מהר"ש חלק ב צח

ונאמר דאחר הוא שיש לו סימן זה אפ"ה אשה זו יצאה מאיסור ד"ת וא"כ כיון דבשעה שדנין על הסימן אין חשש ד"ת לכן מהני סימן אבל בהכירו בפדחת עם סימן אז אם נחליט דל"מ הסימן דאחר הוא שנזדמן בסימן כזה א"כ יש חשש איסור תורה רק דמה"ת מהני היכר פדחת אבל עכ"פ כיון דבשעה שדנין על הסימן צריכין לדון גם על ד"ת וע"ז לא נסמוך אסימן נהי דמה"ת יש היכר פדחת מ"א כיון דבשעה שדנין על הסימן צריכין לדון גם על ד"ת וע"ז ל"מ סימן שוב ל' גם לענין דרבנן וז"ב

ובאמת עפ"ז י"ל נמי בהא דכ' הנוב"י דלענין דרבנן מהני סימני בגדים דלענין דרבנן ל"ח לשאלה כמו דל"ח לשאלה בממון והג' מבערזאן נ"י העיר דהא נשמע מהא דפדחת ל"מ בצירוף כלים אף דמה"ת מהני פדחת ובאמת י"ל דללישנא בתרא אין ראי' מזה דהא פדחת אף מה"ת ל"מ

אך לפי הנ"ל ג"כ אין ראי' דשם עכ"פ בשעה שדנין על הבגדים צריכין לדון גם על ד"ת ואי ניחוש לשאלה ונימא דאחר הוא וא"כ יש גם איסור ד"ת ונהי דמה"ת יש היתר מכח פדחת אבל עכ"פ כיון דע"כ צריכין לצרף היתר פדחת ממילא ל"מ גם לענין דרבנן אבל במשאל"ס דכבר נסתלק האיסור ד"ת קודם שמצאו אותו ול"צ לדון כלל על ד"ת שפיר י"ל דסימני בגדים לחוד מהני וז"ב בס"ד נשמע דשפיר י"ל דהכא שנטבע במשאל"ס וכבר יצאה מאיסור ד"ת שפיר היכר פדחת לחוד יועיל וגם סימני בגדים לחוד ובפרט צירוף תרווייהו בוודאי מהני ובפרט אף א"נ דלמ"ד סימנים דרבנן ל"מ אף באיד"ר מ"מ לדידן דמספקא לן שמא סימנים ד"ת בוודאי עכ"פ היכי דיצאה מאיסור ד"ת שפיר הוי לי' ס' בדרבנן שמא סימן מועיל אף באיסור ד"ת ואין לומר דהוי לי סד"ר נגד ח"א דבס' דדינא ל"ש חזקה כמ"ש הפוסקים דבשביל חזקה לא ישתוה הדין וה"ה די"ל לענין חשש שאלה כיון דעכ"פ יש ס' דדינא אי חוששין לאלה דהא לתירוץ האבע"א ל"ח לשאלה ובאמת כמ"פ ס"ל להלכה דל"ח לשאלה ע' בחו"מ סי' ס"ה וא"כ היכי דכבר יצאה מאיסור ד"ת שפיר הוי לי' ס' דדינא במידי דרבנן ואזלינן לקולא וא"כ אין ראי' ממתני' דמתני' קאי למ"ד דוודאי חוששין לשאלה אז שפיר י"ל דגם בהיכר פדחת חוששין לשאלה אבל לדידן להלכה י"ל דהיכי שכבר יצאה מאיסור תורה ל"ח לשאלה דהוי לי' סד"ר והא דמוכח בש"ע דגם היכר פדחת ל"מ אף בצירוף כלים י"ל דקאי לאבע"א דהיכר פדחת ל"מ אף מה"ת אבל בנטבע במשאל"ס בוודאי מהני היכר הבגדים ע"י ט"ע

