מהר"ש חלק ג קמח

אמ"ה שוב יש להחמיר ובאמת לשי' התב"ש רק מס' נחסרו הבני מעים לנכרי דבאמת פסקינן דבניקבו הב"מ אחר שחיטת הושט אסור ול"א כמאן דמנחא בדיקולא דמיא ורק שי"ל דכל איסורו מס' ולחומרא חוששין שמא באמת חשוב כפירש ואסור משום אמ"ה ועכ"פ לב"נ לא הי' אסור רק מס' ויש לדבר בזה הרבה ובתשו' להרב מיענדרחוב הארכתי רשמתי לזכרון אי דחנוכה תרע"ה לפ"ק פה בין הגולים ווייטצען. סימן צ'. להרב הה"ג כש"ת מו"ה יוסף יונה צבי נ"י אבד"ק אונסדארף יצ"ו

בדבר שאלתו באשה אחת שאמרה שזה איזה זמן שהיתה בבית אבותי' של בעלה ובא ערל אחד מעיר הסמוכה להם והגיד לאבותי' של בעלה שיש לו פ"ש מבנם שלא ישוב לביתו עוד כי נפל לו גירא בתוך לבו ר"ל ומת והוא הערל הי' אצל קבורתו דען 24 אויגוסט למספרם יאהרע 14 היינו בחודש הראשון מהמלחמה ואמר המקום שנפל שם וגם שמעה האשה שערל אחד הוציא קול בהעיר איך שהי' אצל הצבא כותב בבית שנרשם שמה שם המתים וכאשר העתיק הפינקס מצא שמה נרשם שאיש הנ"ל הירש פריד מת בשנת 14 באותו יום שאמר ערל הראשון והביאה האשה העדים הנ"ל לבית מאטריקעל-אמט בעיר לייטשוי והעידו שם הערלים עפ"י שאלת ראש הערכאות ועפ"י שבועה והעידו כנ"ל רק העד הראשון לא אמר שמה שהי' אצל קבורתו רק סתם שמת אך יוכל להיות שמה שלא אמר שמה שהי' אצל קבורתו מחמת שהשיב רק על שאלתם ויען שלא שאלו אותו ע"ז לא השיב להם ויוכל להיות שבפעם הראשון שהסיח לפ"ת אמר באמת שהי' אצל קבורתו זה תורף השאלה בקצרה

