מהר"ש חלק ג קעד

היא רק דרבנן וחליצה לכהן ג"כ אינו דרבנן א"כ שוב ע"י חומרא דרבנן מהני להקל בדבר דרבנן וא"כ הכא לענין ערובי חצירות דרבנן ובפרט לשי' הפוסקים דעכשיו ליכא רה"ר, א"כ מחצר לחצר הוי רק תרי דרבנן וקיל מחד דרבין כמ"ש הח"מ סי' כ"ח וחשוב כאיסור דרבנן שאין לו עיקר מה"ת וכ' בחוו"ד סימן ק"י סד"ר אף נגד ח"א אזלינן להקל ועיין שעה"מ ובהג' הגרע"א ז"ל ועין שו"ת מהר"י אסאד או"ח סימן פ"ז

אך בגוף הספק אי רק לחומרא דינו כעכו"ם הנה לכאורה מוכח מדברי הרמב"ם ז"ל דס"ל דבישראל ל"מ שכירות רק ביטול ובמומר מהני שכירות ע"כ דגם לקולא חשוב כעכו"ם ומהני גם בשכירות בפחות מש"פ אף דבזה גם מדינא ל"מ בישראל כמ"ש הט"ז שם וע"כ דלגמרי דינו כעכו"ם וגם לשי' המג"א דגם הרמב"ם ז"ל מודה דבישראל מהני שכירות רק דל"מ שכירות בשבת דחשוב מיקני רשותא עכ"פ מדבמומר מהני שכירות אף בשבת ע"כ דלגמרי דינו כעכו"ם והסברא דביטול מיתר בשבת דל"ח רק כמו סילוק והישראל זוכה מההפקר ונודע שיטת כ"פ דהפקר מותר בשבת עכ"פ מוכח דמומר יש לו קולא דעכו"ם וכמ"ש בק"נ בשם שו"ת יד אליהו דלקולא אין לו דין נכרי מדלא כ' הרמב"ם ז"ל קולא זו והק"נ דחה דקולא דשכירות הוא קולא יותר דמתירן אף בשבת ע"כ דהנכרי אין לו קנין גמור ול"ח מיקני רשות וממילא דאין אוסר על ישראל יחידי וגם בספר עצי אלמוגים כ' כמ"ש בשו"ת יד אליהו

ולכאורה יפה כתבו האוסרים דהא חזינן דמומר חשוב כישראל לענין קידושין וכן גיטו מהני ושוב י"ל דדירתו אוסר מדינא וראיתי בספר כנף רננה סי' י"ח שהאריך בזה וכ' דלפ"מ דמפורש בחו"מ סי' שס"ג דבסוגר בית חבירו דפטור דל"ת רק מבטל כיסו של חבירו ורק אם דר בו הישראל אח"כ צריך לשלם משום שנהנה א"כ בעכו"ם יוכל הישראל מתחילה לסגור בית העכו"ם ויפטר ול"ח כגזלו אף אם ישתמש בו אח"כ נהי דיצטרך לשלם מ"מ זה ל"ח רק הפקעת הלואה דמותר וכיון שהישראל יוכל להשתמש בו בלי רשות העכו"ם ל"ח דירת עכו"ם לאסור עכת"ד באמת יש לפקפק עפ"י מ"ש היש"ש דאם עכו"ם נותן מעות על מקח ואינו נותן לו המקח חשוב גזל גמור ועיין תוס' קידושין ט"ז מכ"ש הכא אם נכנס להשתמש בבית עכו"ם בלי רשותו חשוב גזל גמור דאף אם יסגור ביתו דנהי דיפטור מלשלם משום דחשוב מבטל כיסו שנ חבירו מ"מ עכ"פ עובר איסור כמ"ש הפוסקים דגם בגרמא בניזקין דפטור מ"מ יש בזה איסור תורה ומפורש בחו"מ סי' ע"ג דכפירת זמן הפרעון חשוב כפירת ממון אף דמבטל כיסו של חבירו פטור מ"מ אם מודה יצטרך לשלם חשוב כפירת ממון אך באמת נכונים דברי הכנף רננה דזכותו של העכו"ם בחצר הוי כטפל לגבי זכותו של ישראל בבית המשותפת דנודע שי' הה"מ דבעכו"ם ל"א אין הולכין בממון אחר הרוב והסברא י"ל לפמ"ש הקצה"ח סי' ר"פ דבקרקע מהני רוב היכי דעתה אין מוחזק רק נגד חמ"ק לחוד מועיל רוב ה"ה די"ל כיון דסתם עכו"ם גזלי ארעתא נינהו כמפורש בש"ס סוכה ד"ל ועיי"ש בריב"ש דחשוב כוודאי גזל ועיין בשעה"מ פ"ו מגירושין ובספרי חיב סי' ד' א"כ שפיר בישראל הדר עם עכו"ם דהישראל יש לו זכות וודאי במקום תשמישו והנכרי רפי קנינו ונהי דגזל עכו"ם אסור מה"ת מ"מ כ' הח"צ שהוא רק שלא ירגיל הישראל בפעולות מגונות ממילא לא יוכל זכותו של העכו"ם לאסור על הישראל תשמישו וכמו"ש בשו"ת הרי"מ בהא דאיסור בטל שאין סברא שמיעוט איסור יגרום איסור לרוב היתר ולכך הטפל בטל לגבי העיקר וממילא גם בישראל דאין מחזירן לו אבידה ומותר ליקח ממנו ריבית ובמומרי זמנינו כ' במ"ל דל"ש שיפיק ממנו זרעא מעלי' ושוב י"ל דא"א לאסור על הישראל וממילא היכי דהעכו"ם לא הי' אוסר כמו בישראל יחיד ה"ה דמומר אינו אוסר

