מהר"ש חלק ג ג

לעסוק בתורה ולבל להתגאה ח"ו ע"י שמבינים מעט מחכמת התורה אדרבה כל מי שהשגתו יותר יש לו להיות עניו ביותר. ועוד יש לרמז באלף זעירא כמ"ש המהר"ל דלהשגת נ' שערי בינה א"א רק ע"י שמקטינן א"א לבחי' אין ונעשה בלתי בטל גבול ויוכל להשיג התורה שיש בה נ' שערי בינה והנה אלף במלוא' עולה קי"א ואם לוקחין ממספרו נ' אז נשאר ס"א בגי' אין אז זוכה להשגת לימוד שנקרא בשם אלוף חכמה אלוף בינה ונמצא עי"ז מרמז שמרע"ה הקטין א"ע לבחי' אין ועי"ז זכה לחיבה שהשי"ת קרא אותו וניתנה התורה ע"י. וכח זה הנחיל מרע"ה לישראל שאף אחר עלייתו למרום עדן כח נשמתו משתתפת בכל דור בנשמת הצדיקים כמאמרם בקידושין אין צדיק נפטר מן העולם עד שנולד צדיק אחר וכל צדיק בדורו שעוסק בתורה ועבודה במס"נ משתתף בו כח מרע"ה שיוכל לשנות הטבע לצורך בנ"י וזה כוונת הש"ס המן לא ידע שבז' באדר מת משה ובז' באדר נולד משה היינו שגם אחר הסתלקותו נולד צדיק אחר שנשתתף בו נשמת מרע"ה אך כתיב ואתה תצוה את בנ"י ויקחו אליך שמן זית זך וכתב בזוה"ק דגאולה האחרונה יהי' בזכות מרע"ה ולזה נתארך הגלות שמרע"ה אין רוצה ליגאול עם שבטלים מן התורה וזה הכוונה ואתה תצוה את בנ"י ציוה הוא לשון חיבור מלשון צוותא ע"ז האופן יהי' לך חיבור עם בנ"י אם יקחו שמן זית זך. שמן מרמז לחכמה זך מרמז לכ"ב אותיות התורה עם ה' אותיות מנצפ"ך אם יעסקו בתורה יהי' להם חיבור עם נשמת מרע"ה להעלות נר תמיד נר מרמז לנשמה כמפורש נר ד' נשמת אדם. והנה אנו מסיימין הדרן עלך עשרה יוחסין וסליקא לן מסכתא קידושין דידוע דאנו עם השי"ת בעוה"ז בבחי' ארוסה כמאמר הנביא וארשתיך לי. והנה הלוחות הי' בבחי' קידושי שטר ובעוה"ר נשברו הלוחות הראשונות כמאמרם ז"ל בשבת שמרע"ה רצה שיהי' נדונים כפני' וכוונתו הי' שהקידושין לא חלו עוד דבתנאי דאם הדין אם נתקרע השטר קידושין אינה מקודשת. כמפורש בתוס' קידושין ס"ג ובש"ס שם ד"ס ואח"ז כשנתרצה להם השי"ת שנית ופסל מרע"ה לוחות שניות אמר לו השי"ת שיתנו נדבות למשכן והוא בחי' קידושי כסף ואף דקיי"ל דבעי נתן הוא אבל באדם חשוב מהני נתנה היא וא"כ אין לך חשיבות גדול מזה שהשי"ת אשר לו הכסף ולו הזהב מבקש לקבל מתנה מבו"ד זה חשוב הנאה גדולה כמ"ש בפנים יפות אהא דכתיב ויקחו לי תרומה דהנתינה להשי"ת חשוב בבחי' קבלה ובקדושי כסף אף אם נתאכל בתוך הזמן מהני משום דחשוב בתורת קידושין אתא לידה. ואח"ז השראת השכינה במשכן הוא בחי' יחוד קוב"ה ושכינתי' כנודע דזה הי' בחי' הכרובים מעורין זב"ז כנודע מאמר הקדוש ר"ר בער זי"ע בהא דבשעה שנכנסו אויבים להיכל מצאו כרובים מעורין לפי שהוא בחי' יוצא לדרך ועיין בס' הק' אוהב ישראל פ' דברים וזה הוי דרך הג' שבקידושין א"כ א"ש בתחילת מסכת קידושין מפורש דאשה נקנית בשלש דרכים והנה אנו בחי' אשה ארוסה והנה בזמן שבהמ"ק הי' קיים הי' כל הדרכים קיים דהי' הלוחות בחי' שטר. ונתינת כסף לחיזק בדק הבית שהי' ג"כ באותה בחינה כמו נדבות למשכן כמ"ש בספר ערבי נחל. והשראות השכינה שהי' שמה הי' בחי' חיבר. ועתה בעוה"ר חסרנו כל אלה אך באמת מפורש בש"ס ונשלמה פרים שפתינו דכל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה א"כ שפיר מסיים ר' נהוראי דע"י התורה שנותנת לו אחרות טוב בזקנותו