מהר"ש חלק ב פג

דצריך הוצאות וע' במג"ש דמש"ה הקדש חשיב דשיל"מ לפי שיוכל לחלל על שו"פ וע' תוס' רי"ד ובא"מ בתשובה א"כ שוב י"ל דל"ח דשיל"מ נהי שעכשיו רוצה הסופר לתקן אבל עכ"פ אם לא יהי' הסופר כאן יצטרך להוציא הוצאות א"כ ל"ח דשיל"מ אך אי ל"צ להעביר בקולמוס רק על השמות לחוד י"ל דהוי הוצאה מועטת ושפיר חשיב דשיל"מ ול"מ חזקה ושוב הס"ת פסול ומותר להעביר בקולמוס אבל בתר דמשני הש"ס דאם יעבור בקולמוס על השמות לחוד יופסל משום מנומר ואי דיש עצה להעביר בקולמוס על כל לספר זה הוי הוצאה מרובה ול"ח דשיל"מ ושוב מהני החזקה ושוב העד א"נ ושוב אסור להעביר בקולמוס וז"ב בס"ד

אך בעיקר הדבר דנימא דמש"ה מותר להעביר בקולמוס כיון דע"י היתר דהעברה בקולמוס חשיב דשיל"מ ושוב ל"מ החזקה ואסור לקרות בו וממילא מותר להעביר בקולמוס

באמת י"ל דלפי"מ שהקשה החינוך בנדר עד"מ נימא עדל"ת והקשו דהא אפלקיש ע"י שאלה ותירץ הב"ט דל"ח בכלל ישנו בשאלה דהא א"נ עדל"ת א"כ לא חל הנדר ול"מ שאלה ואף שע"י דאפשר בשאלה ל"א עדל"ת ושוב חל הנדר מ"מ שאלה ל"מ רק במידי דאף א"נ דל"מ שאלה יחול הנדר גילתה התורה דמועיל שאלה אבל במידי דאי לא יועיל שאלה לא יחול הנדר שוב ל"מ שאלה וכעין זו כתבו האחרונים בהבנת דברי הש"ס דכ"מ דל"מ ע"י שליח ל"מ תנאי ע' בשו"ת ברית אברהם וברי"מ קידושין ד"ו עיי"ש

והארכתי בזה בתשובה לענין חלה שנפל בתבשיל ויש ס' אם הי' ס' ונשפך דבאמת באיד"ר מקילין בנשפך אך הכא י"ל דלשיטת הרמ"א בסי' שכ"ג א"כ הוי דשיל"מ ול"א סד"ר להקל בשלמא לענין ביטול עיקר הוא טעם הר"נ ולכך כיון דקודם שנתערב לא הי' לו מתירין בטל כמ"ש המפורשים בישוב קושית הט"ז שם אבל בס' הא דמחמירין בדשיל"מ הוא מטעם רש"י ולכך אם עכשיו יל"מ ל"א סד"ר להקל אך באמת פלפלו האחרונים אי על טעם שנתערב מועיל שאלה די"ל דהוי כאכלה כולה אך כ' האחרונים כיון דטכ"ע הוי כבעין מהני שאלה וכ"ז היכי דוודאי יש טעם אבל הכא בס' באמת אמרי' סד"ר להקל א"כ מותר לאוכלו ול"מ שאלה רק שי"ל דע"י שאפשר בשאלה לא נימא סד"ר להקל ואסור התערובות ושוב יועיל שאלה שוב אמרי' להיפך כיון דא"נ דליתא בשאלה שוב יהי' חשיב כליתא בעולם ולא יהי' איסור כלל שוב ל"מ שאלה א"כ הכ"נ אף דבדשיל"מ ל"מ חזקה זה דוקא במידי שאף אם נסמוך אחזקה מ"מ ע"י מעשה יהי' היתר וודאי אז הוי בכלל דשיל"מ אבל כאן א"נ דמועיל החזקה שוב ל"ח דשיל"מ דהא אסור להעביר בקולמוס א"כ מאי חזית דלא תסמוך אחזקה ויהי' דשיל"מ הא אם ניזיל בתר חזקה שוב ל"ח דשיל"מ

