מהר"ש חלק ג כב

יחולו הקידושין באם קידש בעודה מעוברת והא ע"י חומרת חז"ל לא יוכל לצמוח קולא לד"ת והגם דשיטת התוס' נדה דל"ב דר"מ חייש למיעוטא מה"ח וכן משמע מדברי התוס' נדה די"ח גבי רוב תינוקת מטפחין דאם יש מיעוט לטהר חשוב כספק השקול ובדשאבד"ל טהור וא"נ דרק מדרבנן חייש ר"מ למיעוטא לא יוכל לצמוח קולא לד"ת שיהי' חשיב ספק ויהי' טהור בדבר שאין בו דעת לשאול ועיין תוס' חולין דף פ"ו ע"ב הגם שי"ל דדבר שאין בו דעת לשאול דבפירוש גילתה התורה דספק טהור א"כ י"ל דגם ברוב לאיסור ברובא דליתא קמן יהי' מותר מן התורה ורק מדרבנן טמא א"כ שוב לר"מ דחייש למיעוטא דעכ"פ מדרבנן חשיב ספק א"כ י"ל דדרבנן מהני לדרבנן וכמפורש ברמ"א אה"ע סי' מ"ב דקידושי דרבנן לפני פסולי עדות דרבנן אין צריך גט דרבנן מהני לדרבנן אך באמת בתוספות חולין דף ב' לחד תירוצא שם לענין ס"ט ברשות הרבים מכל מקום כשרוב נוטה לאיסור מחמירן א"כ שוב נשמע מדברי התוספות נדה י"ח דר"מ חייש למיעוטא מה"ת עכ"פ לשי' התוס' חולין דף י"ב דרק מדרבנן חייש ר"מ למיעוטא א"כ לא יוכל לצמוח עי"ז קולא לבטל קידושי תורה וע"כ צריך לומר דהכא משום דחשיב מיעוט המצוי משו"ה לא חשיב בכלל עבידא דאתי ע"כ דמיעוט גוססין חיים ל"ח בכלל מיעוט המצוי א"כ שפיר יש לומר דעכ"פ בדיעבד אם ניסת לא תצא

ובאמת כתבתי דגם בתוס' יבמות דף ב' שהוקשה דקטנה לר"מ תתייבם ממה נפשך ותירצו בחד תירוצא דמיירי בקיבל עליו ובתי' הב' כתב דשמא לא הי' מקפיד והוקשה בשער המלך תתייבם מס"ס והביא בשם שיטה ישנה דבאיסור כרת ל"מ והטעם י"ל לטעם הרמב"ם ז"ל בטעם הס"ס א"כ באיסור כרת דעכ"פ למ"ד דלא בעי חתיכה מב' חתיכות י"ל אף באיסור כרת אף בלא איקבע הוי מה"ת לחומרא כמ"ש בשו"ת דברי אמת א"כ לר"מ דמפורש בש"ס כריתות דל"ב חתיכה משתי חתיכות ועיין מהרש"א גיטין ע"ח ובספר דורש לציון א"כ יש לומר דלא מהני ס"ס דספק אסור מן התורה אבל אי נימא דרק מדרבנן חייש ר"מ למיעוטא א"כ הס' שמא אינו איילנות מותרת להתייבם מה"ת שוב מצטרף ספק השני שמא הי' מקפיד ולפי"ז יש לומר דתירץ הא' סבירא ליה דרק מדרבנן חייש ר"מ למיעוטא א"כ ל"מ לתרץ כתי' הר"א מבורגליי דאכתי תיקשי תתייבם מס"ס והת' הב' סבירא ליה דר"מ תייש למיעוטא מה"ת א"כ שוב ל"מ ס"ס דבאיסור כרת ספק הא' אסור מה"ת שוב ל"מ ס"ס והארכתי בזה בספרי ח"ב ס' מ"ד

ומ"ש עוד כהדר"ג דהא דכתב הרשב"א בתי' הב' דע"י שיש מחצה זכרים ומיעוטן מפילות הווי נקבה מיעוט ומש"ה ל"ח עבידא דאתי הוא רק לחזק תירץ הא' דהא הספק שמא זכר כבר גלוי לשמים