ע"י התורה יש לו דביקות בהש"י וחשוב כאלו השטר קיים. וע"י מצות צדקה חשוב כנתינת כסף לצורך מקדש דעני הוא בחי' קרבן כמפורש בזוה"ק וא"כ פ"י לימוד התורה ונתינת הצדקה יש לנו חיבור ודביקת בהשי"ת. כמפורש וידעת את ד' וידע הוא לשון חיבור כמפורש והאדם ידע וא"ש דקאמר המסיים דע"י התורה חשוב דיבוק עצום בהשי"ת ויש לנו הג' דרכים דהאשה נקנית ועי"ז סליקא לן מסכת קידושין דגם עתה בעוה"ר בזמן הגלות אנו חשובים כארוסה כנ"ל וז"ב בס"ד

ב] בדרך פלפול י"ל דבתחילת המס' תני האשה נקנית בג' דרכים בכסף ובשטר ובביאה בכסף ב"ש אומרים בדינר ובשוה דינר וב"ה אומרים בפרוטה ושו"פ ובתוס' העירו אלשון האשה וי"ל דבסוף מס' גיטין מפורש במתני' דב"ש ס"ל דלא יגרש אשתו אלא אם מצא בה ערות דבר וקשה דא"כ למה הוצרכה התורה לאסור גרושה לכהן הא בלא"ה אסורה משום זונה וכעין זה הוקשה בירושלמי ובירושלמי תירץ לעבור עליו בשני לאוין וקשה לב"ש דמפורש ביבמות די"ג דס"ל אין אחע"א א"כ לא יוכל איסור גרושה לחול על איסור זונה הקדום והגם שי"ל דקודם שנתגרשה לא חל איסור זונה לשום כהן משום דאסורה משום א"א ולא חל איסור זונה אאיסור א"א ושוב כשמגרשה אז חלין איסור זונה ואיסור גרושה בב"א אך באמת י"ל דגם בעודה א"א חל איסור זונה לכהנים דחשוב מוסיף מיגו דנאסרה לבעלה משום זונה נאסרה גם לכהנים אחרים ושוב אחר שגירשה לא חל איסור גרושה על איסור זונה הקדום ושוב קשה למה הוצרכה התורה לאסור גרושה לכהן ובפרט לפי המפורש בש"ס דקידושין דע"ז דזונה חל על גרושה משום דחשוב כעין מוסיף הואיל דשם זנות פוסל בישראל א"כ נודע דברי השא"ר דגם באיסור ב"א מ"מ אם אחד חשוב מוסיף לא חל רק המוסיף ועפ"י סברת תוס' רי"ד הנודע א"כ הכא דגרושה על זונה לא חל וזונה על גרושה חל א"כ גם כשבאו בב"א אפ"ה לא חל רק איסור זונה ושוב קשה לב"ש למה הוצרכה התורה לאסור גרושה לכהן הא אדרבה כיון דנאסרה משום זונה שוב לא חל איסור גרושה ובשלמא לס"ד דש"ס קידושין דע"ז ע"ב דבלאוי דכהונה אמרינן אחע"א א"כ שוב הי' מקום לומר דנהי דבלא"ה אסורה משום זונה מ"מ חייב ג"כ משום גרושה אבל למסקנת הש"ס שם גם בלאוי דכהונה אפ"ה אין אחע"א זולת בכולל או מוסיף שוב הדרא קושי' דלמה הוצרכה התורה לאסור גרושה לכהן הא בלא"ה אסורה משעת דזינתה לכל הכהנים מכח מוסיף דבעל ושוב לא חל איסור גרושה אאיסור זונה הקדום ואף אי הי' חשוב ב"א אפ"ה כיון דזונה חשוב מוסיף א"כ גם כשבא בב"א עם איסור גרושה אפ"ה לא חל רק איסור זונה ושוב למה הוצרכה התורה לאסור גרושה לכהן הא לא יתחייב כלל אלאו דגרושה אך באמת י"ל לפי המפורש באה"ע סימן מ' דבאם אחד קידש אשה מעכשיו בתנאי אם לא תעבור על דבר זה יחולו הקידושין דיוכל לגרשה אף אם יש עוד ספק שמא תעבור על התנאי כמו בהתנה אם לא תעבור בקו"ע עד ל' יום יחולו הקידושין מ"מ כיון דביטול הקידושין תלוי אם תעבור בקו"ע ובזה מוקמינן אחזקה שלא תעבור בקו"ע כדקיי"ל בגירשה ע"מ שלא תינשא לפלוני דמותרת לינשא ול"ח שמא תינשא אח"כ לפלוני ויתבטל הגט מעיקרא עכ"פ בכה"ג מותר לגרשה תיכף דממ"נ אם תעבור על התנאי א"צ גט ואם לא תעבור שוב חלו הקידושין למפרע והועיל הגט אך כ' בשו"ת שו"מ דאם גירשה בתוך הזמן אף דאח"כ עברה על התנאי בקו"ע א"כ נתבטלו הקידושין ולא