מהר"ש חלק ג קטו

הקדיש על תנאי בכה"ג נודע מ"ש הרשב"א ז"ל הובא במ"ל פי"ז מטוען ומסיק דס' תנאי אינו מבטל קנין ברור אבל הכא דיש ספק על התחלת הקנין אם הי' מתנה לחלוטין שוב מספק א"א להוציא מחמ"ק ובפרט שגילו דעתם תיכף שרצונם שיחתלק הקופה ויהי' חציו לצרכי הקלויז א"כ יש אומדנא דמוכח שאדעתא שיהי' מוכרחים להעמיד שם קופה שלהם לא היו מתרצנים שיהי' הקופה של א"י ממלא כל המקום ומצינו דאומדנא מועיל לבטל אף מתנה שכבר הגיע ליד המקבל ורק בדבר התלוי בדעת שניהם ל"מ אומדנא כמ"ש התוס' כתובות דמ"ד ואפ"ה בהמירה אחות המשודכת מהני אומדנא לבטל הקשר וכ' בנוב"י מה"ק יו"ד סימן ס"ט משום דמחוסר עוד מעשה הנישואין מהני האומדנא לפוטרו מחיוב לישאנה וממילא בטל קשר החיתון ומכ"ש הכא דאינו מגיע הפסד ברור לעניי א"י דיוכל להיות שגם אם יתחלק הקופה מ"מ יתנו המנדבים לצרכי א"י כמקדם וידוע מ"ש הרמב"ן דהמונע לחבירו מלקבל מתנה דפטור דל"ח רק גרמא בניזקין ועיין קצה"ח סי' נ"ה ואף דגם בגרמא בניזקין אפ"ה יש איסור תורה כמ"ש היש"ש ועיין שו"ת בית יצחק חאה"ע סימן ס"ב מ"מ הכא לא חשוב עוד בכלל מונע לחבירו מלקבל מתנה שאפשר גם להבא יתנו לקופת א"י כמקדם א"כ ל"ח אף בכלל גרם הפסד ובפרט מפורש בש"ע דאף בנודר לצדקה לעניים ואח"כ נעשו קרוביו עניים כ"ז שלא מסרו ליד הגיזבר יוכל לשנות הצדקה ליתנו לקרוביו משום דחשוב אומדנא לבטל הנדר, ואף דל"ח אומדנא ברורה להוציא מיד הגיזבר דהוי ככבר זכו בו עניים כדאמר בש"ס ב"ק דל"ו אנן יד עניים אנן מ"מ כל זמן שלא בא ליד הגיזבר מהני האומדנא ועיין בספרי ח"א סי' כ"ט וסי' ל"א מכ"ש הכא דאינו מפסיד בזה זכות עניי א"י בוודאי דמועיל האומדנא אף אם הי' אומר הגבאי דקלויז שמקנה המקום אלעולם מכ"ש הכא שיש ספק שמא לא הרשה רק על זמן ובפרט שנ"ד תיכף שרצונם לקבוע ג"כ שמה קופה עבור הקלויז כוודאי שרשות בידם להכריח את הגבאי דא"י או למכור להם חצי קופה בדמי שוויו ויעשו מחיצה באמצע ואם לא ירצו למכור להם חצי קופה מחויבים הגבאים דא"י ליקח מהכותל קופה זו ויקבעו שמה קופה קטנה בכדי שישאר מקום בהכותל לקבוע שמה ג"כ קופה עבור צרכי הקלויז כנלע"ד ברור בס"ד להלכה ולמעשה ומרוב טרדא אקצר: באעה"ח יום ב' פנחס תרפ"ג יע"א. ידידו דו"ש הק' שמואל ענגיל. פה מרחץ הארשפאלווא סימן ע"ב. להרב הגדול חו"ב וכו' כש"ת מו"ה אלישע ז"ל מוצד"ק ביטש יצ"ו

בדבר הטו"ת באחד שנתן לחבירו ת"כ שיתן לו חמשים ר"כ בעד זה שלא ילך על הליצי- טאציאן והמבטיח הנ"ל הי' לו שותף לעסק הנ"ל והשותף הלז ג"כ הבטיח לזה שבאם לא ילך על הליציטאציע ישיג סכום הנ"ל רק שהשני לא נתן לו ת"כ וכעת השותף השני שלא נתן ת"כ אינו רוצה ליתן מה שהבטיח ועי"ז גם השותף שנתן ת"כ נ"כ משמט א"ע מלשלם זה תורף הטו"ת

