מהר"ש חלק ג קלז

וע"כ כיון דרק מחמת ספק עושה זה ל"ח כביטול ועיין שו"ת מהרי"א הלוי ח"ב סי' כ"ח ובעיקר תמיהתו דמאי מועיל השלשת הגט באמת י"ל דר"ג לפי שגזר לטובת הנשים שלא ישא אדם ב' נשים ורק לפעמים בנשתטית מהצורך להתיר חוששין ג"כ לטובת האשה שתוכל להינשא לכשתשתפה ולכך צריך להשליש גט עכ"פ לידי שליח שיהי' מוכן לגרשה ורק כ"ז אם היא בכלל יודעת לשמור גיטה דבכה"ג יוכל לעשות שליח דבזה לא שייך פקפוק המגיה במלמ"ל דהיכי דרק מדרבנן למ"ע מצי משוי שליח כמ"ש במלמ"ל פ"ב מביאת מקדש ועיין בספרי ח"א סי' ע"ב א"כ שפיר צריך השלשת גט אבל אם היא א"י לשמור גיטה א"כ לא יועיל מינוי השליחות שוב מותר החדר"ג בלא"ה ולכך כשאנו מסופקין אם היא יודעת לשמור גיטה צריך השלשת גט וז"ב ופשוט ומה שהעיר דבקנין דרבנן אם הוא באיסור ל"מ דחז"ל לא תיקנו היכי דעביד איסור ופי' בספרי ח"א סי' ח' שהבאתי מקצה"ח סי' ס"ו לענין קטן בהגיע לעונות הפעוטות שמחל שט"ח שמכר אביו דל"מ מחילתו וכת"ה העיר מרש"י גיטין דף י"ב דגבי גט שחרור מהני אם נותנו לתוך ד' אמות אף דקנין ד' אמות היא רק מדרבנן ובשיחרור עובר בעשה ושוב נימא דלא יועיל בזה קנין דרבנן באמת כבר העיר בזה בני הח' מר חיים יחי' והשבתי לו עפמ"ש המפורשים בהבנת דברי הרמב"ן שכ' דא"א לומר דמש"ה מועיל בשט"ח מחילה לפי שמכירת שט"ח אינו רק דרבנן דא"כ איך מהני בקידושין והעירו דהא י"ל דדרבנן מהני לד"ת וכ' הישי"ע דהיכי דחז"ל בעצמם עשו הפרש בין דבריהם לד"ת ל"מ לד"ת א"כ א"נ דמש"ה מועיל מחילה משום דמכירת שט"ח דרבנן א"כ שוב עושין הפרש בין דבריהם לד"ת שוב לא הי' מועיל בקידושין עיי"ש ועיין בספרי ח"א סי' ע' א"כ כיון דקנין ד' אמות מועיל בגט אף דלשי' כמ"פ הוא מטעם אפקעינהו מ"מ כמ"פ כ' דעשו כד"ת ממש וקנין דרבנן מהני לד"ת וכמו דמהני בקידושין מעמ"ש א"כ א"נ דקנין ד' אמות הואיל שהוא מדרבנן ל"מ בעושה איסור א"כ שוב לא הי' מועיל בגט דהא חזינן דלא אלמו כד"ת ממש ושוב ל"מ לד"ת כנ"ל וע"כ מדמועיל בגט ע"כ דהוי כד"ת ממש וממילא מהני אף בג"ש וז"ב

ובזה איש דברי המרדכי פ' הזורק בהא דתיזיל ותיחוד דהקשה דהא זכתה בחצר בתורת מתנת שכ"מ ותירץ דמתנת שכ"מ אינו רק מדרבנן והקשו עליו הא גם קנין אגב אינו רק דרבנן ואפ"ה מועיל בגט לשי' רש"י ועפ"ז א"ש דקנין אגב עשו כד"ת ממש אבל מתנת שכ"מ דל"מ בעכו"ם לשיטת הרמב"ם ע"כ דלא עשאו כד"ת ממש ול"מ בפושה איסור שוב ל"ח כד"ת ממש ושפיר ל"מ בגט וז"ב ובפשיטות י"ל קושית המרדכי דהכא דגם הקרקע לא נקנה רק מדרבנן וקנין אגב ג"כ אינו רק דרבנן ובתרי דרבנן בוודאי ל"מ לד"ת כנודע וז"ב עוד י"ל כמו דקאמר בש"ס קידושין דף כ"ג דאף למ"ד דעבד אינו משתחרר ע"י עצמו אפ"ה עושה שליח אף שי"ל כ"מ דלמ"ע ל"מ שליח אפ"ה כיון דילפינן לה לה מאשה כמו דאשה משוי שליח ה"ה עבד עיי"ש א"כ הכ"נ ילפינן עבד מאשה דכל שמועיל באשה לענין זכיות הגט ה"ה דמועיל בעבד ואחרי שתקנו חז"ל קנין ד"א באשה ה"ה דמועיל בגט שחרור וז"ב

ומה שהעיר כת"ה עוד דבקידושין באיסור י"ל א"ע ל"מ עפ"י דברי הפמ"א סי' ל"ד כבר העיר בזה המו"ץ מסטריא נ"י מובא בספרי ח"א סימן ח'. אך באמת זה טעות דהא עכ"פ בשחרר בע"כ דהעבד ירצה שיתבטל השחרור שוב תקשה דנימא א"ע ל"מ וכמ"ש כת"ה דהכא נימא א"ע ל"מ לפי שהבעל רוצה שיתבטלו הקידושין ושם הבאתי ג"כ דברי המרדכי דבקידושין ל"ש לומר אעל"מ וגם בגירושין ל"ש אעל"מ כמו"ש בתוספת תמורה דף י' דאיתקש גירושין למיתה ועיי"ש בתוספת דף ו' ושוב תמיד ל"ש א"ע ל"מ כמ"ש הנוב"י שם וממילא בשחרור דילפינן לה לה מאשה ג"כ ל"ש לומר אעל"מ וז"ב

ושאר צדדים שלו מצד דהעדים עברו בלפ"ע אם כי יש בדבריו כמה דברים נחמדים עכ"ז קשה לצרפם לדינא בקיצור הדבר אם אמנם יש בזה כמה צדדים להקל מ"מ כבר הוכחתי דשיטת כמה פוסקים דס' חדר"ג לחומרא בפרט הכא חשוב נולד הס' בד"ת לענין גט ולענין לישא אחותה וגם כיון דעכ"פ אגידה בי' יש לחוש לקטטה ושמא יגרש השני' בע"כ ובאמת הי' מקום לומר דיש לחוש לתקלה אם וראו דהבעל נושא אשה בלי היתר ק"ר פ"כ דהם קידושי טעות שוב יתירו גם את האשה לינשא בלי גט בשלמא אם היינו סוברים דרק מדרבנן צריכה גט אם כתירוץ הש"ס דכתובות דף ע"ג דצריכה גט מדבריהם או כסברת כת"ה דשייך ח"פ א"כ לא הי' חוששין לתקלה דאף אם האשה תינשא בלי גט לא יהי' רק איסור דרבנן ובאיסור דרבנן ל"ח לתקלה כמ"ש בתוס' סוכה דף ב' אבל לפי"מ שכתבתי דהכא הוי ס' בתנאי ואזדא חזקת פנוי' ושוב בד"ת יש לחוש לתקלה אך באמת נודע מ"ש בשו"ת מהר"י דבפנוי' שזינתה כיון דחוששין שמא זינתה עם אחרים אף שהבועל מודה חוששין לענין יבום א"כ אם נקיל לענין שמותר לישא בימי עיבורה יאמר קמו רבנן ויתירוה בלי חליצה אך באמת בנוב"י מה"ת סי' כ"ג ובשו"ת רח"כ סי' ט"ו דחו דהיכא דא"א למיקם עלה דמלתא לא שייך לומר קמו רבנן במלתא וא"כ הכא דמספקא לן להש"ס אי חשוב מקח טעות א"כ הכל יודעין דהוי עכ"פ קידושי ספק ורק אי הי' באמת ס' גם על שעת הקידושין אם הית' שוטה אז הי' החשש שמא יאמרו קמו רבנן במלתא ונתברר להם שהיתה שוטה בשעת הקידושין ולא תפסו הקידושין אך באמת אם יש ס' שמא לאו בר קידושין הוא כלל וא"כ בדרבנן ל"ח לתקלה כללו של דבר לפמ"ש כת"ה דיש ס' באמת שמא בשעת קידושין ג"כ היתה שוטה וא"כ יש ח"פ ובוודאי רק מדרבנן צריכה גט שוב יש להקל לענין חדר"ג כמו שנסתפק בשו"ת בי"צ סי' מ"ב דבקידושי דרבנן יש לומר דליכא חרם ב' נשים וכבר נסתפק בזה הג' מהרש"ק ז"ל ובפרט שכבר נודע מ"ש בח"ס ח"ב סי' צ"ט דנהי דנימא דחדר"ג הוי ד"ת אבל פרטי התקנה הוא רק דרבנן ואם מתירין לו החרם עפ"י התורה אף דליכא ק"ר מ"מ ליכא בזה רק איסור דרבנן וא"כ שוב כיון דליכא בזה רק קידושי ספק ובכה"ג הוי רק ס' דרבנן אם לישא רק ע"י היתר רבנים וזה שהביא כת"ה די"ל דהוי דשיל"מ והביא דברי הצל"ח הנודע עיין בספרי ח"ב סי' נ"א שהארכתי בזה והבאתי דברי הרמ"א לענין ס' שאובין עיין חת"ס יו"ד סי' רנ"ב ע"כ יען שיש בזה כמה צדדים לענין גוף הקידושין וגם דבחופת נדה ולא היתה ראוי' לביאה מצד חולה ומצד נדתה לכ"ע י"ל דחשובה כארוסה וי"ל דבארוסה ל"ג ר"ג ועיין שו"ת פרח מטה אהרן ואם כי קשה להעמיד יסוד פ"ז פכ"ז חזי לצרף יען שכת"ה כ' שהדבר נחוץ וא"א להמתין על ק"ר וכבר הורה בזה הג' מבערזאן שליט"א להתיר, ע"כ אם יתפשרו בדברים שבממון עפ"י בד"צ אזי גם אנכי אצטרף להיתר זה ובלבד שיסכים לזה גדול מובהק אחד ויכריזו שרק הבעל מותר לישא אבל האשה צריכה גט והרבה יש