מהר"ש חלק ג יב

אף לכתחילה וע' עוד שם שהעיר דאם כבר החזיקו לבנו למילה ולפדה"ב שוב מהני גם לענין יבום עיי"ש מ"ש בשם הג' רמ"ב ז"ל א"כ מכל הני טעמי הנני מצטרף להתיר לה לישא באם יראה כה"ג שהדבר נחוץ מאוד ונא שיראה לצרף לזה עוד רב מובהק אחד: באעה"ח ה' ב"ב ל"ה למב"י תרע"א ראדמישלא יצ"ו. והנני ידידו שמואל ענגעל החופ"ק הנ"ל סימן ב'. כבוד הרב הה"ג בנש"ק כש"ת מוה"ר חיים יעקב טייטעלבוים אבדק"ק לימאנאב שליט"א

בדבר שאלתו בפנויה אחת שפתאום נסעה בליל ש"ק מביתה עם ב' ערלים לעיר א' רחוק מביתה כמה פרסאות למקום מסילת הברזל ומשם הוליכו אותה הערלים לבית הכומרים לקראקא ושהתה שמה ששה ימים ואח"כ נסע אביה לשם וברוב הפצרות בה פעל אצלה ושבה לבית אביה וכעת נשתדכה לכהן שלא ידע כלל אם יש בזה חשש לכהונה ע"כ נסתפק כת"ה אי מותרת להינשא להמשודך הנ"ל וכת"ה העיר דיש בזה כמה חששות א' מפני קול הרינון ב' מכח היחוד שנתייחדה עם הערלים כשנסעה עמהם בלילה על העגלה כמה שעות, ג'. מכח שנדרה להמיר א"ע ונסעה לבית הכומרים וחיללה ש"ק. ויש לחוש שזינתה עם הערלים ונפסלה לכהנה וכת"ה התחיל לעשות גב"ע בזה ולא מצא שום עדות על זנות ולכל היותר שמע עליה דבר מכוער מה שהי' לה עסק עם איזה ישראל שאף אם הי' זה אמת לא היתה נפסלת לכהונה וכעת יש חשש שבאם לא נתיר אותה להנשא להמשודך הלז תחזור ח"ו לסורה עכת"ד השאלה

הנה מקודם שנבוא לגוף שאלתינו נקדים סוגיא הש"ס כתובות די"ג ראוה מדוברת זעירי אמר נסתרה ורב אסי אמר נבעלה ולרב אסי דוקא בראוה שנבעלה דאז ליכא מיגו פליגי ר"ג ור"י דלר"ג נאמנת לומר לכשר נבעלתי ולר"י אינה נאמנת אבל בלא ראינו שנבעלה נאמנת לומר לכשר נבעלתי במיגו דלא נבעלתי ומכ"ש דמהימנא לומר לא נבעלתי ולזעירי אף בלא ראינו שנבעלה אפ"ה לר"י נא מהימנא ופריך הש"ס לזעירי והא"ר אין אוסרין על היחוד ומשני מעלה עשו ביוחסין. ובתוס' הקשו מה פריך לזעירי מהא דאין אוסרין על היחוד ממנ"פ אי מיירו באומרת לא נבעלתי פשיטא דלא נאסרה אף לר"י ונהי דנימא דבאשת איש אוסרין על היחוד וה"ה דפנויה שנתייחדה עם הפסול לה דנאסרה מ"מ הכא יש ס"ס להיתר שמא לא נבעלה ושמא לכשר ועכצ"ל דהכא מיירי במודית שנבעלה א"כ האיך זה דומה להא דאין אוסרין טל היחוד ורצו ליישב דאף באינו ידוע שנבעלה אפ"ה י"ל דאוסר ר"י משום דהך ס' שמא לא נבעלה הוי גרוע משום דאין אפוטרופוס לעריות וחזרו והקשו דהרי לקמן בש"ס דט"ז מוכח דהכא מיירי במודה שנבעלה וחזרו ותירצו דס"ד דהש"ס דכמו דאין אוסרין על יחוד דא"א אף דליכא רק חד ס' ה"ה דיש להתיר בחד ספק שמא לכשר נבעלה וחזרו והקשו דלפ"ז אמאי פריך רב לזעירי ולא פריך גם לרב אסי דעכ"פ בראוה שנבעלה אוסר ר"י ואמאי נימא דכמו דאין אוסרין על יחוד דא"א אף דליכא רק חד ס' ה"ה דיש להתיר הכא בחד ס' שמא לכשר נבעלה עכת"ק

