מהר"ש חלק ג קנא

ע"י מיעוך יש להכשיר דאדרבה י"ל כיון דבעגלים לא שייך סירכא יש ראי' דהי' רק מינה ובה ובא מחמת הפשטת ליחה ובפרט דבכה"ג שפיר חשוב ס"ס להיתר שמא הי' מינה ובה ושמא אף אם הי' שלכס"ד מ"מ שמא כיון דאזלא במיעוך לא הי' רק הפשטת ליחה, ואף שי"ל דמחמת רכותו נתמעך מ"מ אינו רק ס"ט דאף א"נ דסשלכס"ד הוי וודאי טריפה מ"מ אם אזלא במיעוך אף בעגלים עכ"פ ל"ח רק ס"ט שמא מחמת שלא הי' רק הפשטת ליחה אזלא במיעוך א"כ בכה"ג שפיר הוי ס"ס להיתר אבל אי לא אזלא במיעוך שפיר אף באם הי' ס' מינה ובה ס' שלכס"ד יש להחמיר והרבה יש לדבר בזה ואכמ"ל: באעה"ח עש"ק חקת תרס"ט ראדמישלא. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן צ"ב. לכבוד הרב הגה"צ חו"פ בנש"ק כש"ת מוה"ר מנחם האלבערשטאם אב"ד דק"ק פריסטיק שליט"א ולהרב החריף וכו' מו"ה ישראל אהרן נ"י דומ"צ דק"ק הנ"ל

בדבר היורשין שאחד יושב בבית השותפין וגם עוד שני יורשין רוצים לשכור כל הבית ולשלם דמי השכירות לשאר היורשין שדרים במקומות אחרים והיורשין שאינם דרים בפה טוענים שאם ישב אחד מהיורשין בבית בוודאי לא ישלם דמי השכירות וילך כל הבית לאיבוד כי ימכר על פי הליציטאציע זה תורף טענותיהם בקצרה

והנה אם לא הי' חשש פסידא אז פשיטא דהדין עם היורשין שדרים בכאן כיון דהי' חשוב שהדרים במקומות אחרים רוצים להשכיר חלקם א"כ יורשים שבכאן זוכין בה מדינא דב"מ ל"מ לשי' הרא"ש דס"ל דיש בשכירות דין דב"מ כמ"ש הסמ"ע סי' קע"ה ס"ק י"ב א"כ פשיטא דזכה היורש בכאן מדין דב"מ אך אף לשי' הרמב"ם ז"ל דס"ל דל"ש בשכירות דין דב"מ כמפורש במחבר סעי' נ"ט וסעי' ס' אפ"ה מפורש שם בסעי' ס"א דאם שנים שכרו בשותפות שדה ואחד רוצה להשכיר חלקו והשני רוצה לזכות בו מדינא דב"מ הדין עמו כיון שהוא שותף בו ועיי"ש בסמ"ע ס"ק קנ"ד דלשיטת הסוברים דיש בשכירות דין דב"מ אצ"ל משום שהוא שותף אך המחבר לשיטתו דס"ל דאין בשכירות דין דב"מ מש"ה צריך לומר משום דשותף עדיף עכ"פ נשמע דשותף עדיף ממצרן דקיי"ל דשותף מסלק אף למצרן וגם אשה שקנתה שותף מסלקה א"כ מכ"ש דמסלק למי שרוצה לשכרה מאחיו אך כ"ז אם ליכא קפידא למשכיר אז שפיר השותף מסלק לשוכר אף אם כבר שכרה מאחיו מכ"ש כשבא מתחלה להשכיר בוודאי השותף קודם אבל הכא כפי הנראה דיגיע עי"ז פסידא להשותף המשכיר וכה"ג לא שייך דינא דבר מצרא כמפורש שם סעי' ח' דאם מכרה במתנת מעות בהקפה אין המצרן יוכל לסלקו דיכול המוכר לומר השני קשה לי ורק אם המוכר רוצה להמתין גם להמצרן אז שייך דינא דב"מ כמפורש שם ברמ"א אך כ"ז לענין שלא יוכל לכוף לשאר יורשין שישכירו לו חלקם אך עכ"פ אם רוצה להשתמש בחלקו הנה מפורש בסימן קע"א סעיף ח' ברמ"א דכ"ז שלא חלקו ולא עשו ביניהם חלוקה לשנים והשתמש בו אחר כמה שנים איי השני לומר אני אשתמש בו ג"כ זמן שנשתמש שיוכל לומר הראשון בחלקי אני משתמש ורק בהשכיר אחד מהשותפין את כל הבית אז צריך ליתן לחבירו חלקו כמפורש ברמ"א סי' שס"ג ואך אם לא השכיר רק חצי הבית א"צ השוכר לשלם להשני ועיי"ש בסמ"ע בס"ק כ"ה דלחד תירוצא יוכל השותף השני לתבוע מהמשכיר חצי דמי השכירות עכ"פ בהשכיר כל הבית צריך השוכר לשלם לכ"א החצי ועיי' בנה"מ ס"ק י"ב שכ' זאת מדעתי' דנפשי' ולא הביא דברי הרמ"א בסי' שס"ג וכבר הרגיש בזה בשו"ת בי"ש חו"מ סימן מ"ח עכ"פ נשמע דכ"ז שלא חלקו אף בנשתמש בכל הבית אפ"ה אין צריך לשלם לחבירו חלקו אך כ"ז דוקא בשלא רצה חבירו ליכנס בבית או להשכירו לכך א"צ לשלם לו אבל באם חבירו רצה ליכנס לדור בו ג"כ או להשכירו והוא מיחה בו בוודאי דצריך לשלם לחבירו חלקו ועיי"ש בבי"ש סי' מ"ח הנ"ל עכ"פ פשיטא דאינם יכולין היורשין שדרים בכאן לכוף את שאר היורשין שיזכה להם חלקם הואיל במקום פסידא ל"ש דינא דב"מ וגם ל"ש לומר בשלי אני משתמש כיון דחבירו רוצה להשכיר חלקו אך אם יספיק להיורשין שדרים בכאן לדור רק בחלקם לבד היינו אם לפי ערך הדירות מגיע לכ"א דירה אז בוודאי יוכלו לומר דאינם רוצים להשכיר חלקם הואיל שאפשר שישתמשו בשותפות היינו שכ"א ישתמש בחלקו כפי הדירה שמגיע לכ"א אך אם באמת א"א להשכיר מקצת הבית היינו שלא יוכלו היורשין שדרים במקום אחר להשכיר חלקם בלבד ועי"ז יצטרכו לזלזל בדמי השכירות י"ל דדמי להא דמפורש ברמ"א בסעי' ו' לענין עני ועשיר דאין העשיר יוכל לומר להעני השכר חלקך דאין דרך לשכור דברים אלו לחצאין וא"כ כיון שנראה שבית זה עשאו האב להשכיר א"כ בוודאי צריכין להשכירו לחלק בדמי השכירות בקיצור הדבר אם אין בבית דירה לכ"א מהיורשין וצריך אחד לשכור גם חלק חבירו בוודאי דא"י לכוף את שותפו להשכיר לו חלקו דבמקום פסידא להמשכיר ל"ש דינא דב"מ ואף שותף אין לו זכות במקום דמזיק לשותפו וגם ל"ש לומר בחלקי אני משתמש כיון דכבר גילה השותף דעתו שרוצה להשכירו לאחר ואך אף אם ע"י חלוקה מגיע לכ"א מהיורשין דירה באופן שאם ירצה כולם לדור בבית יגיע לכ"א דירה וא"צ להשתמש בחלק חבירו נהי דיפה כתב כת"ה דאף בחצר שיש בו דין חלוקה אפ"ה במקום שיגיע הפסד יותר מחומש א"י לכוף לחלק אך כ"ז חלוקה לחלוטין אבל עכ"פ יכול לומר שהשתמשו בו ביחד אם אפשר שישתמשו בו כולם או שישכרו חלקם לאחר מ"מ אם יראה לב"ד שיגיע עי"ז הפסד להשותפין אם יצטרכו להשכיר חלקם אז י"ל כיון שנראה דבית זה נעשה עיקרו להשכיר דכיון שאין דרך רק לשכור כל הבית אז י"ל דדמי להא דעני ועשיר ולפ"ז י"ל דאפשר לכוף את היורשין שדרים בפה שישכרו גם חלקם לאחר והכל לפי ראות עיני המורה: באעה"ח ג' תבוא עת"ר לפ"ק ראדמישלא. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן צ"ג. להרב המאוה"ג מו"ה שמאי שיקלער נ"י בקאשוי יע"א

בדבר שאלתו בענין בכור דישראל קנה פרה מנכרי בכסף ונתן רק מקצת המעות וילדה בכור