מהר"ש חלק ג קלו

אבל עכ"פ לישא אשה אחרת יש להקל מטעם סד"ר

והנה באמת בשו"ת ד"ח שם משמע דאף שמקיל לגרשה בע"כ אבל אם א"א לגרשה בע"כ אינו מתיר לישא ב' נשים רק ע"י ק"ר ולכאורה הדבר צ"ב דהא באמת קיי"ל כשיטת רוה"פ דחרם דגט בע"כ עדיף מחרם דב' נשים דחרם דגט בע"כ נתפשט בכ"מ וגם גזר בלי זמן וחרם ב' נשים עשה על זמן א"כ הכא דהוי רק ס"ק א"כ אם מקיל בחרם דגט בע"כ מס' מכ"ש דניקל מס' לענין חרם ב' נשים בשלמא בהא דשיטת מהרמ"פ דעדיף לגרש בע"כ במקום מצוה מלישא ב' נשים י"ל שם הטעם כמ"ש הר"ן דכמה זיתי נבילה חמירי מאיסור שחיטה בשבת א"כ הכ"נ איסור ב' נשים הוא בכל ביאה וחרם דגט בע"כ אינו רק בפ"א ובאמת כבר פלפלתי בספרי כיון דאמרינן דר"ג לא גזר במקום מצוה א"כ אינו איסור כלל ול"ח כמה איסורין אבל הכא דההיתר משום סד"ר ולקולא א"כ ליכא התחלת איסור כלל א"כ כיון דאזלינן לקולא לענין גט בע"כ ה"ה דניקל לענין ב' נשים אך באמת וי"ל דנהי דלענין גט בע"כ לא מחמירין בס' אשת איש מ"מ א"א להקל לישא אשה אחרת בלי היתר ק"ר כיון דחרם דשתי נשים עיקרו נתקן משום קטטה כמבואר במרדכי כתובות א"כ כיון דעכ"פ הראשונה אגידה בי' מס' וצריכה גט שוב אם ישא אשה אחרת יש לחוש לקטטה ואדרבה שמא עי"ז יהי' לו קטטה עם השני' שהיא בוודאי אשתו ובזה יש להצדיק שי' הד"ח דגם בס"ק א"א להתיר רק לגרש בע"כ אבל ב' נשים בעי ק"ר

והנה כת"ה כ' עוד דכאן בוודאי ליכא איסור ב' נשים דעיקר הטעם משום דא"א למיקם בסיפקייהו וגם שמא יבואו לידי קטטה ויגרש אותה בפ"כ א"כ הכא דהוי רק ס"ק ופטור ממזונות ל"ש טעם הראשון וגם טעם השני ל"ש דהא מותר לגרשה בע"כ

ובאמת טעם השני שייך בוודאי דשמא יבא לידי קטטה ויגרש השני בע"כ גם מיש דל"ש טעם הראשון אנכי לא אבין דהרי א"כ בהא דמבואר בש"ע די"א דבארוסה. לא שייך חדר"ג ולפ"ז בלא"ה בארוסה כיון דליכא חיוב מזונות פשיטא דל"ש החדר"ג ועכצ"ל דאף במקום דליכא חיוב מזונות אפ"ה גזר ר"ג ושוב הוי ס"ד דגם בארוסה גזר ר"ג לזה מביא בשם י"א דבארוסה לא גזר וז"ב עכ"פ נשמע דאף א"נ דבס"ק לא גזר ר"ג מ"מ זה דוקא לענין גט בע"כ אבל ב' נשים נהי דבעצם קיל מגט בע"כ מ"מ כיון דעכ"פ אגידה בי' שייך טעם דקטטה ועיין בח"ס בתשובה שכ' דנהי שי"ל דאיסור הטלת מום בבכור אינו רק דרבנן מ"מ אסור להטיל מום אף בס' בכור ול"ש להקל מטעם סד"ר כיון דעיקר האיסור משום דמיחזי כמטיל מום בקדשים א"כ כיון דעכ"פ בס' בכור אסור בגיזה ועבודה ומיחזי כמטיל מום בקדשים שהרואה אינו יודע אם הוא בכור וודאי או ס' א"כ הכ"נ שייך סברא זו כיון דעכ"פ צריכה גט ואגידה בי' שייך טעם דקטטה וא"א להתיר ב' נשים רק ע"י ק"ר ובאמת בעיקר סברתו כבר הרגיש בזה בשו"ת מהרי"א הלוי ח"ב סי' ב' שרוצה ג"כ לחדש דבכה"ג שנודע שהי' בה מומין קודם הנישואין כיון די"ל דהוי מקח טעות א"כ א"נ דצריכה גט מדבריהם י"ל דתקנתא לתקנתא לא עבדינן וגם א"נ דצריכה גט מס' מ"מ י"ל דלענין חדר"ג אזלינן לקולא ואפ"ה נראה דלא הקיל בלי ק"ר עיי"ש ובאמת בט"ז סימן ל"ט משמע דרק גט בע"כ מותר בכה"ג דהוי ס' קידושי טפות אבל לא ב' נשים וע' שו"ת בי"צ אה"ע ח"ב סי' ס"ב שפלפל ג"כ בזה ומסיק להחמיר בס' חדר"ג וכבר כתבתי דאף א"נ דס' חדר"ג הוי לקולא רק אם הספק אי ר"ג א בכה"ג אבל בס' א"א כיון דעכ"פ צריכה גט חשוב אגודה בי' ואסור לישא אחרת מחשש קטטה ועי' שו"ת מהרי"א הלוי ח"ב סי' קט"ז