ובזה הסברא יש ליישב הא דבירושלמי מפורש דבקדשים שקיבל עליו אחריות והוא חמץ רק לר"ש עובר בב"י והעיר ברי"ט אלגזי דגם לרבנן עובר בב"י בקע"א וברי"ט אלגזי כ' דהקדש ל"ח אחריות ברור דשמא ישאל ולכאורה קשה דהיכי דאפשר בשאלה בלא"ה עובר מכח הואיל וע"כ מיירי בבא ליד הגזבר כמ"ש התוס' פסחים ושוב חשוב אחריות ברור והגם די"ל לפמ"ש בנובי"ת סי' קנ"ד דמש"ה ל"מ שאלה בבא ליד הגובר משום דהגזבר אינו מחמין שיש לו חרטה דמעיקרא אבל עכ"פ אם יאבד החמץ לא ויצטרך לשלם דלהחזיק יהי' נאמן שהי' לו חרטה דמעיקרא ופקע ההקדש ושוב ל"ח אחריות ברור וא"ש דברי הרי"ט אלגזי ועיין בספרי ח"א סי' צ' אך בלא"ה י"ל לפמ"ש בתוס' יומא ד"נ וזבחים דמ"ו דבב' יורשין אע"פ דלא מתכפרי רק מקופי' אפ"ה חשוב קרבן שותפין רק בפר הואיל דכה"ג מתכפר מקביעתא ושאר כהנים מקופי' ל"ח קרבן שותפין א"כ ה"נ למ"ד דס"ל דהגל"מ לאו כממון דמי א"כ באמת ע"י קבלת אחריות. אין לו קנין בגוף החפץ וא"כ רק בקע"א אחמץ של נכרי כיון דגם הנכרי אין לו קנין חזק בממונו וראי' דממון עכו"ם מהני רוב להוציא א"כ שפיר ישראל ע"י קע"א חשוב כמו שותף בהחמץ ועובר בב"י אבל בחמץ של הקדש דההקדש יש לו קנין גמור בהחמץ וההדיוט אין לו בו רק זכות אחריות בטל זכותו של ההדיוט לגבי זכותו של ההקדש מש"ה רק לר"ש דס"ל דהגל"מ כממון עובר ויש לדבר מזה הרבה ואכמ"ל. ועכ"פ י"ל דמומר יש לו לגמרי דין עכו"ם ואינו אוסר על ישראל יחידי כמו עכו"ם עכ"ז לדינא קשה להקל כיון דהרבה מחמירן הגם דלשי' כ"פ גם קידושי מומר לא חל רק מדרבנן ועיין בספרי ח"א סי' ג' ובח"ב סי' ל"א ועיין שו"ת מהרש"ם ח"ב סי' ק"י וקי"א ועיין שו"ת ערוגת הבושם שהחמיר בזה ע"כ באם אפשר לשכור הרשות מהם יש להחמיר ובאם שהוא דבר שאי אפשר יש מקום להקל בעירוב ובפרט בענין שהוא תרי דרבנן כמ"ש בשו"ת יהודה יעלה סי' פ"ז כנלע"ד ברור בס"ד שוב מצאתי בשו"ת מהרש"ם חלק חמישי הנדפס כעת בסי' ל"ו והעלה שם דיוכל לשכור הרשות ממשרתי הבית עיי"ש: באעה"ח ג' ויקהל תרפ"ב קאשוי. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן ק"י. להרב הה"ג כש"ת מוה"ר מרדכי פאהאנד מוצד"ק ניטרא יצ"ו

קונטרסו הגיעני ומרוב טרדותי ותשש כחי אין ביכולתי להאריך והנני מעתיק לו מה שכתבתי בזה איזה שנים בענין תפילין גם בענין חליצה להרב הגאון המפורסים אבד"ק באניהאד זלה"ה בעל תביאות השדה. בדבר איש אחד שצריך לחלוץ והוא