מהר"ש חלק ג קנ

שנרשם שמה שמת האיש הירש פריעד ביום הנ"ל בוודאי יהי' בזה היתר ברור ואם א"א לברר ד"ז כי אולי כבר הלכו הפנקס מהמתים לאיבוד בעת שנהרס הממשלה עכ"פ מהלכין לברר אצל אבותיו של הירש פריעד אם אמת הדבר שערל הנ"ל הגיד להם שמת בנם ושהי' אצל הקבורה ואם אבותיו יגידו כנ"ל ג"כ יש להתיר הגם די"ל דחמותה פסולה להעיד וגם אף ביש לה בנים אפ"ה א"נ משום ל"פ ואף בזה"ז שאין מתיבמין אפ"ה מפורש בח"מ דל"מ עידות חמותה אך עכ"פ אם יגיד אבי המדובר יהי' נאמן דאף דבזכרים הדומים לאלו ג"כ א"נ מ"מ ביש לה בנים ובפרט בזמה"ז שאין מייבמין עכ"פ זכרים הדומים נאמנים כמ"ש בבי"ש ועיין בספרי ח"ב סימן ו' ובפרט כיון דעכ"פ ע"י האשה עצמה שאמרה מפי הערלים עכ"פ יצאה מחשש איסור תורה, א"כ כבר נסתפק במל"מ דהיכי דכבר נסתלק האיסור תורה י"ל דגם ה' נשים מהימני עיין שם בספרי ח"ב סי' ו' עכ"פ ע"י שיגיד אבי המדובר ששמע כן מפי הערל הנ"ל יצטרף להגדת האשה עצמה וגם אם האשה תגיד ששמעה מסי אבי המדובר ששמע מפי הערל במסל"ת כפי דברי האשה ג"כ יש להתיר ובפרט דאף א"נ דגם לענין חשש דרבנן ל"מ הגדת ה' נשים די"ל דחשיב וודאי משקרי אבל עכ"פ ביש לה בנים ליכא חשש משקר רק מצד לא פלוג ומפורש במג"א סי' תמ"ז דדבר שהיא משום לא פלוג לא חמיר כגוף התקנה שוב כיון דעכ"פ ע"י הגדת האשה עצמה נסתלק חשש איסור תורה שוב מועיל הגדת חמותה כנ"ל ואם גם זה אי אפשר שאולי כבר אבותיו מתו בין כך עכ"פ אם יאיימו עליה הב"ד שתגיד האמת אם שמעה מפי הערלים ויגידו לה חומר איסור א"א ושאם יבא בעלה תצא מזה ומזה והיא תעמוד בדברי' יש מקום להתירה ובפרט שגם ע"י עדות הערלים בערכאות נהי דאינו מועיל לפי שהי' ע"י שאלה עכ"פ קצת רגלים לדבר יש וגם מצד שכבר עברו שש שנים נהי דאין לסמוך בעגונא אאומדנות מ"מ ידוע מ"ש הח"ס שעכ"פ י"ל דאיתרע החא"א ושוב יש מקום להתירה עכ"ז מפני חומר איסור א"א ובפרט באשה שאינה צנועה וד"ל ע"כ ישאל נא עוד לרב גדול אחד בתורה ויראה ואם יסכים להתירה אז גם אנכי אצטרף להתיר ומכלל הן אתה שומע לאו ומחמת כי אין לי שום ספר בפה אקצר ואם יסכים רב גדול א' להתיר ישבו ב"ד של ג' להתיר האשה כדין הניסת בע"א: באעה"ח יום א' בלק י"א תמוז תר"פ לפ"ק. הק' שמואל ענגיל פה מרחץ בארדיוב סימן צ"א. להרב המופלג בתוי"ר מו"ה יעקב נ"י שו"ב בפה ראדמישלא יצ"ו

בדבר שנסתפק בהי' סירכא ויש ס' אם הי' מינה ובה או שלכס"ד מה דינו והנה לכאורה כ' כת"ה דדמי לדין המפורש בש"ע סי' ל"ט לענין ס' סירכא כסדרן ס' שלכס"ד דמכשירין מטעם נשחטה בחזקת היתר עומדת

