מהר"ש חלק ג לג
Maharash responsa part 3 33 · מהר"ש חלק ג · free full Hebrew text
Open in the reader →עמו ביחד ל"ש הוי לי' להתנות אך באמת אכתי תיקשי מהא דאכול עמי דג"כ צריך לשלם לו אף שהי' עמו ביחד וחוץ לזה גוף דבריו תמוהין לפימ"ש ברשב"ם ב"ב דצ"ב דלרב דס"ל הולכין בממון אחה"ר לא הוי לי' להתנות דידע דנסמוך ארוב דלרדיא זבני אבל לשמואל דס"ל אין הולכין בממון אחה"ר הוי לי' להתנות ומדלא התנה ע"כ דלשחיטה זבני עיי"ש ועיין בסה"ק דברי חיים עה"ת מ"ש בסוגיא דסבלונות א"כ הכ"נ כיון דמסתמא ל"א דנתן לשם מתנה א"כ לא הוי לי' להתנות דידע דניתלי מסתמא שלא נתן לו לשם מתנה ועיין בחו"מ סי' ק"ח בקרוב שהוציא על צרכי רפואה לקרובו דצריכים לשלם לו ול"א דנתן לשם מתנה ועי' בקצה"ח סימן שס"ג
עכ"פ לפע"ד לא דמי לסי' שס"ג וסימן רמ"ו דשם שפיר הוי לי' להתנות שישלם לו שיוכל להיות שלא נתרצה בדירה יקרה כזו אבל הכא שכר סרסור הוי דבר קצוב בזה ל"ש לומר דהי' לו להתנות ע"כ הדבר ברור דעכ"פ כיון שדיבר עמו מהמחיר המקח דמגיע לו חלק המתחיל: באעה"ח ד' בא תר"ע לפ"ק ראדמישלא. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן ט"ז. להרב החריף ובקי מו"ה זאב וואלף פונק נ"י מק"ק טארנא
בדבר שאלתו בנכתב על כותל בה"כ מזמורים ובתוכם שמות הקדושים ועתה רוצים לצייר הכותל מה יעשו עם השמות הקדושים והנה י"ל בזה שני צדדים להתיר א' משום דלא נכתבו השמות בפי' לשם קדושה ואם נאמר דשם בעי קדושה בפה י"ל הואיל ולא נתקדשו בפירוש מותר למוחקם וגם די"ל הואיל דנכתב בצבע אין בו קדושה
והנה באמת מכח סברא הראשונה לשי' הרבה פוסקי' גם בשם א"צ בפירוש לשמה רק אמרינן סתמא לשמה קאי כמו שכ' הב"י דרק בנתכוין לכתוב יהודה דנתכוין לתיבה אחרת והוי כמ"ש הרשב"א ברכות י"ב דאף למ"ד מצות אצ"כ מ"מ בנתכוין להיפוך ל"מ ועיין בפמ"ג יו"ד סי' ג' שהביא בשם היש"ש דאעפ"י דשחיטת חולין ל"ב כוונה מ"מ בנתכוון לשם נחירה פסול אך באמת רוב שיטת הפוסקים דשם בעי להתקדש בפירוש אך כ"ז לחומרא חוששין דבעי קדושה בפירוש אבל עכ"פ לענין מחיקה יש לחוש שמא גם בסתמא השם קדוש ושוב יש בו איסור מחיקה מה"ת והגם שי"ל דאף לשי' הב"י דל"ב בשם להתקדש בפירוש רק דאמרי' סתמא לשמה קאי כ"ז דוקא בס"ת דעכ"פ אחר שעיבדו לשמה א"כ אח"ז סתמא לשמה קאי ומשו"ה מפורש בספר ברכת המים דאף דלענין גט שי' הרבה פוסקי' דבעי שיפרש שכותב לשמו מ"מ אחר שכבר נכתב לשמו בפירוש שוב בחתימה סגי במחשבה לשמה ובחי' ביארתי דאם יש ס' שמא לא עיבוד לשמה דאז אם כ' בפירוש לשמה שוב י"ל כיון דעיבוד לשמה ל"ב רק מדרבנן הוי סד"ר ולקולא אבל אם לא אמר בפירוש לשמה רק דאמרינן דאחר שעיבדו לשמו שוב סתמא לשמה קאי א"כ כשיש ס' אם עיבדו לשמה הוי סד"ת דאם לא עיבדו לשמה שוב אין סתמא לשמה ויש בו פסול ד"ת כיון דלא אמר בפירוש שכותב לשמה ויש לדבר בזה הרבה
