מהר"ש חלק ג קסג

איתרמי סימן שכיח טפי מחשש שאלה א"כ י"ל דלמ"ד סימן ד"ת אם אין לנו הכרח ממתני' לומר דנחוש לשאלה אז גם מדרבנן ל"ח לשאלה דלא גרע מסימן רק אם יש הכרח עכ"ח מוכרחים לומר דחשש שאלה שכיח ולמ"ד סימן דרבנן גם מצד הסברא י"ל דחוששין לשאלה עכ"פ מדרבנן כיון דסימן ל"ח גם מה"ת דחוששין שמא איתרמי א"כ נהי דחשש שאלה ל"ח חשש גמור כמו חשש איתרמי אבל עכ"פ מדרבנן יש לחוש וכסברא זו כ' מהרש"א נדה דל"ב דלר"מ כיון דחייש למיעוט מה"ת אז גם נגד רוב וחזקה חייש עכ"פ מדרבנן א"כ הכא בב"מ אכתי יש שקלי וטריא אי סימנים דרבנן עד לבסוף א"כ מעיקרא פריך למ"ד סימן ד"ת אמאי ל"מ סימני כליו ומשני דחוששין לשאלה ופריך הש"ס ממנ"פ אי חשש שאלה הוא מה"ת חמור בעידי אוכף היכא מחזירין וא"נ דחשש שאלה רק דרבנן שוב יועיל פ"פ עם סימני כליו הואיל דפ"פ לחוד מהני מה"ת ושוב בדרבנן ל"ח לשאלה ומשני דבאמת חשש שאלה מה"ת והא דחמור בעידי אוכף הטעם משום דאוכף לא מושלי אינשי ובתירוץ ב' סובר דחשש שאלה רק מדרבנן והא דל"מ פ"פ עם סימני כליו משום דמיירי בחיורי וסומקי אבל אי חשש שאלה הי' מה"ת אז גם בכלים דלא מושלי הי' חוששין עכ"פ מדרבנן ופריך הש"ס נהי דלא נשמע ממתני' להוכיח דחוששין לשאלה ושוב מצד הסברא למ"ד סימן ד"ת גם מדרבנן אין לחוש לשאלה אבל עכ"פ כיון דאכתי לא איפשט לנו אי סימן ד"ת א"כ עכ"פ למ"ד סימן דרבנן שוב מצד הסברא יש לחוש לשאלה עכ"פ מדרבנן א"כ נהי דלא קשה מחמור בעידי אוכף כיון דעכ"פ מה"ת ל"ח לשאלה עכ"פ תיקשי בהאי דמצאו קשור ניחוש לשאלה עכ"פ מדרבנן ומשני כיון דרק מדרבנן חוששין לשאלה שוב י"ל דבכיס וארנקי דהוי כלים, דלא מושלי גם מדרבנן ל"ח לשאלה אבל בסוגיא דיבמות דמסיק דס"ל לרבא סימנים ד"ת א"כ למ"ד סימן ד"ת גם מדרבנן ל"ח לשאלה מצד הסברא דלא גרע חשש שאלה מחשש איתרמי א"כ שפיר רק לס"ד דיש הכרח ממתני' דיש לחוש לשאלה ומהא דל"מ פ"פ עם סימני כליו נשמע עכ"ח דחשש שאלה הוא מה"ת ושפיר פריך מהא דמחזירין חמור בעידי אוכף נשמע דל"ח לשאלה מה"ת ושוב יועיל פ"פ עם סימני כליו ומשני דבכלים דלא מושלי ל"ח לשאלה אף אי חשש שאלה הוא מה"ת ומש"ה פריך מהא דמצאו קשור רק קודם דמתרץ כליו בחיורי וסומקי דלבתר דמתרץ בחיורי וסומקי שוב אין הכרח ממתני' לומר דנחוש לשאלה ושוב למ"ד סימן ד"ת מצד הסברא אף מדרבנן ל"ח לשאלה ומיושב הכל בס"ד ודוק היטב

עכ"פ נשמע דלמ"ד סימן דרבנן נהי די"ל כסברת הב"ש דמצד הסברא חוששין לשאלה אבל י"ל דרק מדרבנן חוששין לשאלה ולמ"ד סימן ד"ת ולפי התירוץ דחיורי וסומקי י"ל דגם מדרבנן ל"ח לשאלה עכ"פ לדינא אנו מחמירין דחוששין לשאלה ורק בכלים דלא מושלי עכ"פ גם לשי' הריטב"א והב"י דלמ"ד סימן דרבנן חוששין לשאלה גם בכלים דלא מושלי מ"מ הוא רק חשש דרבנן כמ"ש הנוב"י דאל"כ אכתי תיקשי מהא דחמור בעידי אוכף כנודע וראיתי בדבריך שכתבת ליישב קושיות נוב"י הלז ג"כ בדרך זה דעכ"ח חשש שאלה בכלים דלא מושלי הוא רק מדרבנן והסברא כיון דבכלים דלא מושלי רובא לא מושלי ורק מיעוטא מושלי ובצירוף חא"א אמרי' סמל"ח ולשיטת מהרש"א סמל"ח הוי רק מדרבנן וראי' לזה דאל"כ תיקשי קושית הב"ש בס"ק ס"ט על הב"י מהא דפריך הש"ס מהא דמחזירין גט בסימנים מהא דיבמות דאין מתירין אשה בסימני כלים ש"מ דגט ומיתה שוים ולשיטת הב"י דבמיתה אף בכלים דלא מושלי חוששין לשאלה תיקשי מאה"ע סי' קל"ב דפסק בש"ע בגט דבארנקי ל"ח לשאלה וכ' הב"ש דהתם בגט שהבעל עומד לפנינו ואינו אומר שהשאיל שפיר ל"ח לשאלה אבל במת שאינו לפנינו שפיר חוששין לשאלה אף בכלים דלא מושלי וסיים הב"ש אלא שהסוגיא עדיין אינו מיושב וכתב הנוב"י דכוונתו דלפי חילק זה אכתי קשה מה פריך הש"ס מגט אמיתה הרי יש לחלק בגט הואיל שהוא לפנינו ולא אמר שהשאיל שפיר ל"ח לשאלה אבל במת דאינו לפנינו שפיר חוששין לשאלה עכת"ק ולהנ"ל דכל סברת הב"י דכלים דלא מושלי רק מדרבנן חוששין לשאלה מכת סמל"ח א"כ י"ל דלפי האמת דמשני הש"ס דארנקי לא מושלי אינשי א"כ הוי החשש שאלה רק חשש מיעוט ורק דמכח סמל"ח חוששין לה מדרבנן א"כ י"ל דוקא במיתה דאם נתיר לסמוך אסימנים מוציאין האשה מחא"א שפיר י"ל סמל"ח אבל בגט כבר הבאתי מ"ש בשו"ת בית אפרים סי' י"א דבזה שמחזירין אכתי אינו מוציא את האשה מחא"א אף דעי"ז נבוא אח"כ להתירה לעלמא מ"מ בשעה שמחזירין אכתי אין אנו דנין דוקא לענין האשה רק דיש נ"מ גם להחזיר לו לצור עפ"י צלוחתו וכמ"ש בתוס' חולין רצ"ו ובספר תורת גיטין שהעיר בגיטין ד"ב דאכתי ל"ח דשב"ע עיי"ש וכיון דבגט לע"ע אין הדבר נוגע לחא"א שוב ל"ש סמל"ח ושפיר פסק הש"ע דבגט ל"ח לשאלה בארנקי הואיל דהוי כלים דלא מושלי הואיל דרוב לא מושלי אבל בס"ד דהש"ס דגם ארנקי הוי מכלים דמושלי ושוב הוי החשש שאלה חשש הראוי לחוש לה אף בלי צירוף החא"א ושפיר גם בגט נהי דלא שייך לדון מכח החא"א מ"מ בכלים דמושלי מצד הסברא חוששין לשאלה אף בלי חא"א ומיושב הכל בס"ד ונשמע דאף בכלים דלא מושלי רק מדרבנן חוששין לשאלה דאל"כ הדרא קושית הב"ש לדוכתא ודוק

נחזור להנ"ל דלענין חשש שאלה על הפתקא י"ל דלא שכיח הואיל דעפ"י פקודת הממשלה שלא להשאיל שוב חשוב כלים דלא מושלי ועכ"פ מה"ת ל"ח לשאלה. ונהי דלפעמים מזדמן בעת שצריכין לנוס פתאום יוכל להיות שנעשה איזה חילוף בין הבגדים וא"כ בכה"ג י"ל דאף להסוברים דלמכירה ואחלופי ל"ח משום חמ"ק מ"מ הכא חוששין שנתחלף שלא בכוונה אך באמת נהי דיש לחוש לזה עכ"פ הוי רק בגדר מיעוט גרוע והכא אף שכבר נתברר שאירע חליפין כאלו אבל עכ"פ היכא דדנין על איש פרטי י"ל דל"ח למיעוט כזה ובפרט די"ל דאף אם אירע במקרה שנתחלפו הבגדים שלו בבגדים של איש אחר ועי"ז הי' לו פתקא של איש אחר מ"מ עכ"פ קודם מותו הי' מגלה לפני אנשים שנתחלף לו הפתקא והי' מגלה שמו האמיתי כדי שידעו להתיר את אשתו או כדי שלא יבואו להתיר אשת חבירו ואיסור א"א חשוב קו"ע כמ"ש בתוס' שבועות ד"ל דאם רואה שב"ד יתירו אשה שלא כדין עובר בלפ"ע אם אינו מגלה זאת ומוקמינן אותו בחז"כ דוודאי לא הי' רוצה שיהי' נכשל מי באיסור א"א על ידו ולחוש שמא נחלש פתאום ולא הי' לו דעת לגלות זאת דבר זה הוי וודאי מיעוטא דמיעוטא לחוש שמא נתחלף הפתקא ושמא נחלש פתאום שלא הי' לו דעת לגלות הדבר ולמיעוטא דמיעוטא ל"ח אף באיסור א"א וחוץ לזה באם עכ"פ הי' ירוע בבירור שלא הגיד שמו קודם מותו הי' לנו לפלפל אם ניחוש לזה אבל בנ"ד שאינו ידוע אם הגיד בעצמו שמו או לא א"כ טפי יש לנו למיתלי בחד צד להיתר או שלא נתחלף הפתקא או שלא נחלש פתאום ובוודאי הגיד שמו קודם מותו