מהר"ש חלק ג קכד

למדינה אחרת ולא נודע מקומו והוא אמר שהוא מאדעס ואי אפשר לברר האמת ויש מקום עיגון גדול זה תורף השאלה

והנה כת"ה האריך והביא שיטת כל הפוסקים בזה וזאת ידוע שיטות קצת פוסקים המקילין בשינוי שם אביו ואף דבש"ע לא הובא שיטה זו ודעה הא' משמע דאף אם ניסת תצא וכ' דאף די"ל דהוי רק פסול דרבנן מ"מ לפעמים אף בפסול דרבנן תצא וי"א ס"ל אם ניסת ל"ת ולכאורה א"נ דגם לי"א קמא דמחמירין גם בניסת אינו רק דרבנן משום חשש לעז א"כ קיי"ל בפלוגתא במידי דרבנן אזלינן לקולא כמפורש בש"ס דע"ז ד"ז ובתוס' שם א"כ מדוע מחמירין בדין זה וע"כ צ"ל או משום דרוב הפוסקים מחמירין בדין זה ובס' דרבנן היכי דרוב נוטה לאיסור מחמירין ולפ"ז הי' מקום לומר דאם יש ספק שינוי שם אביו כמו בנ"ד דיש ספק שמא דבריו הראשונים אמת א"כ חשוב ס"ס להיתר שמא באמת שם אביו יוסף ושמא אינו פוסל שינוי שם אביו ובזה ידוע שיטת תוס' נדה י"ט דבס"ס אף אם בס' אחד רוב נוטה לאיסור מ"מ מצטרף לס"ס ועיין הג"ה יד שאול סי' צ"ח ואף לשי' התוס' כתובות ד"ט דברוב גמור לא מצטרף לס"ס מ"מ הכא כל חשש פסול הוא רק דרבנן והוי ס"ס להיתר במידי דרבנן ומועיל בוודאי אף אם ספק אחד רוב נוטה לאיסור ואף שי"ל דהוי נגד חא"א ואף דע"כ נסתלק האיסור תורה דהא שינוי שם אביו אינו רק פסול דרבנן וי"ל דדמי לדברי הר"ש הנודע בפ"ב דמקואות אך כבר כתבתי בספרי בכ"מ דהיכי דה"ס שמא לענין דרבנן לא נפשה השתנות בכה"ג חשוב כס"ס נגד מ"א ועיין בשו"ת בי"צ אה"ע סימן כ' וסימן כ"ד שהאריך בזה מ"מ באמת לפמ"ש בנוב"י מה"ת אה"ע סי' קנ"ו לענין חא"א מועיל ס"ס לפי שאינו חזקה בתולדה ואדרבה נתעורר ח"פ ובפרט דהוי ס"ס בדרבנן ומועיל אף נגד ח"א כמ"ש בנוב"י בכ"מ. ואם נימא כנ"ל הי' מקום לומר דאף שי"ל לכאורה דחשוב איכא לברורי בק"ק אדעס ויש שיט' כמה פסוקים דגם בס"ס צריך לברר ועיין ש"ך סי' ק"י ובשו"ת נו"ב מה"ק דאשה ברדמ"ת אסורה לבעלה אף שי"ל סד"ר לקולא דאיסור רדמ"ת אינו רק מדרבנן מ"מ כיון דאיכא לברורי פ"י בדיקה. ג"פ בשפופרת אך עכ"פ לבעלה השני מותרת דס"ס בדרבנן א"צ לברר וכמפורש בתוס' סוכה דט"ו דס"ס בדרבנן מותר אף דאפשר למדוד שמא הפרוץ שוה לעומד עיי"ש עכ"פ נשמע דבס"ס בדרבנן אף באיכא לברורי ע"י טרחא א"צ לברר ובפרט דהכא אי"א לברר רק ס' אחד דאף אם יתברר דהי' שינוי בשם אביו מ"מ יושאר הס' שמא כשיטת המכשירים בשינוי שם אביו בכה"ג לשיטת הפנ"י והנוב"י א"צ לברר כלל ובפרט הכא ספק גדול אם אפשר לברר דשמא אינו מאדעס וכעת קשה לחקור ממדינה זו והנה כת"ה הביא מדברי הר"ן בתשובה דאחר שהוחזקה בגרושה ל"מ ערעור הבעל דהוי כמעיד נגד חזקת היתר ובתשובת בי"צ אה"ע סי' כ"ד העיר דהא לדברי המערער לא התחיל היתר מעולם ודמי לדברי הגה"מ בהא דאמר שטעה בדיבורו ורצה לקדשה לראשון דמהימן הואיל דלדבריו לא התחיל איסור