והנה כת"ה הביא מ"ש בשו"ת ד"ח יו"ד סימן מ"ר באחד שהבטיח לחבירו ליקח אצלו שגולת לצורך ליפערונג להמלך דיוכל לחזור א"כ הכא השותף השני שלא נתן הת"כ בוודאי דפטור אף שהבטיח ליתן אך גם זה שנתן ת"כ כ' כת"ה די"ל כיון דלא עשה קנין רק ת"כ לחוד י"ל דל"ח רק כנדר וממילא אין יורדין לנכסיו וכמבואר בחו"מ סי' קכ"ט סעיף הי בערב דאף בנתן ת"כ דאין עליו רק חיוב לקיים שבועתו אבל אין יורדין לנכסיו כמפורש בסמ"ע בשם עכת"ד כת"ה. והנה באמת בד"ח תו"מ סימן כ"ח האריך בנידון כזה בהבטיחו שיהי' שותף על עשרה פראצענט וכ' שם ג"כ דאם הי' הכוונה שיקח אצלו שבולת א"כ ל"ח רק מבטל כיסו של חבירו דפטור וכמ"ש שם בחוו"ד סי' מ"ב ומאד שותפות על הריווח י"ל דבשלב"ל ל"מ אף בקנין ורק שסיים דיש לחייבו מצד שהשני הי' יוכל ליקח העסק לעצמו והוי עכ"פ בגדר גרמא ואם קיבל עליו לשלם ההיזק מתחייב בדיבור לחוד וכשיטת המרדכי פ' הגוזל וע' בח"ס חו"מ סי' קמ"ט ורק שהד"ת נסתפק די"ל דל"ת הפסד וודאי דשמא בלא"ה לא הי' שוכרו שלא נתן להם אפערט עיי"ש והכה באם הבטיחו אפ"ה כתב הד"ת דהבד"צ ישימו כמה הרוויח להם איזה סכום אם אינו יותר מכדי שכרו חייב ליתן לו דהוי כשכר פעולה דנקנה בדיבור לחוד אבל בהבטיחו יותר מכדי שכרו יוכל לומר משטה אני בך כמפורש בחו"מ סימן רס"ד א"כ כיון דרק מצד משטה קאתינן עלה, וא"כ ת"כ מסלק טענת השטאה ושוב אף במת מחויבים היורשים לשלם וכמ"ש בקצה"ח סי' רס"ד וסי' פ"א דבכה"ג ל"ש לומר דהוי רק חיוב נדר הואיל דהת"כ הוי רק לגלות שהי' הדיבור בלי השטאה וכעין זה מצינו בתו"מ סי' ר"ז סעיף י"ט בסמ"ע שם דבאסמכתא ועשה ג"כ קנין וגם נשבע דאז השבועה מחזק הקנין ורק בדשלב"ל אף בנשבע נהי דמחויב לקיים המקח מכת שבועתו מ"מ עכ"פ אינו בתורת קנין ושוב אין יורדין לנכסיו וכמפורש בחו"מ סי' ר"ט סעיף ד' ברמ"א ובנה"מ בחידושים שם א"כ ה"ה הכא הת"כ מסלק טענת משטה ושוב נתחייב חיוב גמור בדיבור בעלמא בשלמא בסי' קכ"ט הנ"ל דערב אינו משתעבד בלי קנין שלא בשעת מתן מעות א"כ גם ת"כ ל"מ דהת"כ לא יוכל למשוי שיהי' מיקרי קנין ורק דיש עליו חיוב הגוף לקיים הת"כ אבל בנ"ד דבאמת שכר פעולה נקנה בדיבור לחוד ולא בעי שום קנין ורק דיוכל לטעון משטה א"כ שפיר כיון דת"כ מסלק טענת השטאה ושוב שפיר מחויב השותף שנתן ת"כ לשלם סך הנ"ל ושוב גם השותף השני מחויב לסייעו דהרי מפורש בחו"מ סי' קע"ו דשותף יוכל ליקח עוד שותף ג' לטובת השותפות א"כ מכ"ש דיוכל ליתן לאיזה איש מעות כפי הראוי כדי שלא ילך לקלקל העסק א"כ הכא דזה השותף שנתן ת"כ מחויב בחיוב גמור לשלם הסכום שהבטיח שפיר גם השני חייב ליתן חלקו ואף א"נ דגם ע"י הת"כ לא נגמר החיוב וכמו שעלה על דעת כת"ה אפ"ה יש מקום לומר כיון דעכ"פ שותף הראשון נתן ת"כ לטובת השותפות ויש עליו חיוב לקיים שבועתו א"כ בוודאי ישלם שלא ירצה להיות עובר על השבועה א"כ כיון דפעל טובה גדולה לטובת השותפות בזה שלא בא שום ב"א על הליציטא- ציע לקלקל להם העסק א"כ השני נהנה מזה שיתן השותף הראשון וא"כ הרי קיי"ל בתו"מ סימן רס"ד דהמהנה לחבירו נותן לו כפי מה שהנהו ועי' בשו"ת בי"ש תו"מ סי' נ"ד בשני שותפים שיש להם תביעת ממון על אדם אחד מעסק השותפות ואחד מהשותפים תובע בטענת ברי ואפ"ה אינו רוצה לישבע מ"מ פטור