מהר"ש חלק ג קה

א"כ שוב א"נ דבאם קנה בשט"ח היינו שנתן השט"ח בתורת כסף ליכא מש"פ משום דלא קנה הכסף רק מדרבנן א"כ שוב חזינן דלא השוו דבריהם לד"ת דהא אם הי' קונה השט"ח מה"ת עכ"פ הי' מש"פ ושוב לא יועיל לקידושי ד"ת ומדחזינן דללישנא קמא אם הקנה בכומ"ס מקודשת אף לרבנן ובשלמא לר"מ דס"ל אדם מקנה דשלב"ל א"כ ס"ל מכירת שט"ח מהני מה"ת כמ"ש התומים אבל רבנן דס"ל אין אמ"ק דשלב"ל א"כ ס"ל מכירת שט"ח דרבנן ואפ"ה בהקנה בכומ"ס מקודשת מה"ת וגם למסקנת הש"ס עכ"פ בקידשה בשטר שנכתב לכל מי שמוציאנה דל"מ מחילה מקודשת וע"כ דדרבנן מהני לד"ת ועכצ"ל דחשוב כמו כסף בעין ויש מש"פ

יצא דל"מ לשי' הש"ך דגם בהקנה שטרות בכסף יש מש"פ אף דלא חל הקנין אף מה"ת אפ"ה בדברים ומעות יש מש"פ מכ"ש בקנה מטלטלין והקנה לו השט"ח במקום הכסף דוודאי יש מש"פ אך אף לשיטת הרמ"א דליכא מש"פ רק בנתן כסף בעד מטלטלין כיון דקונה מה"ת עכ"פ גם בנתן לו השט"ח במקום כסף כיון דמטלטלין כסף קונה ד"ת נהי דבשט"ח ל"מ קנין מה"ת אבל עכ"פ אחר שתיקנו חז"ל קנין בשט"ח הוי כאלו זכה בהכסף מה"ת ושוב יש מש"פ וז"ב אך באמת יש עוד לומר דהכא הוי קנין גמור דבאמת עיקר הטעם דל"מ קנין כסף משום שיוכל לומר נשרפו חטיך ובאמת הוקשו בתוס' דשוב יאמר נשרפו מעותך אך התירץ דעכ"פ מותר להשתמש במעות חייב באחריותן או דעכ"פ חשוב ש"ח וכספים אין להם שמירה אלא בקרקע וא"כ כ"ז ניחא בכסף בעין אבל באם נתן לו השט"ח במקום כסף הכא אם נימא דלא נגמר הקנין שוב יוכל לומר נשרף שטרך דבשטר חוב לא יוכל להשתמש בו שאינו ממון בעין וגם תירץ השני ל"ש דאף א"נ דגם שטרות אין להם שמירה אלא בקרקע מ"מ שטרות נתמעטו מדין שמירה ולשיטת רוב הפוסקי' אף חיוב פשיעה ליכא בשטרות דלא כהרמב"ם ז"ל א"כ שוב כמו דאם נימא דיגמור קנין יוכל לומר נשרף חפצך כמו כן אם לא יהי' נגמר הקנין יוכל לומר נשרף שטרך ושוב אוקמת אד"ת דכסף קונה לגמרי אך לשיטת הש"ך ז"ל דגם בשטרות חייב בפשיעה אז לתירץ הא' שבתוס' גם הכא י"ל דלא קנה לגמרי שלא יוכל לומר נשרף שטרך אך לתירוץ הב' שבתוספת רק בכסף בעין שיוכל להשתמש בו וחייב אף באחריות גו"א אז הפקיעו הקנין א"כ בשט"ח שלא יוכל להשתמש בו כיון שאין המעות בעין שוב לא נתחייב באחריות גו"א ובפרט בשטרות ליכא חיוב שמירה בגו"א ושוב יוכל לומר נשרף שטרך שוב י"ל דקנה לגמרי ואף א"נ כשי' הנה"מ דביטלו קנין כסף לגמרי אף במקום דל"ש החשש נשרפו חיטך מ"מ י"ל דלפי המפורש בש"ס דב"מ דמ"ו דבמלוה הבא מחמת מכר קונה לגמרי משום דהוי מילתא דל"ש ואוקמה אדינא ובסתם מלוה אף בהנאת מחילה מ"מ ל"מ במטלטלין דלא עדיף מכסף בעין ול"מ רק למש"פ אבל כיון דכל מלוה ל"מ רק מלוה הבא מחמת מכר הוי מלתא דל"ש ומהני לגמרי עיין בחו"מ סי' קצ"ט וסי' ר"ד א"כ י"ל לפמ"ש הש"ך סי' ק"צ דלא יוכל לקנות בשט"ח שום מקח דלא ס"ד דמוכר שירא שמא ימחול הלוקח ורק בממרני יוכל לקנות והקצה"ח והנה"מ כתבו דגם בשטר שיוכל למחול אפ"ה מהני הקנין דהמוכר ס"ד שאם ימחול יצטרך לשלם מדד"ג ורק באשה משום דכסיפא מילתא לתבוע מבעלה א"כ לפ"ז לשי' הש"ך ז"ל בשטר חוב פשוט בלא"ה לא יוכל לקנות אף קרקע מחמת דלא ס"ד ושוב בממרני הוי מילתא דל"ש ודמי למלוה הבא מחמת מכר ושוב קונה לגמרי אך בשאר שטרות דלשי' הקצה"ח ונה"מ יוכל לקנות בו קרקע שוב י"ל דהוי דבר השכיח ולא עדיף מכסף בעין ושוב הפקיעו הקנין יצא לדינא דל"מ לשיטת הסוברים דבמקום דל"ש החשש נשרפו חטיך כסף קונה לגמרי א"כ פשיטא דבקנה מטלטלין ונתן השט"ח שיש לו על חבירו במקום כסף והקנה בכומ"ס דקנה לגמרי דאם לא יגמור הקנין יוכל לומר נשרף שטרך דבשטרא ליכא חיוב שמירה ואף אם נחוש לשי' הש"ך ז"ל דגם בשטרות חייב בפשיעה מ"מ לחד תירץ שבתוס' עירובין בעי שיהי' עליו חיוב גו"א ובשטרות ליכא בוודאי חיוב גו"א ובפרט א"נ דגם חיוב פשיעה ליכא בשטרות שוב בוודאי יוכל לומר לו נשרף שטרך ושוב אוקמא אד"ת אך אף א"נ דאף במקום דליש החשש נשרפו חטיך אפ"ה ביטלו קנין כסף מ"מ י"ל לשיטת הש"ך דבכל שט"ח לא יוכל לקנות אף קרקע משום דלא ס"ד המוכר שמתירא שמא ימחול הלוקח ולא ירצה לילך לדון א"כ רק בממרני דל"מ מחילה אז מועיל הקנין ושוב י"ל דאף במטלטלין קונה לגמרי דהוי מלתא דל"ש היינו שט"ח כזה דל"מ מחילה ושוב אוקמא אד"ת דכסף קונה לגמרי

יצא לדינא בקנה בסתם שט"ח אז במטלטלין יש ס"ס לבטל הקנין שמא כשיטת הש"ך דליכא ס"ד ושמא אף במקום דל"ש החשש נשרפו חטיך אפ"ה ל"מ כסף במטלטלין ממילא הלוקח חשוב מוחזק ובפרט לשי' הש"ך דבשטרות יש חיוב פשיעה שוב שייך החשש אך בממרני י"ל דהוי ס"ס לזכות הלוקח א' שמא בשאר שטרות ל"ח קנין אף בקרקע וא"כ הכא הוי ממרני מילתא דלא שכיח ואוקמא אדינא ב' שמא כיון דליכא חיוב שמירה בשטרות שוב לא שייך החשש ושוב כסף קונה לגמרי ולשיטת הרבה פוסקים ס"ס מועיל להוציא ממון ובפרט הכא עכ"פ קנה מה"ת והס"ס הוא רק לומר דלא ביטלו קנין ד"ת. ועיין בספרי ח"א סימן מ"ג דמשמע שם דגם בנתן שט"ח בעבור כסף ל"מ רק למש"פ אך בממרני בוודאי י"ל דקנה לגמרי וז"ב בס"ד: באעה"ח יום ב' שמות תרע"ד ראדמישלא. חותנך דו"ש הה' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן ס"ה. להרב הה"ג ר' ישראל לעבאוויטש מוצ"ד זעלטי נ"י

בדבר שאלתו באיש אחד שהי' חולה מסוכן ר"ל ובזמן הלז נפטרה אשתו ר"ל והוא לא ידע כלל ממיתתה ובעיר ההוא רבו בעו"ה כת מחללי שבתות ונחלקו אחב"י היראים ועשו להם קלוז ויש להם רב מיוחד ורק בעניני מסים משועבדים לקהלה הגדולה ורק בבית החיים יש להם שכונה מיוחדת לקבורת המתים מעדת היראים וגם הנשיא דח"ק הוא מאנשי היראים ובעת מיתת האשה הנ"ל הי' ר"ל עת צרה בכל העיר והגבאי הראה להם מקום לקבורה בשכונת היראים והשמש פשע וחפר לה קבר בין שכונת הפושעים וכאשר בא הגבאי לבית החיים אחר שכבר נחפר הקבר צעק מאוד על המעשה הזאת ואמר בפירוש כי אם לא הי' הזמן סמוך לש"ק הי' מצוה לחפור קבר אחר. וכן כאשר שב הבעל לבריאתו ושמע ממיתת אשתו וממקום שנקברה אמר תיכף שיפנה אותה מקברה להוליכה