מהר"ש חלק ג קמג

בעי שלא יהי' ערעור על הכהן והנני מצטרף לדברי כת"ה כנלענ"ד ברור בס"ד: באעה"ח יום ה' נצבים תרע"א ראדמישלא. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן פ"ח. להרב הה"ג כש"ת מו"ה זאב וואלף האל- שיצער (נ"י) ז"ל מוצד"ק ליזענסק יצ"ו

בדבר שאלתו בקהלתכם יש חדר א' סמוך לבהכ"נ שבו הי' קורין בס"ת בכל שבת גם התפללו מוסף וזה ב' שנים אשר נתחדש שמה חדר ב' אשר יש בו אור יותר מחדר הראשון ומפני זה חדר הראשון עומד בטל וכעת נצרך המקום הנ"ל לצורך. עז"נ וצריכים לנתוץ קצת בכותל בהכ"נ המפסיק לאותו חדר כדי לעשות חלון בכותל הנ"ל להאיר בעז"נ ויש בזה ב' ספיקות א.) אי ל"ח בכלל הורדה מקדושה לפי שמקודם הי' מתפללין בו מוסף וגם קרה"ת וכעת והי' רק עז"נ וא"כ חשוב הורדה מקדושה ב.) יש חשש מכח איסור נותץ אבן מבהכ"נ דיש בזה לאו דלא תעשון כן וכמ"ש הרמב"ם ז"ל פ"ו מיסוה"ת דהנותץ אבן דרך השחתה לוקה זה תורף השאלה

הנה זה פשוט דלעשות מחדר הלז עז"נ חשוב הורדה מקדושה וכנודע דלעשות מעז"א עז"נ מיקרי הורדה מקדושה דעיקר מצות ונקדשתי בתוך בני ישראל דזה מקיים בבהכ"נ דרבים הוי דוקא בעז"א שמתפללים שם בציבור קדושה וברכו אבל בעז"נ לא וראיתי בשו"ת בנין ציון החדשות סי' ח' שנסתפק אי נשים חייבים בקריאת פ' זכור משום די"ל כמ"ש המג"א דיוצאין בקריאת פעם א' בשנה א"כ ל"ת בכלל מעשזה"ג ומביא שיטת החינוך מצוה תר"ג דפטורות והביא בשם הג' ר' נתן אדלער ז"ל דחייבין ותמה שם על החינוך וכן הרגיש בזה במנ"ח שם והנה יש מהאחרונים שכ' להעיר מרא"ש ברכות דמ"ז בהא דר"א שיחרר עבדו שכ' הרא"ש דמיירי התם לצורך קריאת פ' זכור וא"כ אינימא דנשים חייבות ה"ה דגם עבד חייב א"כ אמאי הי' צריך לשחררו אך באמת יפה כ' הבנ"צ הנ"ל דאף א"נ דעבד מחויב אפי"ה אינו בכלל ונקדשתי בתוך בנ"י דנשים אינם מצטרפין לקרה"ת אף במידי שהם מחוייבות וה"ה בעבד עיי"ש עכ"פ הדבר פשוט דמעז"א לעז"נ מיקרי הורדה מקדושה ולשי' רוה"פ הך דאין מורידין הוי מה"ת ונהי דבפמ"ג באו"ח סי' קנ"ג במ"ז סק"א העיר די"ל דהוי רק מדרבנן אפי"ה הביא שיטת רש"י ותוס' דהוי מה"ת

