מהר"ש חלק ג קע

פלוגתא אי אמרינן הוכיח סופו על תחלתו ועיין ש"ס חולין דל"ט ובש"ס זבחים ד"ב דתלוי בב' תירוצי הש"ס שם ובפרט דמפורש בשו"ע דאם התחיל להגיד במסל"ת אע"פ שלא הי' מספיק עדותו להתיר ואח"כ ע"י שאלה פירש כל המאורע מהני והטעם דגם במשיב ע"י שאלה אפ"ה ל"ח רק כנתכוין להעיד וזה אינו רק פסול דרבנן כמ"ש המהרי"א והך דהוכיח סופו על תחלתו הוי ספק ובדרבנן. אזלינן לקולא וממילא כיון שכבר הגיד הערל במסל"ת לפני הערכי א"כ אף א"נ דמה שכתב להאשה ל"ח בכלל מסל"ת מכח שי' הרמב"ם וגם יש לפקפק מכח שי' הרשב"א דבדיבר לאשת המת או אמר אמרו לאשת פלוני ל"ח מסל"ת כמ"ש בקו"ע אות מ"ה ואות ס' ובזה יש מחלוקת הפוסקים חבל עכ"פ י"ל דל"ח רק בגדר מתכוין להגיד ובזה בוודאי אינו מגרע מה שאומר כבר במסל"ת כמו"ש בשו"ת מהריב"ל אות פ"ב ובפרט דגם בנתכוין להתיר רק מספק מחמירן היכי דכבר אמר במסל"ת וחשיב ג' ספיקות להתיר א' שמא גם מסל"ת בכתב מהני ב' שמא עכ"פ ל"ח דק בכלל מתכוין להעיד ג' ואף אם חשוב מתכוין להתיר מ"מ שמא לא אמרינן הוכיח סופו על תחלתו נמצא דיש מקום להתיר עפ"י תעודת הערכאות

והחשש השני שכ' מרן בד"ח מחשש קבלת שוחד ונהי דבחו"מ סימן ס"ח פסקינן כשיטת הרא"ש מ"מ י"ל דבעגונה החמירו בתחילת עדות אך באמת יפה כתב בשו"ת אגודת אזוב סי' י"ב דזה תלוי בב' לישני בש"ס בכורות דמ"ו אי החמירו בתחילת עדות ובתרי לישני אזלינן לקולא בדרבנן. אך באמת אכתי יש ריעותא מחמת שעיקר ידיעת הערכאות הי' ע"י עכו"ם זה שכתב לאשתו והוא לא אמר קברתיו מכל זה בגוף תעודת ערכאות לחוד לבי נקפי דכבר הנסיון הביא דכמה פעמים נתחלפו הבלעכלעך שזה אצלם עיקר סמיכתם והגם דבוודאי חשוב רק מיעוט דליש מ"מ קשה לסמוך ע"ז לחוד ועתה נבוא לעדות הרופא. הנה המכתב שכתב לאחותו י"ל דחשוב מסל"ת דהא לא הזכיר כלל במכתבו מאשת המת רק מה שרצונו להודיע לאבותיו וזה דמי להא דש"ס מאן איכא בי חיואי שכיב חיואי דחשוב מסל"ת וגם פסול בעבירה ד"ת מהימן במסל"ת לשיטת רוב הפוסקים ואכתי יש לחוש לשי' הרמב"ם ז"ל דבמסל"ת בכתב ל"מ אך לפמ"ש בח"ס אם הכתב מקיום מהני א"כ הכא בטח אחותו הכירה כתב ידו י"ל דמהני ומה שהעיד לפני הב"ד באמת בב"ש סקל"ו משמע דאם בא לב"ד והעיד ל"ח מסל"ת ואף דבבאר היטב מביא שיטת הרא"ש דגם בכה"ג חשוב מסל"ת מ"מ הכא נראה דאיימו עליו קודם שהעיד א"כ בוודאי דל"ח מסל"ת וי"ל דחשוב כנתכוין להתיר ושוב י"ל לשי' שו"ת מהריב"ל מגרע גם מה שכתב מקודם דאמרינן הוכיח סופו על תחלתו והוי כעין ס"ס להחמיר שמא מסל"ת בכתב ל"מ ושמא בנתכוין להתיר מגרע מה שאמר תחלה במסל"ת

