מהר"ש חלק ג כה

דאזלינן בתר רוב אומנים וגם דמכח סכנה חשיבה חינה מקפדת עכ"פ מכל הני סברות חשוב בכלל ס' אם חשוב מקפיד ובס' בביה"ס אזלינן לקולא לכ"ע כמפורש בש"ע ועי' בשו"ת מהרש"ם ח"א סימן מ"ו שהביא בשם הפחד יצחק דבבית הרחם ל"צ כלל ראוי לביאת מים דדוקא במקום שאפשר המים לבוא נהי דגזה"כ דלא צריך ביאת מים מ"מ בעי ראוי לביאת מים אבל בבית הרחם שא"א כלל המים לבוא ל"צ כלל ראוי לביאת מים ובסברא זו הרגיש בנוב"י מה"ת סי' קל"ה ובשו"ת רעק"א שם מפלפל בזה הרבה אבל עכ"פ בפחד יצחק מקיל בזה עכ"פ בדרבנן וגם י"ל דהוי תרי דרבין שומעין להקל כמו"ש בשו"ת רעק"א שם. ע"כ מצד חציצה אין שום חשש וכמו"ש הח"ס שם וז"ב בס"ד ונבא לדבר מהחשש השני מכח דבעי בשעת הפסק טהרה עכ"פ בדיקת חורין וסדקין וגם בימי נקיים עכ"פ ביום א' וביום ז' בעי בדיקת חורין וסדקין וא"כ כשהטבעת ברחמה עכ"פ ל"ח בדיקת חורין וסדקין דשמא הטבעת מעכב הדם מלצאת

והנה בשו"ת נוב"י מהד"ק סי' מ' מאריך בזה הרבה והוכיח דשיטת הרי"ף והרמב"ם והראב"ד דל"צ בדיקת חורין וסדקין כיון דעכ"פ שוהה העד ברחמה איזה זמן ויוצא נקי עכ"פ נתברר שבאותו שעה אינה רואות דלבעלה ל"ח שמא כותלי בית הרחם מוקמי דם א"כ הוי כנתברר הטהרה לפנינו ואף שי"ל דרק היכא דאיכא חזקת טהרה אז ל"ח לבעלה שמא כותלי בהר"ח מוקמי דם כמ"ש תוס' נדה דף ג' דגם להלל עיקר הטעם משום חזקה אף לשאר התירוצים וא"כ י"ל דבשעת הפסק טהרה ל"ח חזקת טהרה וחיישינן שמא כותלי בהר"ח מוקמי דם אך באמת לשי' הסוברי' דע"א א"נ נגד ח"א והקשו בתוס' גיטין דף ב' דהא נדה חשיב ח"א ותירצו דאינה בחזקת רואה כל שעה וקשה הא נלמד מהא דנאמנת לומר שפסקה בטהרה ואז ליכא עוד חזקת טהרה וע"כ צ"ל דגם לענין זה חשוב חזקת טהרה דכשעברו ימים שרגילה לפסוק בהן ממילא בחזקת טהרה היא ונהי שגזה"כ דאז לא נסמוך אחזקה רק תהי' הטהרה מבוררת דחזקה ג"כ ל"ח בירור וכמ"ש הריב"ש דלענין סמני טהרה בגוף ל"מ רובא ועפ"י דברי השטמ"ק ב"מ דף ו' ועיין בהג"ה אמרי ברוך לאה"ע סי' י"ט אבל עכ"פ ל"ח כמעידה נגד ח"א ושפיר נאמנת עכ"פ נשמע דגם בשעת הפסק טהרה חשוב חזקה להתיר ושוב ל"ח שמא כותלי בהר"ח אוקמי דם אך לשי' הפוסקים דע"א נאמן נגד ח"א ושוב י"ל דבאמת נדה חשוב איתחזק או לשי' הרמב"ן שכ' דמשו"ה אשה נאמנת משום מתוך שנאמנת לגבי נפשה א"כ שוב י"ל דבשעת הפסק טהרה חשוב חזקת טומאה ושוב יש לחוש שמא מוקמי דם כותלי בהר"ח ושוב יש להצריך בדיקת חורין וסדקין וא"ש הרמב"ן ז"ל לשיטתו דס"ל דנדה חשוב נגד ח"א מש"ה מחמיר דבשעת הפסק טהרה בעי בדיקת חורין וסדקין נחזור לדברי הנוב"י שהוכיח דלבעלה אף היכא דליכא חזקת היתר אפ"ה ל"ח שמא כותלי ביהר"ח מוקמי דם ומש"ה דעתו שם דעכ"פ יש לסמוך דבשעת הפסק טהרה לחוד יהי' בדיקת חורין וסדקין ובפרט אם העד שוהה ברחמה עד הלילה יש לצרף שי' רש"י דספירה דלילה הוי ספירה גם הנוב"י מודה דעכ"פ בשעת בדיקת הפסק טהרה בעי בדיקת חורין וסדקין ובשו"ת זכרון יוסף סי' ו' מקיל בבדיקה אף כשהטבעת הוא ברחמה אך בסד"ט סי' קצ"ו ס"ק כ"ג חולק דעכ"פ ל"ח בדיקת חורין וסדקין והגם שם דעכ"פ גם להמחמירין דבעי בדיקת חורין וסדקין הוא רק מדרבנן כמו דחזינן דכל עיקר טומאת מעל"ע הוא רק מדרבנן וחזינן דמה"ת ל"ח שמא כותלי בית הרחם אוקמי דם אבל עכ"פ חושש דבעי בדיקת חורין וסדקין וכ' עוד בסד"ט שם דאף א"נ דל"צ בדיקת חורין וסדקין הסברא דאמרי דאם איתא דהוי דם מעיקרא הוי אתי וכ"ז שליכא דבר המעכב אבל הכא י"ל דהטבעת מעכב הדם מלצאת והוי כמו במוך דחוק דקאמר בש"ס נדה דף ג' מודה שמאי במוך דחיק דחוששין לטמא מעל"ע ואף דחזינן דלבעלה אף בשימשה במוך דחוק אפ"ה ל"ח מ"מ זה הוא רק משום חזקת טהרה וא"כ לשי' הרמב"ן דע"א נאמן נגד ח"א שוב י"ל דבשעת הפסק טהרה חשוב ח"א א"כ שוב יש לחוש שמא הטבעת מעכב את הדם מלצאת אך באמת בסד"ט שם כ' די"ל דהטבעת ל"ח כמוך דחוק וא"כ יש להדם מקום לצאת ושוב אמרינן אם איתא דהוי דם מעיקרא הוי אתי ובפרט לשי' התוספת והרבה פוסקים דס"ל דע"א לא מהימן נגד ח"א וע"כ צ"ל דבשעת הפסק טהרה חשוב חזקת טהרה ושוב ל"ח שמא נתעכב מלצאת ונהי דבעי שיהי' הטהרה מבוררת לפנינו מ"מ י"ל דסגי אם משהה את העד ברחמה מקודם ביה"ש עד הלילה ויוצא נקי יש להקל עכ"ז לבי מהסס להקל בזה אך בשו"ת רעק"א סי' ס' מפלפל הרבה בזה ומחמיר ג"כ דבעי בדיקת חורין וסדקין ועכ"ז מסיק שם דאם תעשה בשעת הפסק טהרה בדיקה עד מקום שהשמש דש גם ביום א' של ז' נקיים תעשה בדיקה כזו ובשאר ימים נוכל לסמוך אבדיקה קלה ועיי' בשו"ת ח"ס סי' קצ"ב שמקיל ג"כ באם א"א להוציא עפ"י פקודת הרופאים שיש חשש סכנה לסמוך אבדיקה אף שהטבעת שם ועי' שו"ת מהרש"ם סי' מ"ו שהביא בשם שו"ת בשמים ראש דהטבעת מעכב לה מלבדוק

עכ"פ בענין זה אם יחקור מרופא מומחה ויגיד שאפשר לה לבדוק אף אם הטבעת שם ואף דבענין נאמנות הרופאים רבו הפוסקים האוסרין עכ"פ לענין זה דהעלתי דעכ"פ חשש ד"ת ליכא דמה"ת בוודאי ל"ח שמא כותלי בהר"ח מוקמי דם כמ"ש הסד"ט ולענין דרבנן ואינו נגד ח"א פשיטא דרופא נאמן דרק ברדמ"ת דהוי חשש איסור תורה כמ"ש הח"מ סי' קי"ט וגם דכבר איתחזקה באיסור י"ל דלא מהימן ובפרט דלשי' שו"ת כנסי"ח סי' נ"ג הרופאים נאמנים אף באיסור תורה ועיי' שו"ת מהרש"ם סי' י"ג וסי' כ"ג וסי' כ"ד עכ"פ לענין זה בוודאי נאמנים ע"כ אם יגיד הרופא שעכ"פ בכל חלקי גופה אפשר לה לבדוק א"כ בכה"ג שיש חשש סכ"נ ומקום עיגון נוכל לסמוך אכל הני צדדים להקל ועכ"ז לחומר הנושא לא אוכל לסמוך על דעתי לחוד רק באופן אם כתה"ג ועוד רב גדול אחד יסכימו להתיר אז גם אנכי אצטרף והש"י יצילינו משגיאות: באעה"ח יום א' אחרי תרס"ה ראדאמישלא. והנני ידידו הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל סימן יא. כבוד הרב הגאון המפורסים פאר הדור וכו' כש"ת מוה"ר מאיר אריק (שליט א) ז"ל אבדק"ק טארנא יצ"ו

בדבר שאלתו בחתנו שנסע מווין לפעסט ובדרך נסיעתו במסילת הברזל נסע יחד עם כומר אחד והי' שם עוד יהודים ושמעו כי הכומר צוה לאנשי חיל ליקח את חתנו מהצוג ובעיר קאמארין