מהר"ש חלק ג קכה

הנה לכתחילה בוודאי נכון לפרש המדה והמשקל מ"מ בדיעבד בוודאי אין שום חשש דגם באמר לו סתם אני מוכר כל חמוצים כפי שער שבשוק ג"כ מהנו בדיעבד כמו"ש בשו"ת מהרי"א הלוי ח"ב סי' קי"ח וסי' קמ"ו דכיון דמוכר לו כפי שער שבשוק ל"ש לא סיד ועיין שו"ת בית יצחק יו"ד. חיב בקו"א סי' י"ב הגם די"ל לפמ"ש שם הטעם דאם מין אחד לא פרט לו בפירוש י"ל דמהני דבמקנה דבר שאינו מסויים עם דבר המסויים מהני במקנה ביחד דבשלמא בדשלב"ל עם דבר שב"ל דהטעם דבדשלב"ל אין על מה לחול הקנין א"כ גם במקנה ביחד ל"ק רק מחצה אבל הכא דהטעם משום דלא ס"ד א"כ כיון דבהדבר מסויים סמך לדעתי' שוב גם בדבר שאינו מסויים סיד באמת בישיע"ק חו"מ סי' ר"ג כ' להיפוך דלטעם דל"מ קנין בדשלב"ל משום דלא ס"ד גם במקנה ביחד ל"מ דאכתי לא ס"ד בדבר שלב"ל ול"ד לדברי המ"ל בנודר חציו לצדקה וחציו להדיוט דמהני דשם באמת גם בחלק ההקדש י"ל דלא סמך אדעתי' דהא הקדישו רק בתנאי ואפ"ה אמרינן דמכח שנתן להקדיש סמכא דעתי' א"כ בוודאי ס"ד גם להדיוט אבל בדשלב"ל עם דשב"ל בהדבר שב"ל ל"ש הסברא דלא ס"ד א"כ בהדשלב"ל לא ס"ד אך לדברי הבי"צ י"ל היכא דלא מכר לו שום דבר מסויים שפיר י"ל דל"מ אבל אכתי שייך שאר הטעמים שכ' שם בבי"צ די"ל דאין אסמכתא לעכו"ם כשיטת הראב"ד וגם דעכ"פ לרוב שי' הפוסקים אסמכתא קונה מה"ת ושוב מה"ת יצא מרשות הישראל ונהי דגם בלא ביער באופן דעבר עכ"פ אדרבנן ג"כ אסור אחה"פ היכי דשייך בו ב"י ד"ת כמ"ש הר"ן לענין חמץ המופקד ברשות עכו"ם דגם להגאונים אסור אחה"פ מ"מ שם עכ"פ לא עשה כתיקון חז"ל אבל הכא באמת מכר החמץ והי' סובר שנמכר כדין וא"כ לשי' כ"פ אם הי' סובר כל ימי הפסח שנמכר אף שנמצא שהשט"מ בטל אפ"ה מותר אחה"פ כמו"ש בתשו' רח"כ ז"ל סי' י"ב ובשו"ת שו"מ והגם דבשו"ת א"צ חולק מ"מ הכא באמת מהני עכ"פ המכירה מה"ת והוא סבר שמועיל גם מדרבנן בוודאי מותר אחה"פ ועיי' שו"ת מהר"י הלוי ח"ב סי' קי"ח וסי' קמ"ו ובשו"ת מהרש"ם ח"ב סימן קצ"ב ובספרי ח"א סי' ל"ד ומה שחושש דעכ"פ אם יגנב לא יוכל לתבוע מן העכו"ם והוי באחריותו באמת המנהג לכתוב רק חצר בשכירות כמו"ש בשו"ת אבני צדק בשם כל הגדולים ואפ"ה ליכא חשש דבדיעבד כ' בש"ע של התניא ז"ל דמהני יחר לו בית דבאמת בירושלמי לחד מ"ד בקע"א מותר אחה"פ כמ"ש בח"י ונהי דלשי' המג"א אסור מ"מ ביחד לו בית הוי ס"ס בדרבנן שמא כשי' ר"ת ושמא כשיטת הסוברים דקע"א מותר אחה"פ ואף דס' הראשון נוגע לד"ת דלשי' ר"ת גם בפסח לא עבר אב"י ולענין ב"י מחמירין כשי' רש"י ז"ל מ"מ עכ"פ נודע מש"כ בכנה"ג דבס' דדינא גם ס' אחד בגוף וס' הב' בתערובות מהני דלא שייך לומר שכבר הוחלטנו לוודאי איסור דהא ע"כ הס' דדינא במקומו עומד וה"ה הכא גם בימי הפסח לא הוחלטנו דוודאי עבר אב"י דהא ע"כ יש ס' שמא כשי' ר"ת ונודע מה שכ' בשו"ת ב"א סי' מ"א דאם יש ס' אי עבר אב"י מותר אחה"פ ול"ש לומר דהוי ס' בנתגלגל דהא גם בתוך הפסח ידענו דאחה"פ יהי' רק ס' דרבנן ועי' בספרי ח"א סי' ס"ח ולפ"ז י"ל דגם אם נחליט כשי' המג"א דחמץ שקע"א אסור אחה"פ מ"מ ביחד לו בית מותר אחה"פ דהוי ס' דרבנן ובפרט דהוי כעין ס"ס שמא כר"ת ושמא גם באחריות גמור מותר אחה"פ ועיין שו"ת משיב כהלכה סימן א' וג' עכ"פ הדבר פשוט דאחה"פ מותר גם בלא פרט המדה והמשקל אם עכ"פ פרט המין והשער אבל לכתחילה יש לפרוט המדה והמשקל וז"ב: באעה"ח ד אמור ל"ג למב"י תער"ג לפ"ק ראדמישלא. הק' שמואל עגגיל חופ"ק הנ"ל. סימן פ. להרב הה"ג מו"ה שרגא פייבוש וואלף נ"י מוצד"ק צאנז

