עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמהר"ש חלק ג

מהר"ש חלק ג קי

Maharash responsa part 3 110 · מהר"ש חלק ג · free full Hebrew text

Open in the reader →

דגם בנכרי שהעיד במשאל"ס אפ"ה אם ניסת ל"ת וע"כ דגם נכרי מסל"ת נאמן מה"ת וכמ"ש הרמב"ם ז"ל דהכא ל"צ תורת עדות רק בירור הדברים. ובספרי הבאתי ראי' מהא דטבע חסא ונשבע ר"נ דאכלו כוורא לחסא והקשה בהג"ה מיימוני והא יש חשש שמא ניצול וכתב דכיון דרובן למיתה יוכל לישבע וקשה הא ליכא על הטביעה רק ע"א א"כ מה"ת א"נ והאיך יוכל ר"נ לישבע ע"ז וע"כ דבע"א נאמן מה"ת

וחוץ לזה גם עד השני העיד כי חפש אותו שיעור שטה א"כ יש ב' עדים על הטביעה. אך בעד השני לשיטת הריב"ש בשעה אחת ל"ח שיעור שת"נ אך באמת בשו"ת מהרי"ט סי' כ"ו כתב דבחצי שעה חשוב שיעור כדי שת"נ ועין שו"ת ח"ס סימן ס"ה ובספרי סי' ע"ו הבאתי בשם האחרונים שכולם הסכימו שבשיעור חצי שעה חשוב שיעור כדי שת"נ וא"כ יש שני עדים ואך דבעד השני י"ל דטעה בכשיעור בכדי שת"נ ואף דבשני עדים ל"ח לבדדמי מ"מ שיטת הב"ש ס"ק קנ"ד דרק בשני כשרים ל"ח לבדדמי מ"מ כמ"פ חולקים דגם בשני פסולים ל"ח לבדדמי וחוץ לזה מסיק הח"ס שם דבזה"ז יש אומדנות שמת מדלא בא א"כ ל"ח לבדדמי ובפרט דבלא שהה לשיטת כמ"פ אפ"ה מה"ת ל"ח שמא עלה מהמים א"כ פשיטא דאף שהעדים הם קרובים מ"מ כבר הוכחתי דהעיקר כשי' הפוסקי' דגם נכרי מסל"ת נאמן מה"ת בעדות אשה וה"ה דקרובים מהימני מה"ת ושוב יצאה מחשש איסור תורה ע"י ב' עדים שראו הטביעה עתה נדבר משאר העדים הנה ר"י פאלקמאן ור"י ביערען העידו כי באו בעת שהי' מונח כולו במים גם פ"פ שלו הי' תחת המים והכירו אותו בפניו היטב ובמלבושיו והנה עפ"י עדים הללו די ומספיק להתיר דהא חזוהו לאלתר ואף שיש לחוש לשי' הסוברים דבעי' דעד א' במלחמה לא איפשטא ורק בהא דדיגלת מיירי בלא ראו הטביעה, כמ"ש הרא"ש ואפ"ה בעי ראו לאלתר וא"כ א"נ דמי ששמע מהטביעה הוה כראה כנודע מ"ש בזה בשו"ת נו"ב מה"ק ושוב שייך חשש בדדמי על הכרה בטב"ע ואף דהכא הי' שנים ובשנים לשי' רוב הפוסקים לא חיישינן לבדדמי מ"מ יש לחוש לשי' הב"ש דבשני פסולים שייך חשש בדדמי. וחוץ לזה יש לחוש לשיטת הרי"ף דבמים גם בשנים יש לחוש והכא א' מהעדים הוא דודם. אך באמת כיון דאחד עכ"פ הוא כשר אין לחוש לבדדמי וחוץ לזה שי' כמ"פ דאדרבה במי שלא ראה הטביעה לא צריך כלל חזוהו לאלתר דמי שאינו אומר בדדמי יוכל להכירו גם אח"כ וכן בראה לאלתר ל"ח בדדמי וחוץ לזה שי' רוב הפוסקים דשמע אין דינו כראה ובוודאי מהני חזוהו לאלתר ובפרט דגם שאר עדים הכירו אותו היטב בשעה שהי' מונח אצל הנהר ואף שכבר הי' חוץ למים מ"מ קיי"ל דאם ראו אותו תוך שעה ראשונה לעלייתו מהמים הוי כראו לאלתר ושוב י"ל דגם שאר העדים חשוב כראו אותו בשעתו, א"כ בוודאי ל"ח שכל העדים העידו בדדמי וגם א"נ דעכ"פ לגבי שאר העדים הוי ס' אם ראו אותו בשעתו וקיי"ל להחמיר בס' אישתהו מ"מ לפמ"ש המפורשים דעיקר הטעם דמחמירין בס' אישתהו משום דאוקמי אחא"א וא"כ הכא דתיכף שנפל להמים איתרע ח"א דאף בלא שהה כ' הנוב"י דעכ"פ איתרע החא"א ושוב לא מחמירין בס' אישתהו ובפרט דעכ"פ כיון שהשני עדים שראו אותו בשעה שהעלו אותו מהמים שלא נשתנה משעת עלייתו עד שעה שבאו העדים האחרים א"כ שוב מהני עדות האחרים והם עדים כשרים והוי כראו לאלתר וחוץ לזה א"נ דשמע אין דינו כראה א"כ שיטת כמ"פ דמי שלא ראה הטביעה א"צ כלל לראות לאלתר ובפרט בשנים כמ"ש הח"מ והב"ש ובפרט דיש לצרף שי' הר"ת דבכל גופו שלם מהני ביבשה אחר ג"י וה"ה במים ל"צ חזוהו בשעתו ובפרט שיש צירוף סימן ההעפט ואמר שיעור גדלו ובצימצום מקום וא"כ לשי' כמ"פ גם בסי' גרוע בצימצום מקום חשיב סי' מובהק כנודע מדברי הט"ז ומדברי הגאון המקנה ועי' שו"ת בי"ש סי' מ"א שכ' דסי' גרוע בצימצום מקום תשוב עכ"פ סי' אמצעי ונודע שי' כמ"פ דבנטבע במשאל"ס ומצאו אח"כ והכירו בסי' אמצעי דמהני דלענין איד"ר מהני סי' אמצעי והארכתי בזה