אך באמת י"ל הכא שהקרובים של האשה ביקשו ממנו שילך לב"ד להעיד עכ"פ ליכא רגלים לדבר שמשקר ושוב לא מגרע מה שכתב מקודם במסל"ת ומה שיש סתירה בעדותו מענין הקאפף-שוסס יש לתרץ דכוונתו שבמקום פדחת ופרצופו לא הי' ניכר שוסס ועי"ז יכול להכירו בטוב ואף שי"ל שמא כבר הי' אחר ג' ימים ונשתנה פניו אך באמת בכל גופו שלם מצרפין שי' הר"ת לשיטת הפוסקים המקילן בס' ג"י ובפרט באין רואין שום שינוי בפניו ובפרט שיש צירוף שי' הר"י בכ"ש דאם מי שראה אותו אחר מותו הכירו בחייו מהני אף אחר ג"י ובפרט שכפי הנראה הי' הקבורה תיכף יום אחר מיתתו יצא דאם נחליט דמסל"ת בכתב מהני שוב מועיל מכתב של הדאקטער ולא מגרע אף שאמר אח"כ בב"ד אך אכתי יש לחוש דמסל"ת בכתב ל"מ ובאמת עכ"פ ע"י תעודת הערכאות י"ל דמהני דעכו"ם שהעיד לפני הערכי חשוב מסל"ת מחמת דלא נשאל מישראל וגם לא נשאל על איש פרטי רק שי"ל דיש חשש מחמת שלא אמר קברתיו מ"מ באמת חוץ לזה דשי' הר' נתן הובא ברמ"א סעיף נ' במסל"ת ליכא חשש בדדמי ואף לשאר הפוסקים מ"מ חשש בדדמי אינו רק דרבנן ואם ניסת ל"ת א"כ נודע שי' המבי"ט דאם כבר נסתלק החשש איסור תורה מועיל עדות עכו"ם, אף בלי מסל"ת דבדרבנן סמכינן דעכו"ם לא משקר במדע"ל ועיין שו"ת ד"ח ח"א סי' ל"ג דביש תעודת ערכאות שמת מהני בוודאי אח"כ עדות עכו"ם אף ע"י שאלה ד ובפרט היכי דהוי ספק מסל"ת בוודאי דאם כבר נסתלק חשש איסור תורה מועיל א"כ הכא ע"י תעודת הערכאות עכ"פ חשוב כע"א במלחמה בלי קברתיו שוב מכתב הרופא גם בכתב עכ"פ לא גרע מספק מסל"ת דרוב הפוסקים מתירן גם במסל"ת בכתב וגם לשי' הרמב"ם ז"ל הוא רק ספק דבכתב א"א לכוין אם הוא מסל"ת ועכ"פ חשוב ספק מסל"ת ומועיל היכי דכבר נסתלק החשש איסור תורה ואף שכתבתי דיש לפקפק בעדות ערכאות מ"מ עכ"פ מה"ת בוודאי מהני רק שי"ל דחז"ל החמירו לחוש למיעוט דל"ש בעגונה. עכ"פ לענין זה מועיל מסל"ת בכתב ובפרט דעפ"י מ"ש ברמ"א בשם מהרי"א היכי שיש אומדנת המוכיחת מהני עדות עכו"ם אף בלי מסל"ת עכ"פ לענין זה שאם ניסת ל"ת והסברא דבאמת אם עכו"ם מעיר גם בלי מסל"ת עכ"פ מכח סברת מדע"ל רוב נוטה שאינו משקר ש דעכ"פ חשוב מיעוט המצוי שמשקר ומיעוט המצוי בהדי ח"א חוששין מה"ת כמ"ש בנוב"י מה"ת אבל אם עברו כמה שנים שוב איתרע ח"א ומיעוט המצוי לחוד ל"ח רק מדרבנן כמ"ש התוס' ע"ז ד"מ א"כ בחשש דרבנן אם ניסת ל"ת א"כ הכא ע"י עדות הרופא לחוד לפני ב"ד בצירוף שכבר עברו כמה שנים מועיל לענין שאם ניסת ל"ת שוב לענין לכתחילה מצרפין מכתבו שכתב לאחותו דעכ"פ חשוב ספק מסל"ת וגם לענין לכתחילה מצרפין תעודת העכו"ם הראשון שספר לפני הערכאות וגם בב' פסולין לשי' רוב הפוסקים ל"ח לבדדמי ובפרט שבמכתב הרופא כתב קברתיו ע"כ מכל הני טעמי נלע"ד דיש מקום להתיר אשת הונא לאנגער מכבלי העיגון ורק לחומר א"א ישאול עוד לרב גדול אחד בחורה ויראה ואם יסכים להתיר אז גם אנכי אצטרף וישבו ב"ד של ג' ביחד להתירה כדין הניסת בע"א והשי"ת יצילני משגיאות: באעה"ח יום ג' א"ק כ"ג למב"י תרפ"ג לפ"ק קאשוי יע"א. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן ק"ו. להבד"צ דק"ק שענדישוב ובראשם כבוד גיסי הרב הה"ג חו"פ בנש"ק וכו' כש"ת מ' טובי' הורוויץ שליט"א אב"ד דשם

בדבר שאלתם בראובן שתובע מיורשי שמעון חוב מאביהם ויש בידו קאמפרימיס ואורטייל