מהר"ש חלק ג קעו

ספק אסור ליבמה דשמא היא מעוברת אבל אפשר להתגלות ע"י אלי' היכי דא"צ להגיד רק מה שהוא באותו שעה אבל באמת גם בזקינה אסורה להתייבם עד ג"ח ושוב לא יועיל אף אם יגיד אלי' שאינה מעוברת וע"כ נ"ל כיון דזה הוא רק גזירה דרבנן א"כ מה"ת חשובה ראוי' ועכ"פ אף א"נ דאינו ראוי מדרבנן חשוב אינו ראוי מה"ת עכ"פ אחר שפקע החשש דרבנן שוב מצי להתיבם וכמ"ש הר"ן נדרים דפ"ה דבאוסרת מעשה ידיה אבעלה עכ"פ חל האיסור אלאחר גירושין ול"ח דשלב"ל כיון דמה"ת חל תיכף דקונם מפקיע מידי שיעבוד רק דחז"ל אלמוהו ושוב עכ"פ אחר גירושין חל וה"ה הכא דחל וא"כ אף דבלא"ה אסורה להתיבם תיכף משום אנינות מ"מ בלא"ה אז לאו בת יבום מדרבנן ואפ"ה אינה נדחה אלהבא ובפרט לשי' המל"מ מחוסר זמן ל"ח בכלל דשלב"ל כנודע ועיין ש"ס יומא דפ"ג דאם תהי' ראוי' ביומו להקריבו בפנים ואינו מחוסר מעשה בגופו ל"ח בכלל מחוסר זמן וחייב משום ש"ח ה"ה הכא מחוסר רק מעשה בגופו של מת לקוברו אבל מצד היבם והיבמה הוא רק מחוסר זמן ותיכף אחר קבורתו תהי' ראוי' ליבום דמה"ת אבל מותר בתשמיש שוב ל"ח בכלל כל שאינה בנפילה וא"ש בס"ד ודוק ובדבר שאלתו לענין תפילין עיין לעיל סימן י"ג: באעה"ח יום ב' וישב תרפ"ג לפ"ק קאשוי. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן קי"א. להגבאי דח"ק בק"ק בערענסאסס