ומ"ש כת"ה דאף א"נ דגם בס' בחדר"ג אזלינן לחומרא היינו במילי דהס' בגירושין דבכה"ג צריכה גט מה"ת י"ל דגם לענין חדר"ג מחמירין אבל הכא דהס' בקידושין ומה"ת מוקמינן בח"פ ונהי דמדרבנן מחמירין מ"מ כשנצמח אח"כ הס' לענין חדר"ג דהוי דרבנן מקילין דהם אמרו להקמיר לענין ד"ת ולהקל בדרבנן

ובאמת הי' מקום לומר כדבריו לפמ"ש בתוס' חולין דף ט' בד"ה ואסורה באכילה משום דרוב פעמים שוחטין שפיר ואסורה באכילה רק מדרבנן לא החמירו לעשות נבילה חזינן דבמידי דכל האיסור רק מדרבנן י"ל תרתי דסתרי ואף דיפה כתב כת"ה דאף דמוכח בתוס' כתובות דף כ"ג דבס' קרוב לה איתרע הח"פ מ"מ כתבו כמ"פ דלא איתרע רק מדרבנן לא כמ"ש בפנ"י גיטין דף כ"ח אך באמת זה אינו דאף די"ל דבס' קידושין מה"ת מוקמינן בח"פ מ"מ נודע מ"ש בתוס' כתובות דף ע"ה דח"פ ל"ח כלל לגבי חזקת הגוף וביאר הפנ"י משום דהא דאמרינן דבמומין הקידושין בטילין הוא רק מתורת תנאי ובס' בתנאי אין נתבטלין קידושין ברורין דבזה ל"ש ח"פ אף מה"ת כיון דליכא ס' בעצם מעשה הקידושין דרק בס' קרוב לה הוי ס' בעצם מעשה הקידושין וכמו שכ' הרשב"א בתשובה דאף דבס' בקנין קרקע אזלינן בתר חמ"ק אבל בס' בתנאי אינו מתבטל קנין ברור ואזלינן בתר חזקת הלוקח וה"ה דבסי' בתנאי איתרע הח"פ אף מה"ת ועי' בספרי ח"ב סימן ע"א א"כ בני"ד דנראה מהגב"ע שבשעת הקידושין היתה שפוי' בדעתה ותפסי בה קידושין רק מכח מום י"ל דבטלי הקידושין שוב הוי ס' בתנאי ומה"ת איתרע הח"פ ושוב צריכה גט אף מה"ת ושוב י"ל דאף דנצמח אח"כ לענין דרבנן נמי יש להחמיר, ואף שכתבתי דבנולד ביחד על ד"ת ודרבנן מקילין בדרבנן מ"מ עכ"פ כיון דמה"ת צריכה גט חשוב אגודה בי' ויש להחמיר לישא אשה אחרת מחשש קטטה ורק לענין לגרשה בע"כ יש להקל

ומה שהעיר אדברי שו"ת רח"כ בהשלשת הגט שכתב דהוא מכח ממנ"פ דאם הוא בכלל יודעת לשמור גיטה צריך השלשת הגט ומועיל ואי אינה יודעת לשמור א"כ מותר אף בלי השלשת הגט והעיר כת"ה דאכתי הא אין נותנין לה הגט ובאמת כבר הרגישו האחרונים בזה וכת"ה כתב דע"י שמכין א"ע לכתוב גט אחר חשוב ביטול לגט הראשון ושוב אמרינן אפקעינהו ואי דעכ"פ נשאר קידושין דרבנן לשי' השמ"ק מ"מ לענין זה שוב לא גזר ר"ג דהוי תקנתא לתקנתא ע"כ ת"ד

לפלא מה שייך לומר אפקעינהו בזה בשלמא אם מבטלין שלב"פ השליח, ואח"כ נותן להאשה הגט שנתבטל בזה שפיר פריך הש"ס ומי איכא מידי דמה"ת לא הוי גיטא וכו' ומשני דאפקעינהו אבל הכא דבאמת אינו נותן לה גט זה א"כ שפיר נשאר על ד"ת והגט בטל לגמרי ושוב נשאר חדר"ג וחוץ לזה באמת ל"ח ביטול גם בזה כיון דבאמת רצונו שיהי' גט כשר אליבא דכ"ע וכיון דבגט הראשון יש פקפוק מחמת חשש המגיה במלמ"ל וגם שאר חששות לזה עושה שיהי' בלי פקפוק אבל אין כוונתו לבטל הגט ובאמת לשי' כמ"פ גם ע"י שליח מהני שני גיטין ויוכל לעשות בכל גט שליח אחר ול"ח ביטול להשליחות הראשון