מהר"ש חלק ג קעז

שישראל פרידמאן בן ר' מאיר מקישינצא יבוא לביתו ואמר הערל הנ"ל כי איש פרידמאן יבוא לביתו בעת שאביו יעמוד מקברו כי הוא הי' עמו ביחד וראה כי בא לו בויך- שוסס ורצה לקברו בין שאר ההרוגים ורק שבאי הרוסים הניחו שם עוד העיד איש יהודי שהי' עם ישראל פ"מ הנ"ל במקום המלחמה בשנת 15 קודם חג הפסח וראה כי השיג פרידמאן בויך-שוסס ונקרע כריסו והבני מעיים נראו לחוץ ודיבר אליו ולא השיבו ובחן אם יש בו עוד רוח חיים והזיזו ממקום למקום אבל לא הי' רק כעץ ולא הי' עוד בו רק מעט חמימות זה תורף השאלה בקצרה

והנה כת"ה העיר בעדות עד הראשון שאמר שראה שהי' נשברה השדרה ועד ר' נתן שווארץ ראה כי נפצע כריסו וי"ל דחשוב עדות מכחשת בזה יפה כ' כת"ה דיש לתרץ שנכנס החץ דרך כריסו והלך לאחוריו וקיי"ל כל מקום שיש לתרץ דברי העדים שלא יהי' כמוכחשין מתרצין אך לפלא שלא הרגיש דבלא"ה יש הכחשה בזמן דלפי דברי ר' יוסף בר' יצחק מבראד ראה את איש הנ"ל עוד בשנת 914 מת ולדברי ר' נתן שווארץ הי' זה קודם פסח יאהרע 915 ולשי' הרבה פוסקים בהכחשה בחקירות גם בעדת אשה פסול כמ"ש בח"מ ובב"ש לחד תירוץ ועיין בנוב"י מה"ק סי' מ"ו הגם שכ' בספר קהלת יעקוב סי' י"ז דאם לא העידו יחד בתכ"ד לא מזיק אף בהכחשה בחקירות וביארתי בתשובה דלכאורה באמת נכונים דברי הב"ש דאף אם יש הכחשה בזמן מ"מ עכ"פ יש ע"א שאינו משקר ובעדות אשה דמהני גם קרוב אף דאינו בתורת עדות מ"מ נאמן א"כ י"ל דמועיל אף אם הוכחשו דעכ"פ ע"א אומר אמת אך שכ' האחרונים די"ל ע"א עיקר נאמנתו משום דייקא של האשה והכא שיש שני עדים אומרים מת האשה לא דייקא ושוב דפ"י הכחשה לא נשאר רק ע"א ולא מהימן בלי סברת דייקא וכתבתי שם בתשובה דאף דבאמת איפשטא הבעיא דע"א במלחמה מהא דדיגלת דגם בלי סברת דייקא ל"ח למשקר רק לחשש לבדדמי לא איפשטא די"ל דשם מיירי שלא ראה הטביעה כמ"ש הרז"ה אבל עכ"פ נשמע דחשש משקר ליכא אף בלי צירוף דייקא וא"כ שוב י"ל דבהכחשה בחקירות עכ"פ ע"א אומר אמת אך באמת לפי מ"ש בנוב"י דבעיית הש"ס אי נימא דע"י דיוק האשה מתיירא העד לשקר שמא יתברר שקרו ולזה סגי דיוקא זוטא וגם במלחמה שייך דיוקא זוטא או בעי דוקא דיוקא רבה וא"כ אף דאיפשטא מהא דדיגלת דל"ח למשקר היכי ששייך דיוקא זוטא עכ"פ אבל אכתי י"ל דבהכחשה בחקירות לא תידוק כלל ושוב הפ"א לא ירא לשקר דסובר דאף אם חי לא יתברר שקרו דהאשה לא תידוק כלל, אך באמת לפ"ז א"ש דברי הקהלת יעקוב דאם לא העידו תכ"ד א"כ לא ידע עד הראשון מעדות עד השני שוב ירא לשקר מחמת שהאשה עכ"פ תידוק מעט ויתברר שקרו ונהי דלסוף שיודעת משני העדים לא תידוק אבל עכ"פ העד הי' ירא לשקר וא"כ הי' מקום. לומר אף דיש הכחשה בין העדים מ"מ י"ל דמועיל דעכ"פ ע"א אומר אמת אך באמת בנו"ב חושש להחמיר בהכחשה בחקירות א"כ גם הכא יש לחוש דחשוב הכחשה בזמן והנה חשש השני מחמת נוטל שכר להעיד לכאורה כיון דעדותו בטל א"כ שוב לא יוכל להכחיש את העד שראהו מת קודם פסח 915 אך באמת לשי' כ"פ נוטל שכר להעיד כשר בעדות אשה משום דל"ח רק פסול דרבנן וכשר לעדות אשה ושוב י"ל דחשוב עדות מכחשת ובפרט לפי דברי כת"ה לא נטל רק שכר בטילה לילך לב"ד י"ל א"כ דבשביל זה לא מיפסל ושוב י"ל דחשוב עדות מוכחשת אך האמת יורה דרכו כיון דלא הכירו רק ע"י הצעטיל שהיה נושאים האנשי חיל א"כ י"ל דנתחלף הצעטיל וידוע שי' כ"פ דאין סומכין על הצעטיל ונהי די"ל דהוי דבר דל"ש מ"מ הכא עדיף לומר דנתחלף הצעטיל כדי שלא יחשב עדות מוכחשת ובפרט דהוכחתי דהכא כיון דלא העידו תכ"ד לשי' הקהלת יעקוב לא נתבטל העדות א"כ שוב יש לצרף הסברא דנתחלף הצעטיל כדי שלא יחשב עדות מוכחשת וז"ב

עתה נדבר מעדות האחרון שראה שישראל פרידמאן מעיר הנ"ל נפל לו בויך-שוסס ונקרע כריסו ונראו הבני מעיים והזיזו ממקומו ולא נראה בו שום רוח חיים והנה שמו וכיניו ושם עירו מועיל לכל הפוסקים אף בלי שם אביו ובפרט בצירף שם עירו והנה הזזה ממקומו חשוב כקבורה ורק שנסתפק כת"ה די"ל דבעי שיהי' הזזה אחר איזה שעות אבל בשעת נפילת החץ י"ל שמא נתעלף באמת כיון דכל בעיית הש"ס בע"א במלחמה הוא רק חשש דרבנן כמ"ש הריב"ש דחשש בדדמי אינו רק מדרבנן ובפרט דהדין אם ניסת לא תצא א"כ עכ"פ כל שהי' הזזה ונראה מזה שהי' באמת מת ממש ולענין חשש חומרא דהוא רק לכתחילה אין להוסיף חומרות וגם יש לצרף עדות הערל שנסע יחד עם העד ר' חיים ואמר לו שהאיש ישראל פ"מ בן ר' מאיר ע"ה נהרג ואף שלא אמר קברתיו ונחוש דגם במסל"ת במלחמה בעי קברתיו כמ"ש ברמ"א סעיף מ"ח דלא כשי' הרי נתן מ"מ מצטרף לעדות הישראל שאמר שראה שהשיג בויך-שוסס והי' מונח כאבן דומם דלשי' רוב הפוסקים גם בב' פסולים ל"ח לבדדמי ואף דהעכו"ם לא אמר מעצמו רק על ידי שאלה ששאלו אם לא ראה איזה איש מעירו וע"ז השיב כזאת מ"מ לפמ"ש בקו"ע אות תט"ו כל שלא נשאל על איש פרטי אכתי חשוב מסל"ת ובפרט דלשי' המבי"ט היכי דכבר נסתלק חשש איסור תורה מועיל עדות עכו"ם אף בלי מסל"ת ועיין שו"ת ד"ח ח"א סי' ל"ג ובפרט הכא שלא נשאל על איש פרטי אם מת רק סתם אם לא ראה איזה איש מעירו עכ"פ לא גרע מספק מסל"ת והיכי דכבר נסתלק החשש איסור תורה לכ"ע מהני עדות עכו"ם בספק מסל"ת וגם יש לצרף עדות ערל קאבין פעטרוי כיון שלא שאלו לו אם ישראל זה חי רק אדרבה אמרו לו שבא מכתב שיבוא לביתו ומכ"ז העכו"ם אמר שנהרג יש הוכחה שאומר אמת דהא מכוין עדותו שנפל לו חץ בכריסו לעדות הישראל ואמר שרצו לקברו נראה שהזיזו ממקומו ועכ"פ חשוב בכלל ספק מסל"ת עכ"פ חזי לאצטרופי לעדות של ר' נתן ובפרט שכבר עברו כמה שנים, א"כ יש אומדנא דמוכח שמת ועכ"פ איתרע קצת חא"א ע"כ לדעתי יש מקום להתיר אשת ר' ישראל פרידמאן הנ"ל להינשא. וכל זה שיסכים לזה רב גדול אחד בתוי"ר ואז ישבו ב"ד של ג' ביחד להתיר האשה כדין הניסת בע"א והשי"ת יצלנו משגיאות: באעה"ח היום יום ד' נשא תרפ"ב קאשוי. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן קי"ג. לרב גדול אחד

בדבר השאלה בא' ששאל חפץ מחבירו לשלחו למקום א' לערל והערל שלח בחזרה בטעות