל כהפקר וא"ש הכל בס"ד

ג] עי"ל בדרך פלפול בהא דקידושין ע"ה דהכל מודים דאלמנת עיסה פסולה לכהונה ולאפוקי מהני תנאי דתנן העיד ר"י על אלמנת עיסה שהוא כשירה לכהונה מ"ט הוי ס"ס ולקולא ופירש"י ז"ל בעלה הי' ספק חלל והיא שנפסלה מכוחו הוי כמו ס"ס ובאמת רש"י ז"ל בכתובות די"ד פירש ב' פירושים א' כמו כאן דהס' נולד על האם וזו שבאתה מכח בנה הוי כמו ס"ס ועוד פירשו שבעלה הי' בו ס"ס היינו שנתגרשה אמו מבעלה ישראל ס' קרוב לה ואח"ז מת וניסת לכהן וילדה לז' לנישואין ויש ס' שמא הוא בן ט' לראשון וחשוב ס"ס שמא אינו כלל בן כהן ושמא לא חלו הגירושין ותוס' פירשו שנטמע במשפחה זו ס' חלל אבל א"י אם בעלה הי' הס' חלל וחשוב ס"ס והנפ"מ לפי' שני של רש"י ז"ל הוי ס"ס בגוף אחד ויש נ"מ לענין האשה אם מותרת לדור עם הכהן ולשיטת התוס' הוי ס' אחד בגוף וס' אחד בתערובות וכבר העיר בזה הבי"מ ועיין אה"ע סי' ליה אך פירוש הראשון של רשיי קשה להבין דאמאי קרא לה ס"ס הא באמת ליכא רק חד ספק שאם בעלה חלל ממילא נפסלה ואף שי"ל כיון דהאשה יש לה חזקת כשרות לכהונה ובעלה הוא רק ספק א"כ י"ל דהוא בעצמו דל"ל חזקה דכשרות דר"י ס"ל דחזקת האם ל"מ לבן לכן הוא פסול בס' אבל איי לפסול מס' את אשה שהיתה בחזקת כשרות. אך באמת נודע מ"ש בתוס' רי"ד דבאשה שנגעה בטהרות וראתה דם אח"כ מטמאין הטהרות שעשתה בתוך המעל"ע ולא מוקמינן טהרות בחזקתו כיון דוודאי נגעה בטהרות לא אזלינן בתר חזקת המסובב ועיין תוס' נדה די"ח גבי שליא ובתוס' עירובין משמע להיפך כנודע א"כ ה"נ כיון דנתקדשה בוודאי לס' חלל ובא עלי' א"כ שוב חזקת כשרות דידה הוי רק חזקת מסובב א"כ שוב יש לאסור אך י"ל באמת בתוס' כתובות כ"ג הוקשה דבנתקדשה ס' קרוב לה נוקמא אחזקה ותינשא אף לכתחילה ואף שתירצו דכיון דוודאי זרק לה קידושין איתרע ח"פ מ"מ כתב