בדבר העגונה מק' לימאנאב אשת מו"ה שלמה ענגלענדער ע"ה אשר היא גלמודה זה יותר מארבעה שנים ויש לה איזה ידיעות שמת בעלה ודופקת על פתחי כת"ה להוציא לאור משפטה עפ"י דתה"ק להתירה מכבלי העיגון כי היא רכה בשנים. והנה תוכן הגבו"ע איש יהודי קאפעראל העיד כי הכיר בטוב איש חיל יהודי שמו ענגלענדער בהקאמפאניע 3. צוג 4. והי' היהודי הנ"ל תחת השגחתו והעיד כי ביום דען 6. טען אפריל 1915 מצא אותו מוטל על הארץ והי' הדם. שותת ממנו ועדן מפרפר ואח"ז ראה שפשט רגליו ופסק ממנו נשמת חיים ואח"ז קרא את הדאקטאר לנסות אולי יש תקוה ובא הדאקטאר ומשמש בדפק ואמר כי הוא כבר מת וגם הוא נסה להרים את ידיו ולא הניע בשום אבר ואח"ז הלך הקאפעראל לשדה המערכה ובחצות לילה שב למקום שהי' מונח שלמה הנ"ל ולא מצא ושאל להסאניטעט שהי' יהודים איה מקום הנ"ל ואמרו כי קברו אותו והראו לו מקום קבורתו ועוד בא פ"א מכתב אחד לאבי האברך הנ"ל והאבערסט הוא יהודי וכתב לו שבנו מת דען 18 טען אפריל ואח"כ כאשר כתב לו אכי האברך כי בא מכתב מבנו מדען 23 טען אפריל כתב פעם שנית כי הוא טעות בהזמן רק שמת דען 27 אפריל וכן בא טוטין-שיין מהקאמאנדע על דען 27 אפריל ושם נכתב שמו וכינויו ושם עירו שצאווניטץ ואביו נסע למקום שנכתב בהטוטין-שיין שיין מקום קבורתו ומצא במקום אחד דף אצל קבר ונכתב שם בכתב יהודית פ"נ שלמה ענגלענדער י"א באייר ולפי חשבון הי' אז דען 25 אפריל ואין ידוע מי כתב התיבות על הדף רק נקבר שם עוד איש אחד ונכתב שם שם הנפטר וניכר שהוא כתב של שלמה הנ"ל כפי מכתב לאבי ר' שלמה הנ"ל הנכתב בכת"י מזמן דען 23 אפריל .915 אח"כ שאלו עוד הפעם את הקאפעראל הנ"ל היאך יוכל להעיד שמת דען 6-טען אפריל הא כתב מכתב דען 23-טען אפריל והוא מחזיק בדיבורו הראשון שידע בבירור שנפל דען 6-טען אפריל זה תורף הגב"ע בקצרה

והנה מצד עדות הערכאות הביא כת"ה דברי הד"ח שכ' דבעי שיהי' ידוע דלא מקבלי שוחדא וכת"ה העיר דשי' הרא"ש דבסתמא כשירים והביא בשם ס' העמק שאלה דזה תלי בהא דבכורות לחד לישנא בתחילת עדות החמירו וכת"ה העיר דזה הוי כמו סוף עדות ובאמת בשו"ת ד"ח ח"ב סימן ס' כתב ג"כ דמשו"ה בעי שיהי' ידוע דנא מקבלי שוחדא דבתחילת העדות מחמירין ומה שכ' כת"ה דזה חשוב כסוף עדות באמת רק בנאמנת ע"א דהוי בירור שאינו משקר כמו שכ' המהרח"ש דאי לא הוי בירור שאינו משקר לא יוכלו חז"ל להקל משום עיגונא ורק ער סברת