מהר"ש חלק ג קנה

ולענ"ד י"ל בפשיטות דאי נימא דרק פתח לא שכיח א"כ י"ל בהא דכ' בתוס' ב"ק דס"ו דמה"ט ל"ח ש"ה בכלל שינוי החוזר דלא שכיח שישאל והרשב"א ז"ל כתב משום דלא יוכל לישאל, רק ע"י אחרים ל"ח בכלל שינוי החוזר ולכאורה קשה לשיטת המבי"ט דע"י פתח מה"ת א"צ כלל שאלה לחכם א"כ שוב מה"ת לא חל ההקדש דהוי שינוי החוזר וא"כ תיקשי אמאי בגנב והקדיש ואח"כ טבח פטור מדו"ה הא לפמ"ש בשטמ"ק כתובות דל"ג דלענין דו"ה אוקמה אד"ת כמבואר בש"ס דלמ"ד מעשה שבת דרבנן חייב בדו"ה ועיי"ש במהרש"ל מ"ש בזה א"כ הכ"נ ליחייב בדו"ה אך לפי"ז א"ש דהרי כ' התוס' דל"ח שינוי החוזר משום דל"ש ורק הרשב"א סובר דנהי דפתח ל"ש מ"מ לדידן דקיי"ל פותחין בחרטה שוב י"ל דשכיח ולזה כ' הרשב"א דממנ"פ בפתח נהי דל"ש תירוץ הרשב"א כיון דבפתח א"צ שאלה לחכם מ"מ שוב י"ל דלא שכיח וחרטה דשכיח שוב בעי היתר ב"ד אך לשי' התוס' דמוכח מדבריהם דס"ל דגם חרטה דמעיקרא לא שכיח א"כ י"ל לשי' הנוב"י דכמו דל"מ ע"א נגד ח"א ה"ה דל"מ נגד הרוב ואף לשי' הפנ"י דע"א נגד הרוב מהני מ"מ כ"ז היכי דיש מיעוט דאיתא קמן נאמן לברר המיעוט מן הרוב אבל כרובא דליתא קמן לא מהימן לומר שהוא מן המיעוט ועי' שו"ת ח"ס אה"ע סי' ב' מ"ש בזה א"כ י"ל דבע"א האומר ששאל על ההקדש ע"י פתח או חרטה דמעיקרא י"ל דכיון דלא שכיח חשוב כמעיד נגד רובא דליתא קמן דבזה י"ל כמו דל"מ נגד ח"א ה"ה דלא מהני נגד הרוב ועי' בפמ"ג יו"ד סי' נ' שנסתפק אי שכיח להיתר חשוב כרובא וה"ה די"ל דמידי דלא שכיח ל"ח טפי ממיעוט ומדחזינן שנאמן לומר ששאל על ההקדש עכ"ח דע"א נאמן נגד רוב וה"ה דנאמן נגד ח"א וע"ז משני הש"ס דשפיר י"ל דע"א ל"מ לא נגד רוב ולא נגד ח"א רק שם הבעלים נאמנים משום דבידם למיתשל אבל ע"א דעלמא שפיר לא מהימן ומיושב קושית הש"ש בס"ד ודוק

נחזור לנ"ד דשפיר י"ל דחשוב שי"נ ובפרט די"ל דבאמת לשיטת כמ"פ חלת חו"ל בטל ברוב וא"צ כלל שאלה לחכם ועכ"פ מותר לבטל בידים דבאיסור דרבנן שאין לו עיקור מה"ת מותר לבטל לכתחילה וכל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי ושפיר חשוב שי"נ וגם י"ל דהא מה"ת מב"מ בטל ברוב ושוב עי"ת הוי בכלל תרי דרבנן וקודם הפרשה חשוב חד דרבנן דחלת חו"ל מדרבנן וכבר כ' בתוס' מגילה ד"כ דתרי דרבנן אינו מוציא לחד דרבנן וא"כ עכ"פ הועיל ההפרשה להקל איסורו ושפיר מועיל ההפרשה אך יש נ"מ אם ישאול על החלה שנתערב בפתח ממק"א דאז באמת הוי כנדר טעות מעיקרא ונתגלה דהי' על החלה שנתערבה שם טבל מעיקרא גם זה החלה נפטרה ע"י ההפרשה שהופרש על העיסה שנתערבה בה אבל באין לו פתח אחר רק עיקר החרטה הוא ע"י שאוסר התערובות זה ל"ח בכלל נדר טעות מעיקרא א"כ שפיר צריך להפריש מחדש ע"ז חלק החלה שנתהווה שבל אחר השאלה אבל עכ"פ העיסה בעצמה נפטרה נם ע"י מה שהופרש מקודם ששאל על החלה שנתערבה כנלע"ד בס"ד לדינא: באעה"ח ה' תולדות תרס"ה ראדמישלא. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן צ"ה. לכבוד הרב הגאון המפורסים שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה עקיבא סופר שליט"א האבד"ק פרעססבורג

בדבר איש אחד שהי' בשבי' ועבד בפאבריק ונפל שמה שריפה וכתב איש אחד משם לאשתו שחבירו אהרן דארויק מפ"ב נשרף שמה וגם סיפר לאיש אחד שכל האנשים שהי' בהאפאבריק ניצלו רק איש הנ"ל נשאר שמה ואח"כ מצאו גוף שרוף שמה אך לא הכירו אותו וגם ערל אחד הגיד במסל"ת לפני אשה אחת שהי' שמה עם איש דארוויק מפ"ב ואמר שיש לו להאיש הנ"ל אשה וילד אחד וחותנו יש לו אכסניא בפ"ב והוא הערל עם האיש הנ"ל נשארו האחרונים כבית שנפל בו השריפה והערל עלה על חומה גבוה ומשם עלה על הגג וקפץ לארץ על השלג ודארוויק הנ"ל נשאר בבית לבדו כי הי' צולע על ירכו ולא הי' יכול לעלות על החומה ובטח נשרף ואח"כ מצאו שלדה שרופה וקברוהו זה אמר הערל במסל"ת ואח"כ שאלוהו על פרטי הדברים ואמר ששמי הי' דארוויק אהרן זה תורף הגב"ע בקצרה

הנה בעדות הערל במסל"ת אף שלא אמר שמו וגם א"נ דשם כיניו חשוב כשם אביו דגם בזה יש פלוגתא כנודע והגם דשי' רוב הפוסקים דשם כיניו חשוב כשם אביו וכמ"ש בספרי, ח"א סי' ע"א ובפרט בצירוף שם עירו דלשי' כ"פ סגי בשמו ושם עירו לחוד וא"כ באמר שם כיניו ג"כ בוודאי מועיל אבל הכא לא הזכיר שמו העברי אבל באמת כיון שאמר שחותנו יש לו בית אכסניא ומפורש בשו"ת גאוני בתראי דשם מלאכתו חשוב כשם אביו וה"ה די"ל דחשוב כשמו ובפרט דמפורש בשו"ת אגודת אזוב סי' כ"ה בשם כמה פוסקים דשמו ושם עירו בצירוף סי' גרוע ג"כ מועיל וא"כ הכא דאמר שם כיניו ושם עירו ומסחר חותנו ושיש לו אשה וילד אחד א"כ חשוב כדבר ברור ובפרט שנודע שאיש זה הי' שמה בהפאבריק הזה א"כ כיון דלפי דברי הערל לא הי' שמה בהפאבריק שני אנשים בכינוי כזה א"כ אין לגו לחוש שמא האיש אהרן דארוויק אזיל לעלמא ובא לשם איש אחר ששמו דארוויק והי' מפ"ב כיון דבאמת מעיר פ"ב לא יצא איש אחר לשבי' בשם זה הגם שכ' בשו"ת ד"ח ח"ב סי' מ"ז דל"מ חיפוש אם לא ידעו מתי יצא האיש שמת מעיר זה ויש לחוש שמא יצא המת מעיר פלוני זה כמה שנים אך באמת שם בשו"ת ד"ח לא הגיד שום דבר רק שהוא ממעלין שפיר יש לחוש שמא הוא איש אחר שיצא משם זה כמה שנים אבל הכא עכ"פ הגיד שם כיניו שם מלאכת חותנו א"כ שפיר יוכל להתברר בק' פ"ב שכמה שנים לא נחסר משם איש בשם כינוי כזה ושיהי' לחותנו בית אכסניא א"כ חשוב כדבר ברור שזה הי' ר' אהרן דארוויק אך אף אם נחוש שמא הנשאר שמה הי' איש אחר מ"מ אח"כ ע"י שאלה אמר הערל גם שמו העברי א"כ יפה הביא כה"ג מדברי הש"ע סעיף ט"ו דאם התחיל להגיד במסל"ת אף שלא הי' עדותו שבמסל"ת מספיק מ"מ מועיל מה שגמר ע"י שאלה כמ"ש בח"מ סקכ"ט מכ"ש הכא שנראין הדברים שגם בדברי' הראשונים הי' עדות מספיק להתיר ואף דלא דמי לעובדא שבשו"ת פרשת מרדכי סי' כ"ו דשם עכ"פ הגיד שמו ושם אביו א"כ נהי דחסר שם עירו מ"מ שוב סמכינן כיון דהוא הי' וודאי בשפיטאל שוב אין לחוש לאחר והטעם י"ל דעכ"פ שמו ושם