בדבר שאיש אחד רוצה ליתן כרמו במתנה להח"ק לעשות ממנו ביה"ק כי המקום דחוק אך יש שמה אילנות עושה פירות אם מותר לקצצם לצורך ביה"ק כבר הארכתי בתש' דלשי' הט"ז סי' קט"ז בצריך למקומו לצורך בנין חשוב מותר דעיקר איסור אם משחית וכשעושה לצורך דבר חשוב יותר ל"ח השחתה וכמ"ש התוס' ע"ז י"א דאם שורף לכבוד המלך ליכא איסור דל"ח דרך השחתה וגם בנותן אבן בבית המקדש לצורך תיקון מתיר מהר"י אסכנדרי וגם ביש ס' פסול בס"ת אפ"ה כיון דמס' אסור לקרות בו כ' בשו"ת בי"א סי' ס"א דמותר לתקנו אך בח"ס סי' ק"ב כ' דבעי שיהי' בירור שהדבר שעושה הוא יותר חשוב מקציצת אילן ובס' אסור וע"ז נכתב קרא מיוחד דבעי שתדע כי לא עץ מאכל דבס' אף שי"ל דעכ"פ לא קמכוין להשחית אפ"ה בעי בירור וכסברת השט"מ ב"ק ד"ו דגם רוב ל"ח בירור ועיין בריב"ש לענין להבדיל בין טהור לטמא בעי בירור ול"מ רוב אך בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סי' ע"ו כ' דגם בעושה לצורך בנין חשוב אפ"ה יש סכנה ורק מתיר ליקח עם השרשים ולנוטעם במק"א ובכה"ג מתיר תמיד אך בח"ס שם גם בכה"ג אינו מתיר רק אם הוא לצורך בנין חשוב אבל בלא"ה אף ליקח עם השרשים ולנוטעם במק"א אסור וי"ל משום דשמא לא יועל הנטיעה במק"א שיעשה שמה פירות דגם ע"י אמירה בקיאים ידוע שי' כמ"פ דאין נאמנות לרופא באיסורי תורה והגם דלשי' כמ"פ יש נאמנות לרופא אף באיסור נדה ורק ברדמ"ת הואיל דכבר איתחזקה באיסור ליכא נאמנות לרופא דלא משוי רק לס' ואיכא גופא דלא מקבל סמא ובש"ס נדה כ"ב ששאלו לרופאים ואפ"ה אמרו תטיל למים שם הרופאים בעצמם ציווי להבחין כמ"ש בתוספ' הרא"ש ובשו"ת בש"כ וד"ח ח"א עכ"פ י"ל דגם בכה"ג גם ע"י דיבורי בקיאים ל"ח בירור א"כ אף שהוא לא מכוין להשחיתו דסבר שגם במק"א יוציאו פירות מ"מ חשוב כאפשר ולא מכוין ואסור אבל באם עושה לצורך מצוה חשובה ולוקחו עם השרשים ונוטע במק"א עכ"פ חשוב כלא אפשר ולא קמכוין דשרי וכמ"ש התוס' פסחים כ"ב דבשביל צעב"ת חשוב לא אפשר ולא קמכוין ועיין ש"ס זבחים צ"א דבמזלפו ע"ג מזבח ליכא איסור מכבה דחשוב לא מתכוין ועיין שו"ת חיים שאל סי' כ"ב וכ"ג ובשו"ת ד"ח ח"ב סי' נ"ז ובשו"ת א"צ סי' מ"ה ובס' עיקרי הד"ט באריכות עכ"פ לדינא אם יקח עם השרשים וינטעם במק"א ממ"נ לשי' היעב"ץ מותר בכה"ג אף שלא לצורך מצוה ובפרט לצורך מצוה גם הח"ס מתיר וכמו"ש בחיים שאל הואיל שעושה בשביל ביה"ק שהוא מצוה חשובה שדוחה עכ"פ בשוא"ת לכל המצות ולשי' התוס' והרמב"ן והרשב"א דוחה ללאו שאש"ב גם בקו"ע והגם דלשי' רש"י ז"ל וכפי המפורש ביו"ד סי' שע"ב אם נודע לכהן שהוא באוהל המת צריך לצאת ערום ועיין נו"ב מה"ק או"ח סי' ל"ה עכ"פ הכא שעושה בשביל כבוד המתים עכ"פ ל"ח דרך השחתה ועדיף מאם עושה לצורך בנין חשוב וא"כ ע"י שיקח עם השרשים ויטע במקום אחר שרי ואם א"א בכך יש לחוש לשיטת השאילת יעב"ץ סי' ע"ו ויש לעשות כפי המפורש בשו"ת מהרש"ם סי' כ"ב למוכרם לנכרי והנכרי יקצץ ונהי דיש לחוש לשי' רש"י ז"ל דלחומרא ישל"ע דרק במלאכת שבת דגופו שובת כ' בבי"מ דליש שליחות אבל הכא חשוב פעולה המתועבת אך באמת כ' בשט"מ דרק באיסור ריבית מחמיר רש"י ז"ל ובפרט הכא דעושה בשביל כבוד המתים עכ"פ ליכא איסור מדינא ורק חשש סכנה י"ל דאם מוכרו לעכו"ם והעכו"ם יקצוץ ליכא סכנה ועכ"פ יותר טוב לע"ע שלא להקיץ רק להניחם להתייבש נהי דיפה כ' כת"ה דגם גרם השחתה אסור עכ"פ גרמא קיל מקציצה בידים ולעת הצורך ח"ו יקצץ הנכרי אחרי שימכרו לו המקום כמ"ש במהרש"ם וז"ב בס"ד והשי"ת יצילני משגיאות באעה"ח יום ד' חי למב"י תרפ"א קאשוי. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ר. סימן קיב. להרב הה"ג מ' אהרן זילבערשטיין אב"ד בעלעד נ"י בהרב הגאון המפורסים האב"ד וויצען שליט"א

בדבר אשה אחת שנפקד מקום בעלה ויש ע"ז גב"ע ע"א העיד שראה הרוג אחד ונשברה השדרה שלו ורצה להבחין אם הוא עוד חי וכאשר ראה שהוא כבר מת לקח ממנו הצעטיל וראה כי נרשם שם שם פרידמאן ישראל מקישינצא והוא לא הכירו אך ע"י הצעטיל ידע שמו ויש עוד גב"ע מע"א שהעיד איך שנסע בדרך בצוותא חדא עם ערל אחד ודיברו מעניני מלחמה וסיפר לו הערל שהי' בשבי' ברוסיע ושאל להערל אם לא ראה איזה איש מגליל שלו ואמר לו הערל שר' ישראל פרידמאן מקישינצא בן ר' מאיר נהרג שמה בבירר עוד העידו שני עדים שעמדו יחד בשוק עם ערלים ודיברו מהרבה ענינים ואמרו לפני הערלים שיודעים