הנה באמת יפה הביא כת"ה דבשלמא סירכא כסדרן כשירה בוודאי א"כ בס' מתירין מטעם חזקת היתר והגם דהמהרש"ל העיר דלדידן מחמירין בנאבדה הריאה אבל יפה תירצו בט"ז וש"ך דאם הס' על מקום א' ל"ח בכלל מיעוט המצוי לאיסור וגם כמ"ש הש"ך דכיון דעשה כתיקון חז"ל ל"ש הסברא דמה הועילו חז"ל בתקנתם וכ"ז לענין סירכא כסדרן דכשר בוודאי אבל במינה ובה דלשיטת כמ"פ חשוב כדבוקה והגם דאנו נוהגין להכשיר מג' טעמים דלשיטת התוס' בוודאי שרי דמינה ובה אין סופה להתפרק וגם לשי' רש"י ז"ל י"ל דכיון דלא נסרכה למק"א יש ראי' דהפשטת ליחה הוא וגם כ' התב"ש דאף א"נ דבא מחמת נקב אפ"ה ע"י סתימה יפה כשר אבל עכ"פ חשיבה חמור עוד מסירכא תלוי' דשם באזלא במיעוך לא חשוב ריעותא בהפ"מ כמ"ש התב"ש בסי' ל"ז ובמינה ובה אף דאזלא במיעוך חשוב ריעותא והגם דבפמ"ג סי' ל"ז נסתפק בזה מ"מ מעובדא דפליג התב"ש אהמהר"ם חריף במינה ובה על הקמט והסירו הסירכא ונשאר הקמט דמטריף התב"ש מטעם תר"ל ונשמע דמינה ובה אף דאזלא במיעוך חשוב ריעותא וגם העיר שם בלב"ש דהא ראשי הסירכא הם רחוקים מן הקמט ובכה"ג ל"ח תו"ל אפ"ה כתב שם ס"ק קל"ח דכיון דמינה ובה רבו המטריפין בעלילה כל דהו מטריפין

חזינן דזה חמור לענין כמה דברים מתלוי' א"כ י"ל דהוי ס"ס להחמיר שמא מינה ובה טריפה ושמא הי' שלא כסדרן ואף שי"ל דהוי מש"א ז"א א דלהחמיר מועיל הס"ס מש"א דהא מבואר בפמ"ג סי' ק"י דמה"ת אף ס"ס משם א' מהני ורק מדרבנן ל"מ א"כ לחומרא אף ס"ס מש"א מהני יעיין בחו"ד סימן קפ"ז מ"ש בזה. וחוץ לזה הדבר פשוט דמינה ובה אף להמחמירין הוא רק לשי' רש"י ז"ל אבל לשי' התוס' בוודאי כשר א"כ שפיר חשוב ס"ס שמא הי' שלכס"ד וטריפה אף לשי' התוס' ואף את"ל שהי' מינה ובה שמא כשי' רש"י וטריפה מטעם שהי' נקב ול"ח סתימה ובפרט באמת בלב"ש ס"ק ע"ד הביא בשם הפ"ת דגם בספק בגב ס' בחיתוך חשוב כנולד ריעותא מחיים דל"מ חזקת היתר כשי' הרמ"א בהא דס' דרוסה אך הלביש כתב דבסרכא כסדרן ל"ח כלל נולד ריעותא כיון דכסדרן כשירה בוודאי הגם דבספר ח"א נסתפק דלשי' רש"י י"ל דחשוב נולד ריעותא כיון דעכ"פ הי' טריפה כ"ז שלא נסתם הנקב אבל באמת שיטת. הר"ן שכ' דנקב שעלול לסתום ל"ח טריפה אף טרם שנסתם הנקב ועי' בדג"מ יו"ד סי' מ"ט א"כ שפיר כסדרן ל"ה ריעותא כלל ושפיר יש לאוקמה בח"ה אפ"ה מסיק הלביש שם דנהי דסירכא כסדרן בלי חלון ל"ח ריעותא מ"מ אם יש ס' שמא הי' שלא כסדרן עכ"פ חשוב ריעותא ומצטרף בהדי ריעותא אחרת א"כ במינה ובה עכ"פ חשיבא ריעותא וחמור מתלוי' דגם באזלא במיעוך חשוב ריעותא וגם אם יש ריעותא אחרת רחוק מראש הסירכא אפ"ה מטרפינן והטעם דמינה ובה רבו המטריפין א"כ בס' אם הי' מינה ובה או שלא כסדרן שפיר י"ל דחשוב נולד ריעותא מחיים ול"מ חזק"ה ומה שהעיר דהא ס' בגב הוי ס"ס שמא הי' כסדרן ושמא גם שלא כסדרן אינו בא מחמת נקב באמת שי' רוב הפוסקים דסירכא מחשבין לוודאי טריפה ועיין בר"ן חולין דף מ"ח בהא דריאה הסמוכה לדופן שכ' דר"ן ס"ל דכל סירכא לשי' רש"י אינו רק סי טריפה ולאבימי חשוב וודאי טריפה ממילא דלדידן דס"ל אחד זה חוששין לה ע"כ דסירכא חשוב לוודאי טריפה ועי' בלב"ש סוס"י ל"ט שהאריך בזה, ורק בסירכא שאנו מטריפין משום שא"א בקיאין בבדיקה חשוב רק ס"ט כמ"ש התוס' חולין בדף י"א ועי' ביו"ד סי' פ"א עכ"פ בס' מינה ובה ס' שלכס"ד יש להחמיר רק בעגלים