אך א"נ דדעת הלבוש דהוי רק איד"ר א"כ לענין איסור דרבנן נאמן הע"א ושוב מותר להעביר בקולמוס ושוב חשיב דשיל"מ ושוב י"ל דאסור לקרות בו בלי העברה בקולמס

ד) עוד י"ל בשוב קושיות הנ"ל דלכאורה י"ל דיהי' הסופר נאמן דהא אומן קונה בשבח כלי וחשוב כשלו אך לדבריו דהס"ת פסול א"כ ליכא שבח כלי ול"ח בעלים ואף דא"נ דהס"ת כשירה א"כ שוב יש שבח כלי וחשיב בעלים אך י"ל כמו דמפורש בש"ס יבמות לדבריך נכרי אתה ועיין תוס' כתובות כ"ו וכ"ז אי ליכא עצה שיוכשר עוד א"כ ליכא שבח כלי ול"ח שלו ושפיר א"נ ושפיר פריך הש"ס וליעבור בקולמוס היינו כיון שאפשר להכשיר ע"י העברה בקולמוס על השמות לחוד א"כ יש עכ"פ שבח כלי בשאר התיבות וממילא קנה את החפץ וחשיב בעלים ויכול לאסור מדינא ושוב מותר להעביר בקולמוס ומשני דלמ' העברה בקולמוס על השמות לחוד דהוי מנומר ול"ק קושיות הד"ח שיעבור בקולמס על כל הספר

ולפי"ז ניחא דאי צריך להעביר בקולמס על כל הספר א"כ לא הועיל כלום בכתיבה הראשונה וליכא שבח כלי ול"ח בעלים ואנ"ל שלא קידש השמות והס"ת כשר שוב אסור להעביר בקולמוס כקושיות הג"פ דהא כתב השני אינו מתקן כלום ונשמע דאדרבה מסוגית הש"ס הללו יש עוד ראי' לשי' הלבוש והתשב"ץ דא"נ דעל שם כשר מותר להעביר בקולמוס א"כ שוב הי' עצה להעביר בקולמס על כל הספר דל"ח מנומר לשי' השואל בד"ח וע"כ דבאמת על שם קדוש אסור להעביר בקולמס רק א"נ דמהני העברה בקולמס על השמות לחוד שוב הי' חשיב בעלים ע"י שבח כלי והוי נאמן ושוב הי' מותר להעביר בקולמס לצורך תיקון אבל השתא דצריך להעביר בקולמס על כל הספר שוב ליכא שבח כלי ול"ח בעלים ושוב אסור להעביר בקולמס

ובאמה לפי"ז נשמע דמה"ת יש איסור להעביר בקולמס על שם קודש דאי ליכא בזה רק איסור דרבנן שוב נאמן לענין זה שמותר להעביר בקולמס ושוב הי' עצה להעביר בקולמס על כל הספר וע"כ נשמע דיש בזה איסור תורה אך באמת י"ל דאף א"נ דמותר להעביר בקולמס מ"מ להעביר בקולמס על כל הספר הוי טרחא מרובה ובכה"ג א"צ לברר דבאמת ע"א א"נ נגד חזקה רק היכא דיש תקנה בנקל צריך לחוש ולברר אבל להעביר בקולמס על כל הספר הוי טרחא מרובה באופן דליכא הוכחה מזה דיש בזה איסור תורה להעביר בקולמס על שם רדוש אבל עכ"פ ליכא קושיא על שי' התשב"ץ ועוד יש לפלפל בזה הרבה

אך עכ"פ מצד הסברא נראה דאף לשי' התשב"ץ ליכא בזה איסור מחיקה מה"ת כיון דעכ"פ נשאר צורת השם כתקינו וגדולה מזו דעת הנוב"י דאף אם מוחק מקצת אות מגוף השם מ"מ אם נשאר שיעור אות ליכא בזה רק איסור דרבנן וכמו מחיקה