אך באמת בשו"ת פמ"א סי' מ"ה הוכיח דגם בשם סתמא לשמה קאי ויש בו איסור מחיקה והכוונה בש"ך דכתב דאם נכתב שלא בקדושה מותר למוחקו לצורך תיקון היינו שנכתב בפירוש שלא לשם קדושה א"כ מצד זה שלא נכתב בפירוש לשם קדושה אין להתיר וגם מצד שנכתב שלא בדיו ג"כ האריך בפמ"א שם דנהי דפסול שם כזה בס"ת מ"מ יש בו איסור מחיקה ובאמת מפורש כן בשו"ת הרמ"ע מפאני דגם שם שפסול מחמת ח"ת אפ"ה יש בו איסור מחיקה אף שפסול בס"ת ועי' שו"ת נוב"ק ובספרי ח"א הארכתי בזה והבאתי דברי הש"ך דשם שפסול בס"ת אין בו איסור מחיקה רק מדרבנן משום מ"ע היינו שאין היכר בהשם אם הוא פסול מחמת ח"ת ולפי"ז הי' מקום לומר דאם נכתב בצבע דאז הכל רואין שהוא שם פסול לא יהי' בו איסור מחיקה דבזה לא שייך מ"ע אך באמת מוכח בשו"ת פמ"א דאף בנכתב בצבע אפ"ה יש בו איסור מחיקה כיון דעכ"פ יש בו אותיות השם שייך בו הלאו דלא תעשון כן. וגדולה מזו ידוע ממחלוקת הרשב"א והר"ן בהא דשבת דף ק"ד בהא דחטטרי לגגו דחית שכ' הרשב"א דאם פסול משים ח"ת לא מיחייב משום שבת והר"ן דחה דאף דמיפסל לס"ת אפ"ה חשיב כתב לענין שבת א"כ ה"ה די"ל דאף באופן שמפסיל לס"ת אפ"ה יש בו איסור מחיקה והראי' שהביא מהא דכתבו את התורה על האבנים יפה דחה בפמ"א דשם כיסו רק בסיד ואחר שהסירו הי' השם ניכר א"כ ל"ח מוחק השם דידוע שי' הב"ח דבנדבק שעוה דיהי' כשר לקרות בו דכל הראוי לבילה וכו' א"כ גם כשהוא מכוסה בסיד עכ"פ השם בשלימות ואפשר להסיר הסיד ויהי' השם בשלימות או אפשר דשם כתבו בפירוש שלא לשם קדושה שידעו תיכף שיסירו אותו ונתכוונו שלא לקדשו אבל אם בשעה שכתבו השמות לא ידעו אז שירצו לצייר א"כ עכ"פ כתבו סתמא וי"ל דיש בזה איסור מחיקה עכ"פ מהא דכתבו התורה על האבנים אין ראי' והנה כת"ה הביא ראי' מש"ס שבת דף ק"כ בהא דהי' שם כתוב על בשרו דכורך עליו גמי ופריך בש"ס אי דמיהדק חשיב חציצה כנודע וע"כ נשמע דבכה"ג יש איסור מחיקה ע"כ ת"ד. הנה באמת כמה תשובות בדבר א' דהא דבצבע אינו חוצץ יש ב' טעמים א' דליכא ממשות הצבע רק מראה בעלמא ועוד דבני אומנות זו אין מקפידין והכא ל"ש שני הטעמים טעם הראשון בוודאי ל"ש דבכתב ע"כ יש הצבע כמ"ש הב"י וטעם השני ג"כ ל"ש הכא דרק אמראה צבע בעצמו אין הצובע מקפיד לפי שנצרך לו תמיד למלאכתו אבל לכתוב שם על ידו דזה אין צורך למלאכתו זה בוודאי אף לצובע חשיב מקפיד ושוב שייך בו חציצה
וחוץ לזה י"ל לפימ"ש בספר מרכבת יוסף בענין איסור הטלת מום בקדשים א"נ דהאיסור משום דגורם בו פסול מלהקריב ע"ג המזבח א"כ י"ל דגם גרמא אסור אבל היכי דבלא"ה אינו ראוי להקרבה מותר אבל א"נ דהקפדה התורה שנא יעשה מום בדבר שהוא קדוש אף אם אינו ראוי להקרבה אסור א"כ שוב גרמא שרי עיי"ש א"כ ה"ה לענין מחיקת השם י"ל שני הטעמים א' משום דשם כזה ראו לס"ת וע"י מחיקה נתקלקל השם וגם י"ל דהמעשה בעצם מתועב והנ"מ יש לומר בנכתב בצבע דלא משכחת שם כזה שיהי' כשר לס"ת אם כן ל"ש טעם הראשון אבל אם נאמר דהמעשה בעצם מתועב דאותיות השם לא ימחקו שוב גם אף בנכתב בצבע אסור אבל לענין גרם מחיקה הנ"מ להיפוך דא"נ דהטעם משום דגורם פסול לשם שהוא כשר לס"ת א"כ גם גרמא אסור אבל לטעם השני שוב