אך בנ"ד שאין מתפללים בו רק לפרקים י"ל דלא חמיר קדושתו כל כך וכן מצינו בש"ס מגילה דכ"ו דברחבה הואיל דאין מתפללין רק בתענית ס"ל לרבנן דאין בו קדושה ה"ה הכא דרק לפרקים מתפללים בו וגם קורין בו בתורה רק בשבת י"ל דדמי להא דרחבה דלא מיקרי קדושה אך באמת יש לחלק עפמ"ש המחנה אפרים הלכות צדקה דבהני רימונים שנעשו לס"ת י"ל דהוי כהותנה כשירצה יוכל להוריד מקדושתן ואף דלשי' רוב הפוסקים. גם קדושת דמים לא פקע בכדי א"כ הכא כיון דעכ"פ חלה בו קדושה שוב י"ל דקדושתו לא פקע בכדי אפ"ה י"ל דבשלמא בהקדש דנתקדש בדיבור לחוד שפיר א"א אח"כ להפקיע קדושתו אבל הכא דבעי הזמנה ומעשה שיתקדש עי"ז א"כ אם יהי' מתנה שפעם יהי' קודש ופעם יהי' חולין ל"ח הזמנה וממילא לא חל עליו שם תשמישי קדושה עיי"ש וא"כ י"ל דוקא בהא דרחבה דכיון דאין מתפללין בו רק במקרה ובשאר הימים עושים בו צרכי הדיוט א"כ עכ"פ ל"ח כהזמנה לקדושה דהא עפ"י הרוב עושים בו צרכי הדיוט ושפיר ל"ח הזמנה ולא חל עליו שם קדושה אבל בנ"ד בחדר הלז נהי שאין מתפללים בו רק מוסף וקרה"ת אבל עכ"פ אין עושין בו רק צרכי קדושה א"כ שפיר חשוב הזמנה דהוזמן לעשות בו באקראי צרכי קדושה דעכ"פ אין עושין בו תשמיש הדיוט שפיר מיקרי הזמנה לקדושה וכעין סברת התוס' יומא ד"נ וזבחים ד"ו דדוקא בקרבן של ב' יורשים כיון דליכא מי שיתכפר מקביעותא שפיר חשוב קרבן שותפין אף דלא מתכפר רק מקופיא אבל היכי שיש כה"ג שמתכפר מקביעותא שפיר חשוב רק חלקו של כה"ג ולא כקרבן השותפין הואיל דשאר כהנים רק מקופיא מתכפרי בטל זכותם לגבי זכותו של כה"ג עיי"ש חזינן דמי שיש לו רק זכות קטן אז באם ליכא מי דיש לו זכות יותר גדול חשוב עי"ז בעלים אבל היכי דיש מי שיש לו זכות יותר גדול ל"ח זה שיש לו זכות קטן בכלל בעלים א"כ ה"ה הכא היכי דמתפללין בו במקרה א"כ כשעושה בו צרכי הדיוט יותר לא חל קדושה עליו אבל בנ"ד שאין עושין בו רק צרכי קדושה אעפ"י שהוא באקראי מיקרי קודש הואיל דעכ"פ אינו מיוחד רק לצרכי קודש וז"ב עכ"פ נשמע די"ל דבית הזה יש בו קדושה אבל עכ"פ י"ל דגרע קדושתו מקדושת גוף בהכ"נ

וראיתי לכת"ה שהעיר לפי דברי הט"ז או"ח סימן קנ"ד דמידי דלא חזי עוד לקדושה חמורה מותר לעשות בו קדושה קלה וא"כ ה"ה הכא כיון דהחדר הלז לא נצרך עוד ולא יתפללו עוד בו שוב מותר להוריד עכת"ד אך באמת בבכ"ש מגילה תמה על הט"ז מש"ס יומא די"ב דר' דוסא אומר להביא בגדי כה"ג ביוהכ"פ שהם כשרים לכה"ד רבי אומר ב' תשובות בדבר וכו' ועוד בגדים שנשתמש בהם קדושה חמורה תשתמש בהם קדושה קלה ולפי דברי הט"ז מה פריך הא לר' דוסא דס"ל דאינו ראוי עוד ליוהכ"פ אחר ויליף מקרא דוהניחם שם וא"כ כיון דלא חזי עוד לקדושה חמורה א"כ בכה"ג מותר להשתמש בהם קדושה קלה עכת"ק וכה העיר הפמ"ג באו"ח סי' מ"ב במ"ז שתמה על הט"ז מש"ס מנחות בהא דס"ת שבלה אין עושין בו מזוזה. אף דלא חזו עוד לס"ת עיי"ש

ובאמת יש עוד להעיר על הט"ז מיומא די"ב שם ת"ר אירע בו פסול בכה"ג ומינו אתר תחתיו ראשון חוזר לעבודתו שני אינו ראוי לא לכה"ג ולא לכה"ד כה"ג לא משום איבה וכה"ד לא משום דמעלין בקודש ולא מורידין וקאמר ר"י ומודה ר' יוסי שאם מת ראשון שני חוזר לעבודתו ופריך פשיטא ומשני מאי דתימא ניחוש שמא יהי' לו צרה קמ"ל אר"י הלכה כר"י ומודה שאם עבד עבודתו כשרה אמר רב הלכה כר"י עכ"ל הש"ס והנה הרמב"ם ז"ל נקט הדין דאם עבד עבודתו כשירה ולא נקט כלל הדין דאינו עובד ככה"ד וכבר העירו בזה המפורשים

והנלע"ד דהא לכאורה קשה מה צריך להשמיענו הדין דשני חוזר אחר מיתת הראשון הרי ממילא ידעינן דחוזר לעבודתו דאל"כ אמאי אינו עובר ככה"ד ואי משום דמעלין בקודש זיא דאי נימא דאינו חוזר לעבודתו אחר מיתת הראשון א"כ כיון דלא חזי