מהר"ש חלק ג קסה

יוכל לפטור רק במה שמבורר מתוך לשון השטר ולא יוכל לפטור מפ"ש אף שהוא מוחזק מכ"ש הכא שלע"ע הבהכ"נ הוא בחזקת כל אנשי העיר וכל שאין בירור אם נתנו רשות לזט"ה למכור הבהכ"נ א"א מס' להפקיע זכותם ועיין שו"ת מהרי"ט סי' קנ"א דס' מחילה ל"מ לפטרו מחיוב וודאי ובתשו' כתבתי דאף דבעיא בש"ס ב"ב דף קל"ב בבריא היאך פסקינן דמפסדת כתובתה אף דהוי ס' מחילה מ"מ י"ל שאני כתובה דלא ניתנה לגבות מחיים א"כ לע"ע לא התחיל החיוב א"כ י"ל דדמי לס' פרעון קודם הלוואה דלשי' רו"פ חשוב בכלל איא"ה אבל בעלמא ס' מחילה אינו מועיל נגד חיוב וודאי אבל הכא דלא לבנה לשם ביהכ"נ רק לבית החולים רק אח"כ נתנו ראשי בית החולים חדר מיוחד להתפלל בו אבל אין נ"מ לשום אחד מבני העיר באיזה חדר יתפללו בו החולים א"כ שפיר מדעת ראשי מנהלי בית החולים ובפרט ברשות ראשי הקהל יכולין לשנות מקום התפלה מחדר לחדר ובפרט אם יש להם טעם מספיק עפ"י עצת הרופאים לטובת החולאים שלא יתפללו בעלי' העליון רק בחדר שבחדרים התחתונים בוודאי דרשות בידם לשנות דיש אומדנא דמוכח דאדעתא דהכי לא ייחדו חדר העליון להתפלל בו אם יהי' איזה מניעה עפ"י עצת הרופאים ועיין בנמ"י ב"ב דקמ"ח בהא דשכ"מ שהקדיש די"ל דאם עמד חוזר וכתב שם דאע"פ דאמרינן דאמירה לגבוה מ"מ זה רק בדבר שידעינן בבירור דעתו אבל הכא יש ס' שמא לא הקדיש אדעתא דיקום מחליו ושוב אומדנא מבטל הקדש עיי"ש ואף לשי' הרא"ש דמחמיר שם משום דל"ח אומדנא ברורה דשמא גמר ומקדיש ושוב ל"ח דברים שבלב כל אדם ועיי"ש בקצה"ח סי' ר"נ אבל הכא חשוב אומדנא ברורה שאם הי' יודעים שלצורך רפואה יצטרכו לשנות מקום התפלה שבוודאי הי' מתנים ובדבר דל"ש לא אמרינן הי' לו להתנות כמ"ש תוס' כתובות ד"ג וגיטין דף ע"ג עכ"פ הדבר פשוט דמדעת ראשי הקהילה בפרט אם יהי' בהסכמת הרבנים בד"צ דעירכם דבוודאי יכולין לשנות מקום התפילה לחדר אחר שבבית החולים הנ"ל וז"ב ופשוט: באעה"ח ה' וישלח תרפ"א לפ"ק קאשוי. הח' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן ק"א. להרבנים הגדולים חויב כש"ת מו"ה מרדכי מאיר (נ"י) ז"ל ומ' ליבוש נ"י בד"צ דק"ק באבוב יצ"ו

בדבר שאלתם באחד שהי' מחזיק שדות בשכירות אצל עכו"ם על ששה שנים והתנה עמו העכו"ם שבאם ימכור השדות במשך זמן השכירות יתן איזה סכום להשוכר ואח"כ נתן ראובן השוכר כת"י להעכו"ם שמחויב לשלם לו סכום ידוע עד זמן פלוני בעד דמי השכירות והלך לוי שהיה לו חוב על העכו"ם ולקח מהעכו"ם בעד החוב שהי' מגיע לו את הכת"י שיש לו מראובן וכתב לו העכו"ם בצד השני של הכת"י שחוב זה שייך ללוי ורק שלא נכתב בלשון קני לך איהו וכל שיעבודא ואחר מכירת הכת"י הגיד העכו"ם לראובן שחוב זה שייך ללוי ואמר ראובן ללוי שידע שחוב זה שלקח מהעכו"ם אינו כלום כי יוכל להיות שיגיע לו אצל העכו"ם יותר מחמת שהקונה לא יקיים נגד השוכר כפי שהתנה עם העכו"ם וכעת תובע לוי מראובן בתוקף הכת"י שיפרע לו וראובן משיב שמגיע לו מהעכו"ם מחמת שהקונה לא קיים כפי התנאים כי העכו"ם לא התנה כלל עם הקונה שיקיים נגד השוכר התנאים שהתנה ביניהם גם טוען ראובן שלא הי' לו ליקח הכת"י בלי רשותו זה תורף הטו"ת בקצרה

והנה כת"ה העירו דבאמת בקונה שט"ח אם אח"כ פרע הלוה למלוה נפטר מהקונה אף בהתרו בו שלא יפרע למלוה כמ"ש הש"ך שם סקנ"ח וא"כ מכ"ש באם מגיע לו חוב אצל המלוה דיוכל להחזיק לו את החוב שבשטר בעד חובו ובאמת לכאורה י"ל להיפך כיון דקיי"ל זה גובה וזה גובה א"כ בשלמא אם פרע לו באמת א"כ הוי כמוחל לו את חוב ומה. לי אם מוחל לו בחנם או מוחל לו בעד הדמים שנתן לו אף דבאמת לא נוכל לחשבו לפרעון דהא החוב שייך להלוקח אבל עכ"פ הוי כמוחל לו אבל אם אין פורע לו והמוכר אינו מרוצה לנכות לו החוב שבשטר בעד החוב שחייב לו רק הוא רוצה לתפוס זה בעד חובו שפיר י"ל דהוי כתופס של אחרים בשלמא אם הי' הדין דכל א' עומד בשלו א"כ י"ל כיון שהי' מגיע להלוה החוב אצל המלוה קודם שמכר השטר א"כ כבר זכה הלוה בהחוב ואין לו מה למכור אבל כיון דקיי"ל זה גובה וזה גובה א"כ עכ"פ התחיל המכירה וכיון שאין המלוה מרוצה בניכוי החוב שוב ל"ח כמחל ושוב י"ל דא"י לתפוס זה דהוי כתופס מעות של הלוקח ועי' מח"א דיני ריבית סי' ג' דאם מת המלוה שלקח ריבית והלוה רוצה לנכות מהקרן שלא יפרע ליורשים ונסתפק דאי נימא דזה גובה וזה גובה שוב לא יצטרכו היורשים. להחזיר וכ' שם דכיון דריבית דינו כניזקין א"כ כבר כ' הנמ"י פ"ג דב"ק דבניזקין זה הוא בכלל עידית שיעמוד כל א' בשלו עיי"ש

עכ"פ חזינן דהיכי די"ל זה גובה וזה גובה שוב לא יוכל לנכות בעד החוב ועי' קצה"ח סי' ע"ב שכ' לענין ס' פרעון קודם להלואה דאף בטוען המלוה ג"כ שמא אפ"ה הוי לי' איא"פ ועי' בקצה"ח סי' נ"ט ובנה"מ אך עכ"פ בנ"ד יפה הביאו כת"ה דברי הש"ע סי' ס"ו סעיף כ"ה דעכו"ם שמכר לישראל א"צ כומ"ס ול"מ מחילה וא"כ כיון דל"מ מחילה ה"ה דל"מ אם יפרע לו אח"כ וכת"ה נסתפקו די"ל כ"ז באם אח"כ פרע לו דאז שייך לומר דבדיניהם דיינינן לי' דהוי כאלו כתב לו שמשתעבד נגד כל מי שמוציאו בין אתי. מחמתיה ושוב א"י למחול אבל אי כבר פרע לו מקודם שוב לא התחיל המכירה וא"כ הכא שטוען שמגיע לו כנגדו א"כ לא התחיל המכירה והוי מכירה בטעות עכת"ד הנה לכאורה בנ"ד ממנ"פ ל"מ מחילה כיון דבאמת העכו"ם נתן החוב ללוי בעד החוב שהי' חייב לו וא"כ לכאורה קודם שנתן לו זה החוב הי' כל נכסי העכו"ם משועבד ללוי מכח שדר"נ כמפורש בסוף סי' פ"ו דגם בעכו"ם שייך שדר"נ א"כ כאן דראובן חייב ללוי מכח שדר"נ שוב ל"מ מחילת העכו"ם ורק בהקנה זה החוב ללוי בעד חובו דאז פקע כח שדר"נ ושוב י"ל דמהני מחילה וכמ"ש בש"ך סי' פ"ו סקי"א בהא דאם תמכור כתובתה תוכל למחול עיי"ש וכ"ז בהקנה באופן המועיל דפקע שיעבודא על העכו"ם וממילא ליכא שדר"נ אבל בלא הקנה באופן המועיל שוב לא פקע שיעבודו על העכו"ם ושוב נשאר כח שדר"נ ושוב י"ל דל"מ מחילה וז"ב

ובאמת י"ל עוד להיפוך דאם הקנה בכומ"ס אז יועיל מחילה דפקע כח שדר"נ ולא נשאר