באמת יש לחלק דשם מסייע לי' החזקה דשע"ש דהא מיירי דעשאו שליח בעדים וגם ח"פ הוא חזקה בתולדה אבל הכא חא"א אינה בתולדה ואם יש ס"ס להיתר לשיטת הנוב"י חאה"ע סי' קנ"ו מועיל ס"ס ול"ח נגד ח"א א"כ שפיר בהוחזקה למגורשת מסייע הח"פ הקודמת ושפיר הבעל א"נ ואף דמועיל בא"י ערער הבעל שאמר מזויף להצריך קיום שם באמת אף קודם ערעור הי' לנו חשש מזויף כמר דחוששין בכל שטרות רק שכתב בתוס' דאמרינן משום עיגונא אקילו א"כ כשהבעל מערער בכה"ג שיטת הר' אביגדור דמה"ת חוששין למזויף ועיין בס' ט"ג מ"ש בדברי רש"י ז"ל שם בהא דל"מ קיום ע"י דימוי דלענין ד"ת ל"מ קיום ע"י דימוי אבל במערער הבעל שנכתב שם אביו בפסול דבזה קודם ערעור שלו לא הי' לנו שום ספק שמא יש פסול שוב ל"מ ערעורו ובפרט דהעיקר מסברא השני' שכ' הר"ן שם דשייך הסברא דאאמע"ר ועיי"ש בנוב"י מה"ת חאה"ע סימן קנ"ו שצירף סברא זו דאאמע"ר לענין שא"נ לומר שהוא איטר רגל לאחר שחלץ בימין ועיין שו"ת ח"ס אה"ע ח"ב סי' כ"א בקיצור הדבר דלשיטת רוב הפוסקים בשינוי שם אביו ליכא רק פסול דרבנן וא"כ עכ"פ בנ"ד דגם בשעת נישואין אמר ששם אביו יוסף ואז לא הי' בכעס על אשתו נראין הדברים שכן הוא האמת ועכ"פ יחשב בכלל ספק שמא באמת שם אביו יוסף וא"כ י"ל דהוי ספק דרבנן ולקולא ואף דהוי נגד ח"א מ"מ באמת יש שיטת הפר"ח דס' דרבנן אף נגד ח"א לקולא ובפרט לענין זה יש צירוף שיטת הפוסקים המכשירן בשינוי שם אביו ועיין שם בשו"ת בי"צ סי' נ"ו ובשו"ת מהרש"ם ח"ב סימן קס"ט וסי' קע"ג וקע"ד שהביא שיטת הרבה פוסקים המקילין בשינוי שם אביו ובפרט הכא דנתחזק שם אביו ביוסף בכתובה ובמענטריקען-אמט יש צירוף שיטת רש"י ז"ל דבכה"ג כשר אף בשינוי שם אביו ובספק שינוי מביא שם בשם שו"ת ברכת יוסף להקל ובפרט דהכא לע"ע יש ס"ס להיתר שמא אינו פוסל שינוי בשם אביו ושמא ליכא שינוי ואף דספק הראשון יש רוב לאיסור מ"מ ידוע שיטת המהרי"ק היכי דבסי' אחד רוב נוטה להיתר מצטרף ספק השני ואף כשרוב נוטה לאיסור א"כ הכא מכח הסברת הר"ן עכ"פ חשוב כרוב להתיר מצטרף ס' הראשון אף שרובו לאיסור ואף אי יתברר שבאמת שם אביו זאב מ"מ אם א: תהי' כבר ניסת בדיעבד נסמוך על הפוסקים דבשינוי שם אביו לא תצא א"כ לענין חשש דלכתחילה סמכינן אכל הני ספיקות

בקיצר הדבר לדעתי אם לא יתברר עד משך איזה חדשים שבאמת הי' שינוי בשם אביו היינו שלא יבוא הבעל שנית לקהלתכם ויברר דברים האחרונים שהם אמת אז תהי' האשה מותרת להינשא ובפרט שהוא מקום עיגון כנלע"ד ברור בס"ד: באעה"ח ערב שבועות תרפ"ג קאשוי יצ"ו. הק' שמואל עגגיל חופ"ק הנ"ל. סימן ע"ט. להרב החריף מו"ה זונדיל קורטץ נ"י מק' סוואלאוע

בדבר השט"מ שנכתב בו שמוכר כמה מוני חמץ ופורט כל מין והמחיר מכל ליטער ומכל קילא רק שאינו כותב סכום המדה והמשקל ונסתפק שי"ל דהעכו"ם לא ס"ד שא"י כמה מעות יצטרך וגם כיון שעכ"פ חשוב באחריות ישראל שאם יגנב לא יוכל לתבוע מן העכו"ם דהא איני יודע המדה והמשקל וא"כ אם כותבין רק חצר בשכירות הוי קע"א בביתו של ישראל זה תורף השאלה בקצרה וזה תשובתי בס"ד: