מהר"ש חלק ב עז

ובאמת הי' מותר לעשות בה עץ כיון דפתוחה לחול ואפ"ה גגו חשיב קודש לענין אכילת קה"ק עיי"ש בפ"ו ושפיר ממעט דאינו מטמא בנגעים לפי שהוא קודש או דמשכחת בלשכת הגזית שהי' חצי' בקודש וחצי' בחול ויש לו שני פתחים כמפורש בש"ס יומא דכ"ה וא"כ הי' מותר להיות בו עץ כיון שהי' חצי' בחול ואפ"ה אינו מטמא עכ"פ בהצד של קודש וז"ב

אך האמת דלק"מ דרק עץ בולט לא הי' במקדש אבל בבנין הי' מותר לשקוע בה עץ ורק שלא הי' מגולה רק סיידי בסיד כמפורש בש"ס ר"ה ד"ד גבי כורש מנ"ל שהחמיץ וקאמר בש"ס שם דשלמה סיידי בסיד וזה דלא כמ"ש בראב"ד שם הלכה ט' וא"כ לק"מ דלענינן נגעים סגי באם יש עץ שקוע וז"ב ופשוט ומה שהקשה בהא דקידשה ע"מ שאין עליה נדרים די"א דחוששין שמא תלך אצל חכם וקשה הא לע"ע לא תלו הקידושין והא בסי' מ' משמע דקידושי ע"ת אפ"י בתנאי מעכשיו אפ"ה ל"מ הגט קודם שחלו הקידושין אף שיתגלה ע"י קיום התנאי דחלו הקידושין למפרע אפ"ה ל"מ וא"כ ה"ה הכא לא יועיל עכת"ק באמת סברת הפוסקים דנ"מ הגט קודם שחלו הקידושין הוא כעין מ"ש הר"מ בהא דמפורש יבמות דנ"ב לאשה דעלמא אינו גט דאם נכתב הגט בשעה שא"ר לגירושין ה"ל כלא נכתב לשמה

והנה בתוס' גיטין דכ"ה כ' דבגט אף למ"ד י"ב ל"מ משום דל"ח לשמה ונסתפקתי בספרי ח"ר סי' י"א היכי דאמר כתוב לאיזה שיצאתה בפתח תחילה אי יועיל בגט די"ל דבשלמא באם מחוסר תנאי דלהבא דזה תלוי בברירה ושפיר ל"מ בגט אבל זה הוי כמו וכבר בא חכם דמפורש בש"ס עיר ובין דל"ב דמהני אף למ"ד א"ב י"ל דשוב ל"ח רק חסי"ד ומהני גם בגט ואף דדעת הפני"מ דרק בדרבנן מועיל הא דכבר בא חכם אבל בשעה"מ חולק עליו והוכחתי בכמה ראיות דמהני אף בגט ועפמ"ש בתוס' יבמות דל"ז דהיכי דא"צ לגלות רר מה שהוא באותו שעה חשיב עולה ליבום לפי שאפשר להתגלות ע"י אליהו וע' תוס' מנחות דס"ד וע' שו"ת ח"ס חו"מ סי' ק"ה

והנה בהא דקאמר בש"ס לענין אאחע"א דאי משכחת רווחא חייל אך בשבועה כ' הפוסקים דהיכי דלא חל בשעתה יצא לבטלה ואף דמשכחת רווחא לא חל והא דנשאל על הראשונה שניה חל עליו שם כיון דחכם עוקר נדר מעיקרא ל"ח כלל יצא לבטלה דנתגלה שהי' לי חלות תיכף ורק הי' חסי"ד ועיי"ש ברש"י שבועות דכ"ז והרא"י דבהתרת בעל ל"א משכחא רווחא חל ע' בש"ך יו"ד סי' רל"ב ובשעה"מ פי"ז מהא"ב וע' תוס' פסחים דמ"ד שכ' דנדר ל"ח יש היתר לאיסורו ע"י שאלה דע"י שאלה נתגלה שהי' טעות בעיקר הנדר ול"ח התחלת האיסור וע' תוס' נזיר דכ"א א"כ עפ"ז א"ש הכל בס"ד בשלמא בקידש ע"ת ונתקיים התנאי אח"כ אף בתנאי מעכשיו מ"מ אאפ"ל דנתגלה דבאמת הי' חלות הקידושין תיכף דהא באמת הי' חסר קיום התנאי ובאמת תנאי דלאו בידו תלוי דברירה ונהי דבתנאי דבידו אינו תלוי בברירה אבל עכ"פ גם עכשיו נתגלה דבשעת הקידושין לא נגמרו דהא מחוסר קיום התנאי א"כ שפיר ל"מ הגט דל"ח מבורר לשמה אבל הכא אם תשאל על הנדר יתגלה דהי' טעות בנדר ובאמת הי' תיכף חלות הקידושין ורק שהי' חסי"ד דלא ידענו מהטעות ועכשיו נתגלה הטעות ובכה"ג כיון דמועיל לענין שבועה ע"כ דחשיב כאלו הי' לו חלות תיכף והוי רק כמו חסי"ד ובכה"ג שפיר חשיב לשמה אף לענין גט וכמו בלאיזה שיצאתה בפתח תחילה וא"כ שפיר יועיל הגט אף קודם ששאלה לחכם דמידי דהוא רק חסי"ד חשיב לשמה ומיושב קושיתו לנכון בס"ד וז"ב

שוב מצאתי בשו"ת עמק יהושע סי' י"ד שהעיר בדברי כת"ה ומה שהקשה לשי' הנה"מ בסי' ק"ץ דאם מוכר בעד מזומן ואח"כ אינו משלם מעות המקח בטל למפרע א"כ בש"ס ב"ק ד"ע דפריך אהא דעקוץ תאנה מתאנתי ופרך הש"ס דאי תבע קמן לדינא אמרי' דקלבד"מ א"כ שוב ל"ח מכירה וקשה הא בבעין ל"א קלבד"מ כמ"ש המח"א ועיין במלחמות ובקצה"ח סי ש"נ וע' שו"ת ד"ח יו"ד ח"ב סי' ק"ט ובספרי ר"ר ס' א' ורק שתירצו דכיון דנתן לי התאינה בתורת מקח רק דמחויב ליתן לו הגניבה וע"ז שוב אמרי' קלבד"מ שיופטר מליתן הגניבה ולשי' הנה"מ אם אינו נותן לו הגניבה שיב צריך להחזיר התאינה ישוב בבעין ל"א בדמים קנינהו עכת"ק

אך באמת ז"א דבאמת אם הוא אינו רוצה לשלם לו הדמים בעד החפץ שמכר, לו ממילא בטל קנינו בהחפץ שקנה דהוי כתנאי במקח אבל לע"ע אין לו תביעה על החפץ שמכר רק על חפץ שקנה או על דמי החפץ וכיון דהדין דקלבד"מ שוב הוי כשילם לו דמים ממילא לא נתבטל קנינו בהחפץ הראשון ושוב שפיר קאמר הש"ס דלע"ע אין לו תביעה רק על הגניבה דהוי כמו דמי התאנים ושוב אמרי' קלבד"מ והוי כשילם ולש"ל דבבעין ל"א קלבד"ם דהמיתה א"צ למשוי לי' קנין בהתאנים רק לפוטרו מתשלומין ושוב הוי כשילם ועי' בריטב"א ריש מכות שכ' דגבי ב"ג אף דמפסידו מתנת כהונה ושייך לומר כאשר זמם מ"מ כיון שא"א לעשות כולה הזמה שוב אין עושין מקצת הזמה והקשה דבמקום שהדין דקלבד"מ גבי עדים א"כ ג"כ הוי מקצת הזמה ותירץ דשם דכיון דגילתה התורה דקלבד"מ א"כ המיתה עומד במקום התשלומין ג"כ והוי כולה הזמה וא"כ הכ"נ לש"ל דנתבטל המקח דע"י הדין דקלבד"מ הוי כשילם לו דמי התאנים ושוב לא נתבטל המקח וז"ב בס"ד

ומה שהעיר אקושית השואל בספרי סי' ס"ט בהא דנזיר בבה"ק הא אין נזירות לחצאין והעיר כת"ה ממ"ש בר"נ נדרים דפ"ג שגבי טומאה לש"ל אין נזירות לחצאין לפי שמשכחת נזירות בלא טומאה באמת כבר העירני בזה כבוד אחיו הרה"ג אבד"ק דאמבראווא נ"י והשבתי לו באריכות דהא מוכח בנזיר