מהר"ש חלק ג קפט

מאיש בטוח אבל בכבר הניקתה איזה זמן וחל עלה איסור מניקת שוב לא פקע אף אם אח"כ הבעל שני מקבל עליו חיובים. ובפרט דכבר העירותי בתשו' דגם בהא דר"ג אין ההיתר ברור כנודע דהרמב"ם ז"ל לא הביא הא דר"ג ובאמת יש להעיר ממתני' דנדרים דמ"ח דכותב חלקו לנשיא ומפורש שם דלחד מ"ד היינו ר"י הנשיא א"צ לזכות ע"י אחר ומפורש בתיו"ט דחז"ל תיקנו כן. ומפני מיגדר מילתא יש כח ביד חז"ל לעקור דבר מה"ת. ונודע מ"ש בשו"ת הרדב"ז דבאיסור שישנו בשאלה יש כח ביד חז"ל לעקור דבר מה"ת אף בקו"ע א"כ הכא ניחא בלא"ה. ועי' בספר שיח יצחק ועי' תוספת בכורות די"ח ע"ב דבמידי דמצוה מיקני בדיבור בעלמא א"כ חזינן דהא דלא מהני קנין בדיבור משום דלא ס"ד. א"כ במידי דמצוה שיש ס"ד מיקני בדיבור לחוד. א"כ הכא בנשיא י"ל לפי"מ דמבואר בכתובות דבי ר"ג מותר בנתנה בנה למניקה משום דלא הדרו בהו מפני אימתם א"כ בנשיא יש ס"ד בדיבור לחוד ומש"ה, א"צ לזכות. ונשמע דלרבנן דס"ל דאף בנשיא צריך לזכות ע"כ דס"ל דאף בנשיא ליכא ס"ד כדיבור גרידא ושוב י"ל דאף בר"ג ל"מ בנתנה בנה למניקה עכ"פ הכא דכבר הניקה זמן רב וחל עלה איסור מניקת י"ל דלא פקע לכ"ע אף אם הבעל השני מקבל עליו החיובים והנה מ"ש דלשיטת רש"י אם גמלתו לשום סיבה ולא מחמת כוונת נישואין מותר וכתבתי דאף א"נ דגם בכה"ג אסור עכ"פ הוא רק משום ל"פ. אך אכתי יש לחוש שמא גמלתו בכוונה. בשלמא בהא שכ' בשו"ת רח"כ שם הי' לה מכה ועי"ז נגמל אבל הכא י"ל שמא היתה ראי' להנקה דהא י"ל אין נאמנות לרופאים באיסורין כמפורש ביו"ד סי' קפ"ז דגם לענין רדמ"ת ל"מ נאמנות הרופאים לאחר שנתחזקה. ובפרט א"נ דאיסור מניקת חבירו חמיר משאר איסור דרבנן משום דהוי ספק סכנה כמו שנסתפק בשו"ת השיב משה א"כ י"ל דגם ביש רגל"ד אין נאמנות לרופאים כמ"ש בשו"ת בית שלמה סי' ע"ז אך באמת נודע מ"ש הח"צ דעכ"פ הרופא משוי לספק ושוב אף אם תרצה להניק לא יניחו לה הב"ד להכניס א"ע בספק סכנה. ושוב אם יתברר שהרופאים אמרו כי חלבה יזיק להילד שוב לשי' רש"י ז"ל בוודאי מותר ובפרט שי"ל דאף לפמ"ש דלסוגיא דיבמות אף בנגמל בשביל סיבה אחרת אמרינן ל"פ מ"מ י"ל דהיכי דעפ"י הרופאים נעשה אינו ראי' להנקה שרי' ועי' שו"ת ח"ס אה"ע סי' ל' שכ' דאם כבר הניקה איזה זמן יש נאמנות לרופאים

