מהר"ש חלק ג קיא

ביד בתו וכתב אחיו מאמעריקא שהגם ששלח המעות עבור אחותו שיינדיל עכ"ז יען שכבר נמסר המעות ליד ב"א שיינדיל לזה יסכים שישאר המעות אצל בת אחיו ונסתפק כת"ה אי מהני חזרת הנותן מה שנתן עבור אחותו שיהי' שייך המעות לבת אחיו זה תורף שאלתו בקצרה וזה תשובתי בס"ד

הנה ידוע שיש בזה מחלוקת הפוסקים, אי מותר לשנות מעני לעני ואף בנודר לעניים שאינם ידועים אפ"ה לשי' רוב הפוסקים הכוונה בש"ס דערכין דף ו' רק ללותה אבל לשנות לגמרי אסור ואף לשיטת ר"ת דלדבר מצוה מותר לשנות לגמרי מ"מ בנודר לעני ידוע שי' הרדב"ז דחשוב ככבר זכה בו העני ושוב אסור לשנות ועיין בח"ס יו"ד סי' רל"ב ובחו"מ בהשמטות סי' כ"ז דאסור לשנות בנודר לעני ידוע ואף א"נ דחשוב ס' אי שייך בצדקה דין אמירה לגבוה שוב לכאורה י"ל דלשי' הר"ן דגם בס' צדקה אזלינן לקולא ושוב י"ל דאזלינן בתר חזקת הבעלים אך כתבתי בספרי ח"א סי' כ"ט וסי' ל"א עפימ"ש הש"ך בחו"מ סי' צ"א דגבי חנוני על פנקסו כיון דבלא"ה צריך ליתנו לזה או לזה ל"ש חמ"ק ושוב מהני חשע"ש ועיין תוס' ב"ב דף פ"א וגיטין י"ז דבס' אם שחרורו קודם למכירתו חשוב העבד מוחזק וכ' בקצה"ח סי' רמ"א כיון דמרשות רבו ראשון בוודאי יצא או ע"י המכירה, או ע"י השחרור שוב איתרע חמ"ק ה"נ כיון דלא ישאר ברשות הנודר ל"ש חמ"ק ושוב מחמירין בס' איסור והנה כת"ה הביא ראי' דאסור לשנות מעני לעני מדכתב הש"ך בסימן פ"ז דבעני הטוען הבטחת ליתן לי מנה צריך לישבע וא"נ דיוכל לשנות לעני אחר שוב ל"ח כפירת ממון דאף אם יודה יוכל ליתן לעני אחר באמת מכאן אין ראי' דנודע מ"ש בכנה"ג להסתפק בא' שטוען שחבירו מכר לו חפץ בקנין כסף והמוכר כופר דצריך לישבע אף שאם יודה ג"כ יוכל לחזור ע"י קבלת מי שפרע אפ"ה לע"ע כ"ז שאינו חוזר בו חשוב כפירת ממון מכ"ש הכא שאם יודה לע"ע יצטרך ליתן לו מטעם נדר נהי שיוכל לשנותו וליתנו לעני אחר אבל עכ"פ חשוב כפירת ממון ובאמת בתשובה כתבתי דאם נאמר כשי' הרז"ה דנאבד קודם חזרה פסידא דלוקח א"כ לע"ע קודם קבלת מ"ש הוי קנין גמור וחשוב כפירת ממון אבל לשי' הרמב"ן ביטלו קנין כסף אף קודם חזרה שוב לא חשוב כפירת ממון כלל אבל הכא לע"ע חיוב מוטל ליתנו לעני זה וכ"ז שאינו חוזר בו ליתנו לעני אחר וכופר בו שוב חשוב שפיר כפירת ממון