והנה באמת אם היינו שומעים מהערל בעצמו שהגיד דברים הנ"ל לפני אבותיו של הנפטר בלי שום שאלה בוודאי דחשוב מסל"ת דהוי כהא דש"ס מאן איכא בי חיואי שכיב חיואי דחשוב מסל"ת דרק באומר אמרו לאשת פלוני יש פלוגתא אי חשוב מסל"ת כמו שכתב בקו"ע אות מ"ה ואות קפ"א בשם המהרב"ל די"ל דל"ח מסל"ת ושם באות ס' משמע דאם בא לאשת המת להגיד י"ל דלא חשוב מסל"ת אך באמת יש בזה מחלוקת הפוסקים לשי' הרמב"ם ז"ל גם באומר אמרו לאשת פלוני חשוב מסל"ת ועיין שו"ת אגודת איזוב סי' ט"ו וגם בב"ש ס"ק ל"ו משמע דוקא כשבא לב"ד אז אף אם אומר דרך מסל"ת ל"מ דנראה שמתכוין להעיד אבל אם אומר אמרו לאשת פלוני חשוב מסל"ת והגם דבס' מסל"ת מחמירין כמפורש ברמ"א מ"מ הכא שלא חמר בפירוש להאשה שמת בעלה רק אמר לאבותי' של המדובר בוודאי דחשוב מסל"ת ול"מ לשיטת רוב הפוסקים דמסל"ת ל"צ קישור דברים בוודאי מועיל ואף א"נ דבעי קישור דברים י"ל דמה שאמר להם דבנם שלח פ"ש י"ל דחשוב ק"ד ובפרט דהב"ש הכריע כשי' הפוסקי' דל"ב קישור דברים וא"כ פדות ערל הראשון שאמר שהי' אצל הקבורה א"כ בוודאי סגי ואף שלא אמר בפירוש שראה אותו בשעת קבורה בפניו מ"מ נראה שידע בבירור את מי קוברים וליכא חשש בדדמי ובפרט דבאמת שי' הר' נתן הובא ברמ"א דבמסל"ת ל"צ קברתיו דבמסל"ת ליכא חשש בדדמי ונהי דבח"מ וב"ש חולקים דגם במסל"ת שמת במלחמה בעי קברתיו עכ"פ הכא שאמר שהי' אצל קבורתו תולין שידע בבירור שהנקבר הוא האיש הירש פריעד ובפרט דגם בלי קברתיו אפ"ה אם ניסת ל"ת א"כ היכי דאמר קברתיו און לנו להסתפק שמא לא ראהו על פניו בשעת הקבורה כיון דבדיעבד אף בלי קברתיו אם ניסת ל"ת כדקיי"ל דבדבר שכשר בדיעבד אם יש עוד ס' מותר אף לכתחילה כמו שהבאתי כ"פ בספרי מר"ן פ' הכותב דבדבר שבדיעבד יהי' לו זכות עפ"י דין מהני סברא קלה להגבותו לכתחלה עיין בספרי ח"א סי' ל"ג, ואף שי"ל דהא דקיי"ל בע"א במלחמה אם ניסת ל"ת הוא רק בעד כשר די"ל דמה"ת נאמן כמ"ש הרשב"א והריטב"א דבעיית הש"ס הוא רק א"נ דמצד דחשוב מדע"ל לא החמירו או רק משום דייקא וא"כ במלחמה דליש דייקא החמירו חז"ל וכיון דעיקר בעיא הוא אי יש בזה חומרת חז"ל וכמ"ש הריב"ש דכל חשש בדדמי הוא רק מדרבנן לכך אם ניסת ל"ת אבל בנכרי מסל"ת די"ל דרק מדרבנן מועיל עדותו משום קולת עגונה וא"כ היכי דיש חשש בדדמי נהי דהוי רק חשש דרבנן מ"מ מה"ת בלא"ה א"נ ומדרבנן שוב יא חשש בדדמי ושוב י"ל דאם ניסת תצא וא"כ שוב י"ל דהכא שלא אמר בפירוש שראהו בפניו בשעת הקבורה שוב יש להחמיר אך באמת מפורש בש"ס דבנכרי המעיד שנטבע במשאל"ס אם ניסת ל"ת ודייק מזה הח"ס בתשו' ומביא דברי היש"ש דגם נכרי מסל"ת נאמן מה"ת רק מדרבנן צריכין לצרף סברת דייקא ושוב בקברתיו מסלק החשש בדדמי שיש מדרבנן ושוב עכ"פ אם ניסת ל"ת אף בלי קברתיו ושוב הכא שאומר קברתיו תולין שבוודאי ראהו בפניו בשעת קבורה א"כ אם היינו שומעים מפי הערל במסל"ת בוודאי דהי' מועיל וגם מצד הערל השני שהגיד במסל"ת שראה בפנקס המתים אצל הצבא שנרשם שמה שמת האיש הירש פריעד והנה אף שלא אמר רק שמו וכינוי ובזה יש הרבה חששות א' דלשי' קצת פוסקים שם כינויו ל"ח כשם אביו וגם לשי' הרבה פוסקים בעי שם עירו ג"כ אך באמת נראה שהערל ראה שם נרשם גם שם עירו והראי' שפירסם זאת בעיר מקום דירת איש הנ"ל וגם כיון שאמר שהי' זאת אצל 32 יעגער רעגימענט וזאת ידוע שהאיש הירש פריעד הי' ברעגי- מענט הנ"ל א"כ אין לחוש שגם איש אחר ששמו וכינויו שוין הי' באותו רעגימענט ונפטר שמה ובעלה של זו אזיל לעלמא כמ"ש בשו"ת פרשת מרדכי סי' כזו דאם איש זה הי' בוודאי בבית החולים לכ"ע סגי בשמו ושם אביו דזה עדיף מעובדא דמכסיף בן מלל שברא"ש ופי' בספרי ח"א סי' ע"א וה"ה דסגי בשמו וכינויו דלשיטת רוב הפוסקים שם כינוי חשוב כשם אביו כמ"ש שם בספרי סי' הנ"ל וא"כ י"ל דמה שנרשם בפנקס המתים חשוב כעכו"ם מסל"ת והערל שהעיד במסל"ת ע"י הפנקס הוי כעכו"ם מפי עכו"ם מסל"ת דמועיל ולשי' קצת פוסקים גם עכו"ם מסל"ת המעיד סתם מפי עכו"ם סגי ותולין שהי' במסל"ת והגם דבזה הרבה פוסקים מחמירים כמפורש ברמ"א סעיף ט"ז ועיי"ש בח"מ וב"ש ועיין שו"ת אגודת אזוב סימן ט"ן שרוב הפוסקים מקילים בזה אך הכא הוי כמעיד שגם עכו"ם הראשון הגיד במסל"ת הגם שכ' בשו"ת ד"ח דהכותב בעצמו בפנקס לא ראה שמת רק מה ששמע מפי האיש שראה מיתתו ועכו"ם הראשון משיב ע"י שאלה ול"ח מסל"ת אך באמת בשאלת עכו"ם לעכו"ם שלא בפני ישראל לשיטת רוב הפוסקים חשוב מסל"ת כמ"ש הב"ש ס"ק מ' וס"ק מ"ח ובפרט שלא שאל לו על איש ידוע רק מה שאירע במקום המלחמה מפורש בשו"ת צ"צ הובא בק"ע אות תט"ו דבכה"ג חשוב מסל"ת ואף דבמל"ת בכתב יש מחמירין כנודע משיטת הרמב"ם