אך לכאורה י"ל דאף שכ' דכיון דהיכר פדחת חשיב כסימן וי"ל דמהני בנטבע במשאל"ס מ"מ יש לחוש לפמ"ש המפורשים דאף דבמשאל"ס אם ניסת ל"ת מ"מ ע"א במשאל"ס ל"מ דל"מ לשיטת הסוברים דרק מדרבנן נאמן ע"א ומשום קולת עגונה א"כ במשאל"ס דל"ש קולת עגונה א"כ אין לו נאמנות ואף אם ניסת תצא אך אף א"נ דמהימן מה"ת. הוא רק משום מדע"ל והכא אינו מתיירא לשקר דיוכל לומר שעלה מהמים ע' שו"ת פמ"א וברית אברהם שכ' דאף א"נ דנטבע במשאל"ס מהני אח"כ סימן אמצעי אבל אם ליכא על הטביעה רק ע"א ל"מ סימן אמצעי א"כ הכא י"ל דאף שכ' המפורשים דהיכר פדחת חשיב עכ"פ כמו סימן מ"מ י"ל דכ"ז אם שני עדים מעידים על היכר פדחת אבל אם רק ע"א מעיד א"כ כיון דעכ"פ ל"ח הכרה מעליא דהא לא עדיף מסימן א"כ יש חשש משקר דל"ש עד"ל דאם יבא בעלה ניתלי שגם אחר הי' לו פדחת כמו זר וא"כ שוב אין לו נאמנות כלל על היכר פדחת וא"כ שוב עכ"פ מדרבנן משאל"ש אסור

אך באמת מסיק הבר"א דגם במשאל"ס שייך מדעד"ל דאם יבא יהי' נתפס בשקרן דכיון דרובן אינם ניצולים נהי דבעגונה חששו למיעוט אכל עכ"פ יהי' נתפס בשקרן ה"ה הכא אף דלענין חומר א"א ל"מ היכר פדחת מ"מ יהי' נתפס בשקרן כיון דבאמת ל"ש שיהי' לאחר פדחת כזה וא"כ שייך מדעד"ל ושוב היכי שכבר יצאה מאיסור ד"ת שפיר מהני וגם יש עוד לצרף דברי העד השני שהכירו בפדחתו למחרתו ואף דלא ראה לאלתר מ"מ לשיטת הסוברים דשמע אין דינו כראה, א"כ דעת כמ"פ דלמי שלא ראה הטביעה ל"צ חזי בשעתיה ובפרט שי"ל דבאמת דעת הריב"ש מובא בב"י דאם לא שהה ג"י במים אז ל"צ חזי בשעתיה ואף שמביא דהרמב"ן והרשב"א חולקים מ"מ כ' הנוב"י דיש לצרף זה א"כ הכא דנראה דבשעה שראה העד השני לא הי' ג' מעל"ע שלמים א"כ אף שדעת הנוב"י דל"צ ג' מעל"ע מ"מ כמ"פ ס"ל דבעי ג' שלמים א"כ בתוך ג' מהני הכרה אף בלא חזי בשעתיה

אך אכתי י"ל דחשיב ס' ג"י דאף דאיש הזה עדין לא עבר ג' מעל"ע מ"מ שמא אחר הוא וכבר עבר עליו יותר מג' מעל"ע ואף שהנוב"י כ' דס' ג"י עם בגדים בוודאי מהני מ"מ י"ל הכא הוי ס"ס להחמיר שמא הוא אחר ג' ושמא כשיטת הרמב"ן דבמים אף בתוך ג"י בעי חזי בשעתיה וס"ס להחמיר אף בדרבנן לחומרא כנודע מ"מ י"ל כיון דעכ"פ איש שאנו דנין עליו הי' חי קודם ג' א"כ אף אי נחוש לשאלה מ"מ לא השאיל רק לאיל חי א"כ ע"כ גם איש זה שנמצא הי' חי קודם ג"י א"כ שוב לא נשתנה פניו וע"כ הוא האיש שאנו דנין עליו וכבר העיר בזה הנוב"י בכמה חשובות א"כ אף דהעיקר דבמים אף בתוך ג"י בעי חזי בשעתיה מ"מ עכ"פ חזי לצרף לכל הני סברות דלעיל

נחזור לנ"ד די"ל דנטבע במשאל"ס ונתברר זאת עפ"י עדים כשרים ושהה עד שת"נ מהני אח"כ היכר פדחת וה"ה שאר סימנים והיכר בגדים ג"כ י"ל דמהני כיון דעכ"פ מספקא לן אי חוששין לשאלה ובדרבנן אזלינן לקולא ובפרט היכר פדחת