מהר"ש חלק ג קס

סימן צ"ח. להרב הה"ג מו"ה שמעון (נ"י) ז"ל אבד"ק מישלעניטץ יע"א

בדבר שאלתו בנמכר מקומות בעז"נ עפ"י ליצי- טאציאהן ועתה איש אחד שיושב בשכירות כאיזה מקום רוצה לזכות בהמקום בתורת בר מצרא זה תורף השאלה וזה תשובתי

והנה באמת מבואר הדבר בשו"ת שבו"י דזה חשוב ס' דדינא אי שוכר חשוב מצרן וקיי'"ל דאם השוכר קנה אין המצרן יוכל לסלקו שיוכל השוכר לטעון קי"ל אבל אם קנה אחר אין השוכר יכול לסלקו דהלוקח חשוב מוחזק ואף שיפה העירו המפורשים דאם השוכר יושב בה י"ל דהשוכר חשוב מוחזק ולכאורה הי' מקום לומר דלענין מקומות בהכ"נ אם יש ס' אי חשוב מצרן הוי ס"ס לזכות הלוקח א' שמא במקומות בהכנ"ס ל"ש דדב"מ ושמא בכה"ג ל"ח מצרן וא"כ הי' מקום לומר דאף א"נ דהשוכר הוי מוחזק לגבי לוקח מ"מ במקומות ביהכנ"ס הוי ס"ס לזכות הלוקח ולשי' כמ"פ ס"ס מועיל להוציא ממון ואף א"נ דל"מ ס"ס להוציא ממון עכ"פ להשוכר ליכא חמ"ק ושוב בוודאי מהני ס"ס וכמ"ש בקצה"ח סימן ר"פ דנגד חמ"ק לחוד מהני ס"ס ורוב וה"ה נגד השוכר דל"ח מוחזק גמור שפיר מועיל הס"ס אך באמת י"ל להיפוך דאף להפוסקים דבמקומות בהכנ"ס ל"ש דדב"מ הטעם משום דדי לכ"א במקום א' אבל באותו מקום שיושב בה בשכירות דאין לו רק אותו מקום א"נ דיש בשכירות דדב"מ פשיטא דגם במקום בבהכנ"ס שייך דדב"מ כמ"ש בנה"מ סי' רל"ז דבשכירות בית מעכו"ם שייך דדב"מ עפ"י סברת התוס' ב"מ דע"ג א"כ שוב הדרינן דהוי ס' דדינא אי שוכר חשוב מצרן ויש להסתפק מי נקרא מוחזק אך באמת מפורש ברמ"א דס' במצרנות לא מפקינן מהלוקח והסברא דאף די"ל דגם הלוקח לי"ח מוחזק כמ"ש הח"ס דאם שייך דדב"מ הוי הלוקח שלוחו של המצרן מ"מ עכ"פ כיון דהלוקח יש לו זכות מה"ת דכל דדב"מ אינו רק דרבנן ושוב בס' בדדב"מ מוקמינן אד"ת וכמו בהא דשכירו ולקיטו שלא תיקנו בו תקנת נגזל וכתב הה"מ דגם תפיסה ל"מ ועיין בחו"מ סי' ק"ג לענין שומא הדרא והוציא ולא השביח דג"כ דעת הסמ"ע דהלוקח חשוב מוחזק וכ' שם הקצה"ח והנה"מ משום דכל שומא הדרא הוא רק מדרבנן א"כ כל ספק שיזדמן אזלינן לקולא ללוקח וביארתי בתשובה דאם א' יש לו תביעה על חבירו מכח דד"ג והוא ס'. בכה"ג י"ל דאף תפיסה ל"מ דבאמת לשי' מהר"י באסין כל ספק ממון הוי ס' גזל ורק דגם אצל חבירו הוי ס' גזל ושוב מועיל תפיסה אבל לענין חיוב דד"ג דאינו רק דרבנן כמ"ש בתוס' ב"ק דף ע"א וכתובות דף ל"ד ובש"ך סימן שפ"ו א"כ לגבי הנתבע הוי ס' גזל דרבנן ואצל התובע הוי ס' גזל ד"ת ואינו מועיל תפיסה עכ"פ רוב הפוסקים הסכימו דשוכר חשוב ס' מצרן ואינו מוציא מיד הלוקח אף אם השוכר יושב בה בשכירות מ"מ עכ"פ ל"ח מוחזק על אחר זמן השכירות דהא קיי"ל דגם בס' בזמן השכירות המשכיר חשוב מוחזק מכ"ש אלאחר זמן השכירות בוודאי דל"ח מוחזק אף די"ל דעכ"פ אם מכרו הבעלים ויצא בוודאי מרשות בעלים הראשונים ושוב לגבי הלוקח חשוב השוכר מוחזק וכמ"ש בש"ך סי' צ"א לענין חנוני על פנקסו דמש"ה מהני חשעו"ש להוציא ממון לפי שממנ"פ צריך לשלם לאחד ועיין תוס' ב"ב דף פ"א ועיין קצה"ח סי' רמ"א מ"ש בדברי התוס' גיטין דף י"ז שכ' דכיון דע"כ יצא מרשות רבו הראשון או ע"י השחרור או ע"י המכירה שוב העבד חשוב מוחזק. אך באמת י"ל דכ"ז שם דכבר קנה העבד נפשו אבל הכא אכתי לא קנאו השוכר שוב ל"ח מוחזק ושוב אם כבר נגמר קנינו של הלוקח א"י להוציא מס' ובפרט דיש שיטת שו"ת יד אלי' דאם קונה מקום בעז"נ עבור אשתו ל"ש דדב"מ דשמא לא ירצה אח"כ לקנות עבור אשתו א"כ הוי עכ"פ ס"ס לזכות הלוקח והשוכר עכ"פ ל"ח מוחזק גמור ושוב מהני ס"ס להוציא ממון אך אולי עוד לא נגמר הקנין של הלוקח אז שוב הוי כתחילת הקנין א"כ שוכר עדיף אבל אם כבר נגמר קנינו בכסף או בכתיבת שטר אז קשה לבטל קנינו של הלוקח כנלפע"ד בס"ד ברור לדינא: באעה"ח אור יום ה' תבא תרע"ג ראדמישלא. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן צ"ט

לבני הרב הה"ג וכו' כש"ת מו"ה חיים שליט"א

בדבר השאלה באיש א' שמו הירש לינדער מגליל דאמבראווא בגאליציען שנלקח לצבא והקאמאנדע שלו הי' בעיר באכניא ואחר שבאו חיל רוסיא לגאליציע לא נשמע ממנו מאומה ואחרי שעזבו חיל רוסיא מדינת גאליציע דרשה אשתו אצל הקאמאנדע מה נעשה עם בעלה ואחר זמן רב בא לה תשובה משם שבעלה הירש לינדער מכפר לופין מחוז דאמבראווא מת בשפיטאל בעיר רימינוב בעת שישבו שמה חיל רוסיא ביום דען 30 טען מערץ 1915 וחתום בגושפנקא של הקאמאנדע גם בא מכתב כזה מהקאמאנדע להגימיינדע דכפר הנ"ל אח"ז חקרה האשה בק' רימינוב אם יש להם איזה ידועה ממיתת האיש הנ"ל ובא תשובה מר"ש זעלענפריינד איך כי בעת שישבו שמה חיל רוסיא הי' שמה אחד שמו ר"ש הורוויץ והי' פ"א בבית המו"צ ובאו שמה איזו יהודים מאנשי חיל רוסיא ואמרו כי מת בשפיטאל יהודי אחד והלכו להקאנצלייא לחקור מי הוא וראו שהעתיקו מהפנקס בשפת רוסיא והיהודים תרגמו את הכתוב שמה ופקד עליהם המו"צ להשגיח בשעת הקבורה אולי יהי' בו איזה סימן בגוף ומצאו עליו שומא ועל גבו שערות בלחי השמאלית והמו"ץ כתב לעצמו בכתב לזכרון בלה"ק הירש לינדער מכפר ליפעווע סמוך דאמבראווא עושה שכר מת ביום א' פ' תזריע תרע"ה בשפיטאל בפה"ק רימינוב אצל חיל רוסיא ובלחי השמאלית הי' לו שומא וע"ג שערות וחתם על זה המו"ץ וגם ר"ש הורוויץ הנ"ל ויום א' תזריע הי' דען 29-טען מערץ 1915 למספר רוסיא עוד הגיד ר"ש הנ"ל כי המו"ץ שאל ליהודים הנ"ל אם המה יודעים שהמת הי' שמו כך והשיבו כי בוודאי בעת שבא לשפיטאל הגיד את שמו. וחקרת אצל אשתו ומשפחתו אחרי איזה סימן והגידו ממש זה הסימן של השומא בלחי הנ"ל וע"ג שערות. גם חקרת מאתם אם הי' איזה בעל מלאכה והגידו כי בימי בחרותו הי' משרת בבית אשר עבדו שמה יי"ש אבל אם הי' עושה שכר מזה אינם יודעים זה תורף השאלה:

הנה בגוף הדבר באם הי' הנפטר בעצמו אומר לפני ישראל ששמו כך פשיטא דמשני דכבר הוכחתי