אך באמת נהי דשי' הש"ך ז"ל דבכופר שלא הבטיח לעני דחייב שבועה באמת בתומים כתב דצדקה לעני אין בו רק חיוב נדר ל"ח כפירת ממון ומפורש בסי' פ"ז דבתבע לחבירו שהבטיח לו בת"כ ליתן לו מנה דא"צ שבועה ע"ז בכופר כיון דכל חיובו הוא רק מצד ת"כ אין נותנין שבועה על שבועה ה"נ הבטחה לעני הוא רק חיוב נדר ול"צ שבועה בכופר הנדר וע' בתוי"ט פ"ד דשבועות דבתובע עני לעד שיעיד לו שהבטיח לו עשיר ליתן לו מתנה דהעד א"ח קרבן שבועה בכופר העדות דל"ח מפסידו ממון כיון שכל חיוב צדקה לעני הוא רק מדין נדר יצא דא"נ דיש בצדקה דין אמירה לגבוה יש בזה חיוב שבועה אבל אי רק מטעם נדר א"ח שבועה והנה אם נאמר דשייך בזה אמירה לגבוה א"י לשנות לעני אחר כמ"ש הקצה"ח באריכות ורק אי מטעם נדר מותר לשנות א"כ שפיר נשמע דלשי' הש"ך דיש בזה חיוב שבועה ע"כ דיש בזה קנין להעני ושוב א"י לשנותו לאחר א דעכ"פ אין יכולין הבעלים לשנותו לעני אחר דחוששין לשיטת הרדב"ז דבעני ידוע כבר זכה בו הפני וכיון דליכא חמ"ק לגבי הבעלים כיון דע"כ צריך ליתנו לפני אחד שוב הוי ס' איסורא לחומרא ולכאורה בלא"ה תקשי מדוע חשוב כפירת ממון אם כופר שלא הבטיח לעני נימא הואיל דבידו לשאול על הנדר קודם שבא ליד הגזבר שוב ל"ח כפירת ממון והגם דיש ספק שמא לא יזדקקו לו בי"ד מ"מ לחד תירוץ ברשב"א יבמות דף פ"ח היכי דל"צ מומחין חשוב בידו אך באמת כ' התוס' פסחים דף מ"ד דנזיר ל"ח בכלל יש היתר לאיסורו ע"י שאלה דהא ע"י שאלה יתגלה שלא התחיל האיסור א"כ הכ"נ נהי דאפשר להפקיע נדרו ע"י שאלה מ"מ כ"ז שם בש"ס דיבמות דף פ"ח באמר שכבר שאל על נדרו שפיר, אף דהוי לגד ח"א מהימן משום דחשוב בידו אבל כ"ז שלא שאל חשוב כפירת ממון ואך דלכאורה י"ל כ"ז אם הנודר רוצה לשנותו לעני אחר אינו יכול מס' להפסיד זכות העני שנדר לו כיון דהבעלים ל"ח מוחזקין כיון שע"כ צריך ליתנן לעני אחד אבל היכא דהנודר חוזר בו ורוצה ליתנו לעני אחר והעני אחר תופסו שוב י"ל דעני השני יוכל לומר קים לי כשי' הסוברים דמותר לשנותו לעני אחר ושוב השני חשוב מוחזק וס' ממון לקולא א"כ הכא דאבי האשה שיינדיל מוחזק בהמעות יוכל לומר קים לי

אך באמת יש לחלק דדוקא אם הי' תופס המעות אחר שכבר חזר בו הנודר י"ל שמא מהני זכיות השני מצד הדין ושוב מס' אי אפשר להוציא ממון אבל הכא דאחיו של הנודר קיבל המעות עבור אחותו שיינדיל קודם שחזר בו אחיו ששלח המעות לאחותו ואז החלטנו שבטח מחויב השליח השני ליתן המעות לאחותו דהא יש חזקה שלא יחזור הנודר מנדרו שנדר עבור אחותו כמ"ש התוס' גיטין דל"ג דל"ח הת"ס שמא ישאל דמוקמינן אחזקה שלא ישאל מכ"ש הכא דלא יגיע לו ריוח ע"י החזרה דע"כ יצטרך ליתנו לעני אחר ובודאי לא ירצה להכניס א"ע לס' איסור דשמא אסור לשנות מעני לעני שוב הי' לאחותו שיינדיל בוודאי זכות בהמעות ונתחייב אחי' ליתן לה המעות דס' מחילה אינו מוציא מידי חיוב וודאי ודמי לס' פרעון א"כ הכ"נ ס' אי פקע זכותה ע"י החזרה אינו מוציא מידי וודאי זכותה שהי' לה מקודם וגם י"ל דאחי' הי' אסור להשתדל אצל אחיו שיחזור ממה שנתן לאחותו שיינדיל אף שנודע שי' הרמב"ן הובא בקצה"ח סי' נ"ה דהמונע חבירו מלקבל מתנה ל"ח רק גרמא בניזקין וגם במציאה ל"ש דין דעני המהפך בחררה מ"מ הכא דכבר זכתה אחותו בהמתנה נהי דיש ס' אי מהני חזרתו עכ"פ אסור לו לאחר להשתדל שיחזור הראשון מהמתנה ויתנו לו להראשון דחשוב גרמא א"כ הכא נתן המעות לאחותו אם אחי' משתדל שיחזור ממה שנתן לה חשוב רשע ובפרט דתיכף שנתן המעות לשליח ראשון כבר זכתה בו אחותו דנהי דבמתנה לא אמרינן הולך ותן כזכי מ"מ בצדקה דבלא"ה מחויב מטעם נדר שוב חשוב כמו חוב דאמרינן הולך כזכי ועיי"ש בקצה"ח סי' קכ"ה דכמו שכ' התוס' גיטין י"ב דבשחרור הואיל דמשחררו בשביל דעביד לי' נייח נפשי' חשוב כחוב ואמרינן בי' תן כזכי מכ"ש בצדקה דבלא"ה יש בו חיוב נדר בוודאי דאמרינן בי' תן כזכי א"כ תיכף בקבלת השליח הראשון המעות כבר זכתה בו אחותו שיינדיל ול"מ חזרת אחי' הנותן מצד וודאי וא"כ מחויב אחי' שקיבל המעות מיד השליח ראשון להחזיר המעות ליד אחותו שיינדיל בלי שום פקפוק: