מהר"ש חלק ג לו

לכהן יש ס"ס להתיר דשמא באמת לא נבעלה רק אליו ואי דאינה מתעברת מביאה ראשונה מ"מ שמא כיון דלבו גם בה שמא כבר השיר בתולים ואם תמצא לומר דנבעלה גם לאחר ס"ס שמא לכשר נבעלה וכיון דכבר ניסת בשוגג דלא ידע שהיא מעוברת בודאי מהני הס"ס שלא להוציאה מבעלה ומצד מינקת חבירו חשוב ג"כ ס"ס שמא הילד הוא שלו ושמא בזנות ל"ש איסור מינקת ואף דלשי' הרמב"ם ז"ל שכתב במעוברת טעם דחסא א"כ במעוברת גם בזונה יש איסור מ"מ לשיטת השבו"י והנוב"י גם לסברת הרמב"ם היכא דלא יצטרך אח"כ לגרשה ל"ש חשש דחסא ובפרט דלענין חשש זה שהוא חשש רחוק שוב יש לסמוך אאמתלא ובפרט דבכאן ל"ש שאחד"א שמעולם לא אמר שמעוברת מאחר היא ובשלמא בידע שהיא מעוברת ואמר שאינו ממנו א"כ באותה שעה החזקנו שאסורה עליו א"כ יש להסתפק אי מהני חזרה ע"י אמתלא זו אבל כאן שבשעה שכיחש החזקנו שהיא מותרת שלא בא עלי' שום אדם ותיכף אחר שנודע שהיא מעוברת אמרה האמתלא והוא ג"כ בוודאי דמועיל האמתלא וכעין זו מפורש בתשובת ח"ס ע"כ לדעתי מותר לדור עמה בלי שום חשש וליתר שאת יתחייב הבעל בתוקף לאחר שתלד יתן את הילד למינקת ובזה יש לצרף שי' כמ"פ דבזונה שלא התחילה להניק מותרת ורק עכ"פ צריכים לכתוב בפנקס שבאם ימות הבעל בלי זרע אחר תצטרך חליצה וכמו"ש בשו"ת נוב"י ובתשו' רח"כ ובש"ש דלענין חליצה חוששין שמא אינו בנו ומחמת שאנכי מחוסר ספרים בפה ע"כ הייתי מוכרח לקצר במקום שיש להאריך: ג' דברים עת"ד לפ"ק ד' מנחם אב הק' שמואל ענגיל. פה מרחץ בארדיוב. סימן י"ח. להרב הה"ג וכו' כש"ת מו"ה משה ליב ר"פ נ"י מוצד"ק ראזוודאב יצ"ו

בדבר שאלתו בשני שותפים בבית וכ"א יושב בדירות מיוחדים א' בצד ימין והשני בצד שמאל לא בחלוקה רק כן התנהגו זה זמן רב וכעת הטילו גורל עם חלוקת הבית ונפל לכ"א חלקו בצד שישב בה השני עד עכשיו וברצון אי שנפל לו לגורל צד השני שהשני עקור דירתו משם והשני חפץ לחזור מחלוקה שנפל לו עפ"י גורל

והנה כת"ה הביא שני הדעות בש"ע סימן קע"ג אי גורל עושה קנין וא"כ יוכל המוחזק לומר קים לי כשיטת הרא"ש והביא משו"ת מהר"י מברונא ומשו"ת שבו"י שהביאו כמ"פ שפסקו כשיטת הרא"ש הנה באמת יפה הביא דהא קודם החלוקה כל דירה ודירה עומד בחזקת שניהם והוי כאילו שניהם מוחזקים בה והוי ס' בקנין וקיי"ל דמוקמינן בחמ"ק וגדולה מזו שי' התוס' ב"ב דף ל"ב דאף בסד"ד בקרקע אזלינן בתר חזקת אנשים הראשונים ולא בתר חזקת מי שמוחזק בה עתה ואף דדעת רשב"ם דבסד"ד אזלינן בתר חזקת מי שמוחזק בו עתה ורוב הפוסקים הכריעו כשי' הרשב"ם ב"ב עכ"פ היכי דעדיין לא החזיק בו הלוקח אף בסד"ד אזלינן בתר חמ"ק דנהי שכ' הפוסקים דבסד"ד ל"מ החזקה דבשביל חזקה לא ישתנה הדין מ"מ עכ"פ לא נוכל להוציא מס' מחזקת אנשים הראשונים כמ"ש האחרונים דנהי דבתרי ותרי אאפ"ל דחזקה מברר הס' דתרי כמאה מ"מ עכ"פ מס' א"א לשנות מכפי שהוחלטנו עד עכשיו א"כ פשיטא הכא דלע"ע לא החזקנו בהחלקים שזכו עפ"י הגורל א"כ מס' א"א להוציא מהשני דעכ"פ עד עכשיו הי' מוחזק עכ"פ בחלק כל דירה ודירה. וגדולה מזו דעת הפוסקים דגם ס"ס ל"מ נגד חמ"ק וחזקה שמוחזק בו כעת רק נגד חמ"ק לחוד דעת הקצה"ח בס' ר"פ דמהני רוב להוציא והנה כת"ה הביא משו"ת מהרי"א הלוי ח"ב סי' פ"ד והנה באמת מסיק שם דלא יוכל לומר קי"ל משום דהוי תפיסה בטעות וגם עפ"י דברי תוס' כתובות דט"ו ובאמת נפלאתי על הג' הנ"ל נהי דמה שתפס אח"כ החפץ הי בטעות עכ"פ קודם הגורל הי' לכ"א חלק בכל חפץ וחפץ ורק ע"י הגורל רוצה ראובן לזכות בהחפץ של הגדול קדמון א"כ יוכל השני לומר קי"ל דגורל אינו עושה קנין והוי כל החפצים בחזקת כל השותפים דגם אם לא הי' עוד שמעון מוחזק בהחפץ רק הי' רוצה לחזור מן החלוקה ג"כ הי' יוכל לומר קי"ל ע"כ כל דברי הג' הנ"ל צ"ע ואולי י"ל בדינו של המהרי"א הלוי כיון שהי' ס' שמא נתחלפו החפצים אחר שכ"א נטל לחלקו מה שזכה עפ"י גורל א"כ הוי ס"ס לזכות התובע שמא גורל עושה קנין ושמא כבר זכה ראובן בשעת שלקח הי' באמת של הגדול קדמון וס"ס מהני להוציא ממון לשיטת רוב הפוס' כנודע משו"ת מהריב"ל ובפרט הכא דנראה דרוב הפוסקי' ס"ל כשיטת הרמב"ם דגורל עושה קנין ורק שהמוחזק יוכל לומר קי"ל אבל עכ"פ היכא שיש ס"ס וס' א' רוב נוטה לזכות התובע שפיר מועיל להוציא כמ"ש תוס' פסחים דף י' דגם בס"ס ברה"י אם רוב נוטה להתיר מהני וה"ה שי"ל דס"ס ורוב מהני להוציא ממון והגם שי"ל דרק לענין ס"ס ברה"י דרק מדרבנן ל"מ ס"ס כמ"ש המבי"ט בקרית ספר מש"ה רוב וס"ס מהני אך באמת לשיטת כמ"פ גם בממון רוב מהני מה"ת וא"כ רוב וס"ס מהני ונודע שיטת הבעה"מ ותוי"ש בכתובות דרוב וחזקה מהני להוציא ממון עיי"ש בכתובות דט"ז ואף שי"ל דלכאורה עניין הס' שמא נחלף קודם החלוקה שייך לומר כנכ"ה ובוודאי הם עוד תח"י שמעון משעת החלוקה אך באמת כיון דרק בטעות הוא תח"י ועכ"פ צריך להחזירו לחזקת השותפות א"כ בכה"ג ל"ש לומר כנכ"ה כמו"ש בתוס' נדה דנ"ח וחולין דנ"ח דבשאלה ל"ש לומר כנכ"ה עיי"ש עכ"פ בנידון דה"ג הנ"ל י"ל דחשיב ס"ס ולא יוכל לטעון קי"ל

נחזור לעניין שאלתינו דהכא בוודאי יוכל לומר קי"ל דגורל אינו עושה כניון וכיון דעד עכשיו בוודאי הי' לכ"א זכות בכל חדר וחדר והס' שמא הפסיד חלקו עפ"י הגורל מס' א"א להוציא מחמ"ק וחזקה דהשתא ואף שלכאורה י"ל דבשותפין שחלקו למ"ד י"ב אמרינן דזה חלקו משעה ראשונה ורק דאנן קיי"ל בד"ת א"ב ולכן אמרי' אחין שחלקו לקוחות ובאמת לשיטת הר"ן רק מס' אמרי' א"ב וא"כ י"ל בשלמא בס' בקנין שפיר מוקמינן בחזקת המוכר אבל לענין שותפין דא"נ דגורל עושה קנין שלא יוכל לחזור בו א"כ י"ל הוברר הדבר למפרע שזה חלקו משעה ראשונה, וא"כ מעולם לא הי' הדבר של חבירו ושוב י"ל כיון דבאמת נראה דרוב הפוסקים ס"ל כשיטת הרמב"ם רק דרוב ל"מ בממון אך כ"ז היכא שיש בוודאי חמ"ק אבל הכא יש ס' על חמ"ק דאם אמרי' י"ב לא הי' של חבירו מעולם אך באמת כיון דדעת היש"ש דבד"ת אמרי' מוודאי א"ב א"כ שוב יש חמ"ק ובפרט שעכ"פ חבירו יושב בה גם עתה וי"ל דגם נגד חזקה דהשתא ל"מ רוב להוציא א"כ שוב יוכל לטעון קי"ל

ומה שנסתפק כת"ה מכח הק"ס יפה כ' כת"ה כיון דהקנין הי' שיבררו ע"י גורל והוי כמו קיבלו קנין לחלוק דל"מ ועיין בחו"מ סימן י"ב ברמ"א ד"א