והנלע"ד ליישב כ"ז ונקדים מה שהעירו המפורשים בהא דכתבו התוס' די"ל דכמו דאין אוסרין על יחוד בחד ספק ה"ה דיש להקל בחד ספק ולתלות שלכשר נבעלה וקשה הרי לא דמי כלל בשלמא בהא דיחוד שם הספק על התחלת הריעותא אם נבעלה א"כ חזקת הגוף מסייע דלא נבעלה שפיר יש להתיר אבל הכא בוודאי נבעלה רק הספק אי לכשר או לפסול א"כ עכ"פ החזקת הגוף אזדא ונהי דיש לה חזקת כשרות לכהונה מ"מ א"א לסמוך ולהתיר מכח זה כיון דעכ"ת נעשה השתנות באשה זו מכפי שהיתה וכיון דאזדא החזקת הגוף שוב אין להתיר וכדמצינו בתוס' כתובות ד"ט דעיקר תלוי בחזקת הגוף מדהקשו שם בתוספות ונוקמה בחזקה שכשירה לכהונה ותירצו אדרבה העמד אותה בחזה"ג דלא נבעלה רק כשהיתה תחתיו עיי"ש וא"כ י"ל דזה הי' פשיטא להש"ס דלרב אסי היכי דנבעלה לא מהימנא לומר לכשר נבעלתי כיון דנולד ריעותא ואזדא החזה"ג שלה ורק כשנתייחדה עם הפסול לה הן בא"א דהכל פסולין לה או בפנויה שנתייחדה עם פסול אין לאוסרה באם נחזיק ס' שמא לא נבעלה לספק השקול אז יש להתירה מכח העמד אותה בחזה"ג שלא נעשה בה שום מעשה לאיסור ונודע מ"ש בספר ש"ש להקצה"ח דחזה"ג מועיל אף בס' טומאה ברה"י עיי"ש ואם נימא דהך ס' שמא לא נבעלה אינן בכלל ספק השקול רק שכיח לאיסור יותר מלהתיר אז שפיר לא יועיל החזה"ג להתיר כמ"ש בתוס' יבמות דל"א בהא דס' דרוסה אף די"ל שנשחטה הותרה מ"מ היכי דשכיח לאיסור חוששין להחמיר אף נגד חזקה אבל עכ"פ היכי שנתייחדה עם ס' כשר ס' פסול ותאמר לא נבעלתי פשיטא דיש להתירה משום ס"ס שמא לא נבעלה ושמא לכשר ונהי דספק הראשון שמא לא נבעלה הוי שכיח לאיסור טפי מ"מ לשי' תוס' נדה די"ט מהני ס"ס אף באם ספק א' רוב נוטה לאיסור ואף לשיטת תוספות כתיבות ד"ט דהיכי דס' א' רוב גמור נוטה לאיסור לא מצטרף לס"ס אפ"ה כבר כ' בשו"ת נובי"ת יו"ד סי' קי"ח דס"ס כזו בצירף חזקה מהני מכ"ש בצירוף חזה"ג בוודאי דמהני ס"ס כזו אליבא דכ"ע ובפרט די"ל דשכיח לאיסור אכתי ל"ח רוב לאיסור עי' פמ"ג יו"ד ס' נ' שכתב דשכיח ל"ח כרוב. א"כ שוב י"ל דבכה"ג מותרת משום ס"ס אבל בטוענת לכשר נבעלתי שפיר אסורה כיון דליכא רק ס' אחד וחזה"ג אזדא כיון דנעשה השתנות אך אכתי יש להעיר דגם בטוענת לכשר נבעלתי תהי' מהימנא במיגו דלא נבעלתי אך באמת לרב אסי מיירי בראוה שנבעלה ושוב לית לה מיגו ושפיר טענת לכשר נבעלתי לחוד ל"מ כיון דלית לה חזה"ג ומכח חזקת כשרות לכהונה א"א להתיר כיון שנולד ריעותא ובפרט לסברת הפנ"י גיטין די"ז גם החזקת כשרות איתרע הואיל דגם ביאות פנויה אסור או מה"ת או עכ"פ מדרבנן וא"כ י"ל לפמ"ש בנמ"י ב"מ ד"ב בהא דלא מהימן חציה שלי וליטול חציה במינו דכולה שלי לפי שאם תאמר דגם בטוען חציה שלי יטול חציה א"כ יותר נוח לו לטעון חציה שלי וליטול חציה מלטעון כולה שלי וליטול רק חציה ושפיר בכה"ג ל"ח מיגו עיי"ש א"כ י"ל הכא נמי בשלמא אם קיי"ל אין אוסרין על היחוד ועכצ"ל דס' שמא לא נבעלה הוי ס' השקול ומוקמינן בחזה"ג א"כ היכי דטוענת לכשר נבעלתי ובגוונא דלא ראוה שנבעלה דיש לה מיגו לומר לא נבעלתי שפיר נאמנת לומר לכשר נבעלתי במינו דלא נבעלתי דהא עדיף לה לטעון לא נבעלתי מלטעון לכשר נבעלתי לפי שגנאי לה בביאת איסור וכמ"ש