באמת יש לומר דהא לשי' הרבה פוסקים הא דלא מהני קנין בדבר שלא בא לעולם הוא משום דלא סמכה דעתיה ועיין באור החיים פ' תולדת ומשו"ה גם לר"מ בעינן עכ"פ שיהא עבידא דאתי דאל"ה יש לומר דלא סמכה דעתיה ועיין נוב"י מה"ת או"ח סי' ס"ג דגם לשי' הפוסקים דבמקנה דבר שלא בא עם דבר הבא לא קנה כלל מ"מ אם הדבר שלא בא לעולם אינו עבידא דאתי קנה עכ"פ הדבר שבא לעולם דליכא למימר דלא רצה להקנות לחצאין דהא הדבר שלב"ל לא הי' עבידא דאתי עכ"פ יש לומר דמש"ה סבירא ליה במקדש אם תלד אשתך נקבה אינה מקודשת משום דלא סמכה דעתיה דסובר שבטח לא יחילו הקידושין דנקבות הוי מיעוט ונהי דלטעם השני שכתבו דמש"ה ל"מ קנין בדבר שלב"ל משום דאין על מה לחול הקנין וזה לא שייך הכא דעכ"פ קמי שמיא גליא דהעובר היא נקבה ויש ע"מ לחול ועכ"פ שייך הסברא דלא ס"ד

ומה שהביא כהדר"ג מהא דכבר בא חכם באמת שיטת הפני משה דרק לענין עירוב דרבנן מהני הא דכבר בא חכם ובשער המלך חולק עליו ובספרי ח"א סי' י"א הארכתי ואכמ"ל

ובעיקר ההיתר מקובל אני מכ"ק אדמו"ר הג' הקדוש מצאנז זי"ע דלהתיר עגונה צריכים ג' רבנים מובהקים ע"כ אם יצטרף עוד ת"ח מובהק אז גם אנכי אצטרף לדברי כהדר"ג להתירה. באעה"ח אסרו חג שבועות תרפ"ב לפ"ק קאשוי. הנ"ל. סימן ח'. לכבוד הרב הצדיק בנש"ק מו"ה חנה האל בערשטאם שליט"א אבד"ק קאלשיטץ יצ"ו

בדבר שאלתו אודות ישראלים שקנו קלעה ושחת ורצונם לקציר בש"ק ע"י פועלים עכו"ם וע"י כתיבת שט"מ אך כת"ה נסתפק שי"ל דהקלעה הוי דשלב"ל ואף דא"נ דל"מ קנין גם ישראל הראשון לא קנה מ"מ הישראל הראשון קנה מצד דד"מ והישראל שמכר להעכו"ם י"ל כך דיננו או די"ל דקנין סטימתא מהני אף בדשלב"ל מ"מ יש לחוש דבקנין בהערמה ל"מ קנין סטימתא זה תורף שאלתו

בעיקר הדבר ע"י קבלנות ליכא רק חשש מ"ע בדרבנן דלהלכה דמלאכת ישראל ע"י עכו"ם אף בחפץ ישראל ליכא רק איסור דרבנן דלא פסקינן כשי' המכילתא והנה כת"ה כתב די"ל דאחר שחנטו הפירות מיקרי דבר שבא לעולם אך העיר על קלעה השני גם בעיקר דברי הרמ"א בא"מ כתב דיש בזה פלוגתא דרבוותא באמת אף דיש בזה ס' דדינא מ"מ נוכל לומר כיון דעכ"פ ליכא רק איסור דרבנן ובפרט בקבלנות ליכא רק מ"ע בדרבנן ושוב לענין דרבנן נוכל לסמוך אשי' הפוסקים דזה חשוב דשב"ל דהוי בכלל סד"ר ולקולא ואף שאם נדון לענין אם העכו"ם יוכל להוציא השחת מהישראל יוכל הישראל לומר קים לי דגם אחר שחנטו חשוב דשלב"ל מ"מ עכשיו שדנין רק לענין עשיית מלאכה ע"י עכו"ם י"ל סד"ר לקולא ובפרט ע"י קבלנות דהאיסור רק משום מ"ע א"כ בכה"ג דעכ"פ הקניהו להעכו"ם אחר שחנטו ולשי' הרמ"א חשוב דשב"ל ומועיל הקנין עכ"פ ל"ש מ"ע דאף אם יחשדו דאינו עושה בקבלנות מ"מ יסברו דחשוב דשב"ל ומועיל הקנין ועי' טו"ז סימן רמ"ג דהיכי דיש למתלי בשני צדדים להיתר ליכא מ"ע

ובאמת לפ"ז י"ל ג"כ במה שכ' כת"ה די"ל ממ"נ אי דשלב"ל ל"ק גם הישראל לא קנה אך בדד"מ גם בדשלב"ל מהני הקנין ואך הישראל יוכל לומר לעכו"ם השני כך דינינו וסברא זו מפורש בחו"מ סי' ס"ו בהא דישראל שמכר לעכו"ם שט"ח י"ל דגם כומ"ס ל"מ ועכו"ם שמכר לישראל י"ל דמועיל אף בלי כומ"ס ועיי"ש בנה"מ שכ' דישראל שקנה מעכו"ם אף בלי כומ"ס יוכל לומר כך דינכם ובמכר לעכו"ם בלי כומ"ס יוכל לומר כך דיננו אבל בכומ"ס דמועיל אף