וא"כ מצד עדים שהעידו על הטביעה לחוד והכרה ע"י ההעפט בצימצום מקום מהני ובפרט דגם שנים הכירו אותו בטב"ע תיכף בשעה שהוציאו מהמים ורק שיש לחוש דשמע מהטביעה דינו כראה ויש לחוש לשי' הרז"ה דשייך חשש בדדמי מ"מ נודע מ"ש הפוסקים דמה"ת ל"ח לבדדמי ולענין דרבנן שוב מהני סי' אמצעי והעפט בצימצום מקום חשוב עכ"פ כסי' אמצעי וגם מצד הכרת הבגדים אף דבזה שייך חשש שאלה מ"מ כיון דכבר יצאה מחשש איסור תורה או ע"י עידי טביעה או ע"י עדי הכרה דחשש בדדמי אינו רק דרבנן א"כ כמעט הסכמת כל הפוסקים דבאיד"ר ל"ח לשאלה כנודע וגם כיון דעכ"פ איתרע ח"א ע"י הטביעה שוב ל"ח לשאלה דשייך חזקה כ"מ שתח"י האדם הוא שלו ורק כנגדו חא"א כמ"ש הנוב"י והכא דכבר נסתלק ת"א שוב ל"ח לשאלה ובפרט שמצאו כיס עם מעות די"ל דחשוב כמו כלים דלא מושלי וגם בהכרת כל הבגדים דעת הב"ח דחשוב כמו כלים דלא מושלי ואף דשיטת הב"י דלמ"ד סיד"ר גם כלים דלא מושלי ל"מ מ"מ הוא רק חשש דרבנן כמ"ש הפוסקים דאלת"ה תיקשי מהא דחמור בעידי אוכף והכא דכבר יצאה מחשש איסור תורה ל"ח לשאלה בכלים דלא מושלי ובפרט דעכ"פ כיון דלמ"ד סי' ד"ת ל"ח לשאלה בכלים דלא מושלי רק דדעת הב"י דל"ח סי' מובהק אבל הכא דכבר יצאה מחשש איסור תורה או ע"י עידי טביעה או עידי הכרה ולענין איד"ר מהני לכ"ע סימן אמצעי עכ"פ לדידן דמספקא לן שמא סי' ד"ת כמ"ש בספרי א"כ ה"ה דמהני טב"ע דבגדים עכ"פ בכלים דלא מושלי ובפרט שיש צדדים להתיר וגם כבר עבר ג' שנים ונודע מ"ש הח"ס דבזה"ז אם שהה זמן רב ולא נשמע ממנו מאומה יש רגלים לדבר שמת ועיין שו"ת מהרש"ם ח"א סי' ו' וסי' י"א ובח"ב סי' ס"ד וס"ו א"כ לענ"ד הדבר פשוט להתיר ויצרף לזה רב ת"ח אחד אז גם דעתי יוכל לצרף. וישבו ב"ד של ג' להתירה כדין הניסת בע"א והשי"ת יצילנו משגיאות: באעה"ח יום ג' ראה תרס"ו ראדמישלא. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן ס"ח. להרב הה"ג כש"ת מו"ה חיים ליב גאלד- בערגער אבד"ק סוואליווע שליט"א

בדבר שאיש אחד מאמעריקא שלח מעות ע"י איש אחד למוסרם לאחותו מ' שיינדיל והשליח נתן המעות לאחיו של הנותן למוסרם לאחותם שיינדיל והשליח שני נתן המעות לבתו ששמה ג"כ שיינדיל וכאשר תבע גיסו בעלה של האשה שיינדיל שנשלח המעות לה מגיסו שיחזיר לו המעות שקיבל עבור אשתו הלך האיש הנ"ל וכתב לאחיו לאמעריקא שיסכים שישאר המעות