מהר"ש חלק ג קנו

אביו מועיל מה"ת דחשש שני יב"ש בלא הוחזקו אינו רק דרבנן כמ"ש התוס' ב"מ ד"כ א"כ בדרבנן שוב סומכין אהא דכיון שהוא הי' במקום הזה אין לחוש לאחר אבל י"ל דשם כינוי ועירו בלי שמו העברי אף מה"ת אינו מועיל וכסברת הד"ח דשמא יצא מפ"ב איש בכינוי כזה זה כמה שנים וזה הוי חשש ד"ת שוב אין זה דומה לעובדא דמכליף בן מלל שבשו"ת הרא"ש אבל באמת מכל הני צירופים שאמר שם מלאכת חותנו ושיש לו אשה וילד אחד עכ"פ י"ל דמועיל מה"ת ושוב יש לסמוך הואיל שידוע שכתב מכתבים מבית הפאבריק הנ"ל שבוודאי לא יצא משם ושבא לשם איש אחר מפ"ב בשם כינוי כזה

אך העיקר שיש לעיין בזה מחמת כי לא העידו שראהו מת ממש ויש לחוש שאיש דארוויק יצא משם אח"כ חי ובא שמה איש אחר ונשרף ונודע בזה מחלוקת הפוסקים הרמ"ה והרשב"א והריטב"א שנחלקו בפי' דברי הש"ס יבמות ועיין שו"ת בית אפרים סי' י"א ובנו"ב מה"ת סי' נ"ט והנה בבית אפרים שם העיר עפ"י דברי הרמב"ן ז"ל דמקומו ממש עדיף מקורבא והוא מש"ס ב"ב כ"ד א"כ גם בנידון כזה יותר י"ל דהנשרף הי' איש שדר בקביעות בבית הנ"ל מלומר שיצא ובא אחר במקומו ממקום רחוק והגם דבנוב"י שם סי' נ"ט כ' דל"מ נגד חא"א אך באמת י"ל דכבר העירו במבי"ט ושב יעקב דאם ידעו שאיש זה הי' וודאי במקום זה נימא היינו שאבד היינו שנמצא אך באמת חוץ לזה דיפה כ' בש"ש דבמקום שהשיירות מצויות א"כ רוב עדיף וגם שם ל"ש לומר דחשוב מקומו ממש דהא גם איש שדנין עליו לא הי' דר במקום הזה רק במקרה הלך בדרך זה א"כ יש לחוש שגם איש אחר מרובא דעלמא בא שמה ובפרט שי"ל דמוקמינן בעל של זו בחזקת חי ואף דע"כ מת איש אחד מ"מ יפה כ' בב"ש דאנו דנין רק על חזקת חי מי שהכרנו אותו דעל איש שאין דנין עליו ל"מ חזקת חי שלו דכמה מתום יש בעולם שמתו זה זמן רב וכמ"ש בנוב"י מה"ק ומקורו מתוס' שבועות מ"ה לענין איחזיקו אינשו בגנבי וא"כ י"ל לפמ"ש בנוב"י מה"ק חאה"ע סי' ל"א דהיכי דאיתרע חזקה קמייתא קודם שראינו השתנות שוב אזלינן בתר חזקה דהשתא ומקורו מש"ס דנדה ד"ד ומתוס' פסחים צ"ו א"כ ה"נ י"ל בשלמא אם נעלם איש אחד וידענו שהלך בדרך זה א"כ קודם שנמצא מת בדרך הזה לא הי' לנו שום ספק שמא מת האיש שנעלם מאתנו דחזקת חי כ"ז שלא ראינו השתנות חשוב כבירור כמ"ש הט"ז סי' שצ"ז ומקורו מתוס' יומא דנ"ה דגם בזקן שהגיע לגבורות ששלח גט רק מדרבנן חוששין שמא מת אבל מה"ת מהני חזקת חי אף לקולא ואף דבתוס' ב"מ דל"ט משמע דרק משום קולית עגונה מוקמינן בחזקת חי ע"כ הכוונה דאי לאו משום קולית עגונה הי' חז"ל מחמירן וכמ"ש הרשב"א והריטב"א בפי' דברי הש"ס בהא דע"א במלחמה דרק חז"ל החמירו בלי סברת דיוקא רבה עכ"פ כיון דהוחזקנו לגברא זה וודאי חי א"כ גם בנמצא מת בדרך הזה יש לחוש שמא הוא אחד מרובא דעלמא שלא הכרנו אותו בחייו אבל הכא דעכ"פ ידענו שאיש הזה הי' במקום הדליקה ובעת שהניח אותו הערל שמה כבר הי' האש בוער סביב הבית א"כ עכ"פ גם אם לא הי' נמצא שמה איש שרוף ג"כ הי' ספק שמא נשרף שמה האיש שנשאר ונעשה אפר עכ"פ חשוב איתרע חזקת חי שלו כמו בנפל עליו הגל כהא דפסחים צ"א ועפ"י דברי התוס' שם שוב כשמצא אח"כ שמה איש שרוף מת יותר יש לנו לומר שמת האיש שכבר נולד לנו ספק בחזקת חי שלו מלומר שנשרף איש אחר שע"כ הי' לו חזקת חי ברור רגע קודם שבא להבית וגם סברת הש"ש ל"ש דעכ"פ לא שכיחי שיירות שמה במקום הפאבריק הנ"ל ובפרט בעת הזה שאש בוער א"כ יותר יש לתלות שהוא האיש שנשאר שמה

וא"כ ל"מ לשי' הרמ"ה דאם לא ראינו ריעותא היינו שם הי' גוף שרוף עם הידים גם יש פס יד שרוף א"כ פ"כ הי' שמה איש אחר שנפל ממנו היד שוב חוששין שמא אחר הוא שנשרף ובעלה ברח מחמת כסיפא אבל במקום שי"ל שלא הי' שמה איש אחר כלל מתירין א"כ פשיטא דהכא שרי ואף לשי' הרשב"א דכ"ז שלא ראינו שהתחיל האש לשלוט בו ל"מ אף אם נמצא רק גוף שרוף לחוד וגם לפי' הריטב"א ז"ל שהכירו היד בטב"ע שהוא מבעלה של זו ואפ"ה חייש רחב"א וגם הבאתי בתשובה מדברי הח"ס סי' ס"ז עכ"פ י"ל דאדרבה שם שמצאו יד שרוף יש במה לתלות דברח מחמת כיסופא ובאמת הוא חי אבל אם נמצא רק גוף שרוף היינו תולין שבעלה שהי' במקום זה נשרף דאם הי' חי למה ברח מביתו גם יפה כ' כה"ג כאן שבשעה שיצא הערל משם כבר לא הי' אפשר לצאת דרך הפתח רק דרך החומה וא"כ איש הנ"ל שהיו צולע על ירכו קשה מאוד שיוכל לעלות על החומה ולהפיל א"ע למטה והוי בגדר מיעוט דל"ש שיצא דרך החומה דבשלמא באיש בריא קאמר בש"ס ב"ק דכ"ב דפטור על העבד דהיו לו לברוח אבל איש כזה חשוב ככפות א"כ גם אם לא הי' נמצא שם גוף שרוף ג"כ הי' הוכחה להתיר דנהי דבאיסור, א"א חוששין למיעוט כמו במשאל"ס ועיין תוס' קידושין ד"ן דחוששין למיעוט מקדשי והדר מסבלי אבל הוא קן חומרות חז"ל ודי לנו במה שהחמירו עכ"פ גם אם לא מצאו שם איש שרוף ג"כ הי' קרוב הדבר לתלות שנשרף מלומר שיצא דרך החומה או שנעשה לו נס כמ"ש הב"ש ס"ק צ"א כיון שהי' חולה על רגליו והראי' דהערל עלה על החומה ואיש הנ"ל לא הי' יכול לעלות מכ"ש כיון שמצאו אח"כ גוף שרוף שם א"כ בלא"ה החזקה דכאן נמצא מסייע דהנשרף הי' איש הנ"ל ושלא בא שמה איש אחר ואך מחמת חומר איסור א"א מחמיר הנוב"י אבל הוא רק חשש דרבנן דגם משאל"ס אינו רק חשש דרבנן לכתחילה שוב סומכינן אהוכחה זו שאיש שצולע על ירכו קשה לו מאוד לעלות על החומה לקפץ למטה ולענין חשש דרבנן סומכינן אסברא זו וכמו שהבאתי משו"ת אגודת אזוב סימן כ"ה דסימן גרוע מצטרף לשמו ולשם אביו והסברא דשמו ושם אביו מועיל עכ"פ מה"ת שוב מצרפין סימן גרוע ג"כ הגם דגם לענין משאל"ס והכירו אותו אח"כ ע"י סימן גרוע ל"מ דרק בסימן אמצעי דעת כ"פ דמועיל באיסור דרבנן כמ"ש בספרי ח"א סי' מ"ט וסי' נ"א ובכמה תשובות אבל סימן גרוע ל"מ עכ"פ חזינן דהיכי דיש שמו ושם אביו כיון דמועיל באיסור לכמה פוסקים שוב בצירוף סי' גרוע לכ"ע מהני מכ"ש הכא דיש כמה הוכחות שאיש זה לא הי' יכול לעלות למקום גבוה א"כ כיון דבלא"ה י"ל דכיון שבוודאי הי' כבר במקום הזה הוא שנשרף דעכ"פ חשוב כאין שיירות מצויות שמה ושייך צירוף שי' המבי"ט והשב יעקב וכמ"ש בספרי ח"א סי' מ"ח א"כ שוב מצטרף הסברא דאיש כזה לא יוכל לעלות על החומה

ובפרט כמ"ש כה"ג כיון דמצאו אותו שרוף באותו מקום שהניחו ערל קודם שיצא א"כ י"ל דחשוב כצימצום מקום דחשוב סי' מובהק וגם באינו מצמצם המקום ממש רק שומא באבר פלוני או נקב בצד תיבה פלונית אפ"ה מפורש בשו"ת הגאון התנית ז"ל דחשוב עכ"פ סי' אמצעי ועיין בשו"ת בית שלמה