והנה כת"ה העיר מהא דמביא הש"ס ראי' ממר עוקבא הא מר עוקבא הוא אב"ד ור"ג. והביא דברי הה"מ פ"ו ממ"א דמש"ה מותר להשתמש צונן באקראי משום שיש לו תקנה בהגעלה. והנה הדבר מפורש בר"ן פ"ב דפסחים דמש"ה בכ"ח אסור להשתמש בצונן. ועיין בפמ"ג יו"ד סי' צ"א שכ' דגם כלי מתכות שנאסר ע"י אור וצריך ליבן והוא כלי שיתקלקל ע"י ליבן אסור להשתמש אף בצונן והח"ד כ' דבתשמיש במקרה ליכא למיגזר אף באין לו תקנה בהגעלה ורק בכ"ח דבליעתו מרובה פולט מעט אף בצונן עיי"ש ולא אדע למה צריך להביא מדברי הה"מ הא מוכח בש"ס דבר"ג ליכא איסור מניקת אך באמת ל"ק אם הנשים הם מדבי ריש גלותא ונותנה למניקת תיכף. מהני דלא חל עלה שם מניקת מעולם דמחמת אימת ר"ג לא תחזור זה המניקת. אבל אם ר"ג ישא אשה אחרת לא יועיל דכבר חל עלה איסור מניקת בשעה שמת בעלה, והגם דלשי' האמונת שמואל דאלמנה עשירה שרי וקשה מהא דר"ג כמ"ש הב"ש ורוצה לתרץ דמיירי שהר"ג נושא אשה עני' ומוכח באם ניסת לר"ג מותרת אבל הבי"ש דחה דהא רשי' ז"ל פי' דהאשה היא מבית ר"ג וממילא נשמע דאלמנה עשירה אסורה ושוב י"ל דאם הר"ג רוצה לישא אשה ממשפחה אחרת אסורה בעודה מניקת ואף נתנה בנה למניקת ל"מ כיון דחל עלי' איסור בשעת מיתת בעלה תו לא פקע אף אם תינשא לר"ג ובפרט אף לשי' האמונת שמותר דעשירה תמיד שרי וע"כ צ"ל דר"ג מותר לישא אף אשה עני' כמ"ש הב"ש מ"מ כ"ז אם לא הניקה מעולם אבל אם כבר הניקה איזה זמן לא פקע האיסור אף אם ניסת אח"כ לר"ג א"כ הכא דהתיר לו אחר ט"ו חודש ע"כ דמיירי שהיתה מניקתו ובכה"ג ליכא שום עדיפות לר"ג וז"ב

ומה שהעיר דארסי' דאביי הי' כהן וקיי"ל במת הוולד תוך ל' יום ונתקדשה לכהן אינה חולצת וחזינן דבכהן בדיעבד סמכינן ארבנן באמת ל"ק דשם אף לרשב"ג הוא רק חשש דרבנן והעיר במהרי"ט סי' י"ח די"ל בדיעבד ל"ת כמו במשאל"ס עיין בספרי ח"א סי' א' עכ"פ שם גם לרשב"ג אינו רק חשש דרבנן שפיר סמכינן בדיעבד אדרבנן אבל הכא לענין חשש סכנה די"ל דגם ס"ס להיתר ל"מ כמ"ש בסמ"ג או"ח סי' קע"ג א"כ ל"ש לומר כדאי לסמוך עליו בשעת הדחק ובפרט דהכא עכ"פ גם בכהן אפשר בהפרשה דהא בנשא בשוגג קיי"ל דסגי בהפרשה א"כ הכא דנשא עפ"י היתר חכם עכ"פ ל"ח כמזיד ובפרט אף א"נ דל"מ הפרשה מ"מ עדיף להתיר ע"י הפרשה מלהתיר לגמרי ושוב גם בכהן א"א להקל דהא אחר כ"ד חודש יוכל לדור עמה וז"ב עכ"פ לדינא כיון דהוא אחר י"ח חודש אף דבשו"ת ארי' דבי עילאי אינו סומך על הפנ"י והאריך בהא דנדה ד"ז כדאי ר"א לסמוך עליו בשעת הדחק עכ"פ כיון דכבר גמלה את התינוק ונראה שהי' עפ"י פקודת הרופאים יש סניף מחמת שהוא אחר י"ת חודש וגם מכח חיוב הבעל וגם מחמת שהיא אחות אשתו ויש תועלת להיתומים ע"כ יש הרבה צדדים להיתר עכ"ז יען שענין כזה הוא סכנה להמורה לזה יצטרף לזה עוד רב גדול אחד ואם יסכים להיתר אז גם אנכי אצטרף להיתר: באעה"ח ג' אמור כ"ח למב"י תרס"ט לפ"ק ראדמישלא. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן קכג. להרב הה"ג מ' ישראל וועלץ אבד"ק טיאנע נ"י

בדבר שאלתו באחד שהי' מוחזק לכהן זה כמה שנים וכמה בכורים נפדו על ידו ועתה נתברר שאביו נשא גרושה אי צריך להחזיר המעות שקיבל בפדיון הבכורים גם אם צריכים הבכורים לפדות א"ע שנית. והביא משו"ת חו"י בהוחזק לכהן ואח"כ בא אחד ואמר שמכיר משפחתו והוא זר והודה לדבריו. אי מותר לישא גרושה וליטמא למתים ופסק דל"מ חזרתו לקולא

הנה דברי החו"י נכונים דבוודאי אחר שהוחזק א"פ לכהן ל"מ לחזור ולישא נשים פסולות דכבר שאחד"א ול"מ לחזור בלי אמתלא. וכבר נודע דיש שיטת כ"פ דגם ביש עדים להיפוך מכפי ששאחד"א