מהר"ש חלק ב נ

מה לא אסרוהו וכ' בתוס' דהא כמכחול בשפופרת לא ראו ונשמע לכאורה דבעי כמכחול בשפופרת וכבר העיר בזה בשו"ת מהרי"א סי' קנ"ג והוא רצה לחדש דהא באמת משני הש"ס התם אונס הוי וכ' במלמ"ל דשני הלשונות פליגי אי נאסרה על הבועל בזנות באונס ועכ"פ רק מדרבנן אסורה וא"כ לא החמירו רק בכמכחול בשפופרת ובאמת דבריו צ"ע דהא י"ל אם רק מדרבנן נאסרה באונס אז י"ל דבימי דוד לא נאסר עוד

אך לענ"ד י"ל דהנה באמת מצד הסברא י"ל דבאונס הואיל דלא נאסרה על הבעל ל"ש כשם וכמ"ש המהרא"ש

אך באמת י"ל דנודע שיטת הרי"ף והרמב"ם דע"כ ל"מ לאוסרה אבעל ורק לבועל וכ' הב"ש דל"ש בזה לומר הואיל דלא נאסרה לבעל דהא באמת אם הי' נודע שזינתה הי' נאסרה גם אבעל רק דלבעל דיש ח"ה בעי דבר ברור ולבועל דליכא חזקה מהני דבר מכוער. אך באמת כתבתי בספרי דא"נ דבנולד ריעותא מחיים ג"כ שייך ח"ה א"כ גם לבועל יש ח"ה ותלוי בפלוגתא אי בנולד ריעותא מחיים שייך חזקה וכמ"ש בש"ך יו"ד סי' נ' וע' ש"ש ש"א פ"ז: והנה באמת קאמר בש"ס כתובות דנ"א די"ל דאשת ישראל שנאנסה אסורה לבעלה שמא סופה ברצון וכ' בתוס' שם דהוי בגדר וודאי איסור ורק דמסיק הש"ס די"ל יצר אלבשה וי"ל דגם למסקנא חוששין שמא סופה ברצון רק דמכח הסברא דיצר אלבשה עכ"פ חשוב בגדר ס' ואוקמינן אח"ה ולפ"ז י"ל דא"נ דבבועל ל"ש ח"ה א"כ י"ל דשוב גם באונס נאסרה הגם דאם הי' יודעין דהי' באונס גם בסוף לא היתה נאסרת מ"מ באמת יש חשש שמא סופה ברצון ונהי דלבעלה מס' אוקמינן בח"ה אבל לבועל דל"ש ח"ה אוסרין מס' ושייך כשם דהא אם באמת זינתה ברצון נאסרה גם לבעל וכמ"ש הב"ש לענין ע"כ וא"כ י"ל דב' הלשונות בש"ס פליגי אי בבועל שייך ח"ה אף דנולד ריעותא מחיים ולל"ק ס"ל דגם בבועל שייך ח"ה ומש"ה לא נאסרה באונס וא"כ ע"כ הא דמקשה הש"ס מעשה שהי' מפני מה לא אסרוה אף דידע שהי' באונס ע"ל דס"ל דבבועל ל"ש ח"ה וא"כ אף באונס יש לאסור מס' שמא סופה ברצון וא"כ שפיר כ' התוס' דכ"ז אם יש עדים על כמכחול בשפופרת דאז הוי הביאה וודאית לכך גם בס' שמא סופה ברצון יש לאסור היכי דליכא ח"ה אבל אם ליכא רק כדרך המנאפים א"כ באמת יש ס' שמא לא גמר ביאתו ויש להתיר לבעלה משום ח"ה רק הטעם כמ"ש הרמב"ם ז"ל דאם ראו כדרך המנאפים יש חזקת צורה שהערה בה והוי חזקה זו נגד ח"ה לבעלה ושוב חשוב ס' ואסור אבל אם יש גם ס' אונס א"כ הוי ס"ס שמא לא גמר ביאתו ושמא גם סופו הי' באונס ואף שנגד הס' שמא לא גמר ביאתו הוי חזקה לאיסור היינו חזקת צורה שהערה בה מ"מ ע"כ סוגיא דהכא ס"ל דס"ס נגד חזקה מהני מדפריך הש"ס ואמאי ס"ס הוא והא בס' דלאו תחתיו יש חזקת הגוף המעיד שהי' תחתיו כמ"ש הפנ"י וע"כ דס"ס נגד חזקה מהני א"כ הכ"נ הי' מועיל הס"ס נגד חזקת צורה שהערה בה וא"ש הכל בס"ד. וע' ש"ש ש"א פי"ח י"ט כ' מ"ש בזה

ב) והנה עפ"ז יש לפרש דברי המדרש בהא דכתיב איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל וקאמר המדרש ע"ז ה"ז הפסוק זה שאמר דוד הע"ה אז לא אבוש בהביטי אל כל משפטי צדקך ודברי המדרש תמוהים. והנראה לע"ד דהנה ידוע שיטת כמ"פ דא"א שזינתה רק שסברה שמותרת לזנות שאינה נאסרת והמהרי"ק חולק דעכ"פ נתכוונה למעול באישה והביא ראיה מהא דפ"פ דמפורש דבקיבל קידושין פחות מג"ש נאסרה וקשה הא יש ס"ס שמא באונס ושמא אומרת מותר וע"כ דאומרת מותר נאסר לבעלה וע' בטו"ז יו"ד סי' צ"ט. אך להסוברים דמותרת עכצ"ל דלא תיקשי קושיא זו די"ל דחשוב ס"ס משם אחד אף שיש נ"מ לענין חיוב קרבן דאומר מותר חשוב שוגג אך צ"ל כיון דאנו דנין לענין איסור לבעלה צריך להיות נ"מ לענין איסור וכמ"ש האחרונים לדחות מ"ש הנוב"י והסד"ט דביש לה מכה ולא ארגשה חשיב ס"ס ול"ח מש"א דיש נ"מ לענין טומאת ערב ודחו דצריך להיות נ"מ לענין בעלה דע"ז אנו דנין מכח הס"ס וע' בנוב"י מה"ק חאה"ע סי' מ"ג שכ' לענין עגונה אם יש חשש שאלה בכלים אף שיש נ"מ למי שייכי הכלים מ"מ חשיב מש"א כיון שאין נ"מ לענין התרת האשה עיי"ש. יצא דא"נ דאומרת מותר אינה נאסרת ע"כ נשמע דס"ס מש"א ל"מ

והנה בתוס' כתובות ד"ט כ' דמש"ה ל"מ ס"ס שמא כשהיתה קטנה משום דהוי ס"ס מש"א אך נודע דהרמב"ם פסק דקטנה שזינתה נאסרה לבעלה וכתבו המפורשים דהי' ק"ל להרמב"ם קושית התוס' הנ"ל דס"ל דס"ס מש"א נמי מהני וע"כ דקטנה נאסרה בזנות נשמע דא"נ דס"ס מש"א ל"מ י"ל דקטנה אינה נאסרה בזנות אבל א"נ דס"ס מש"א מהני עכצ"ל דקטנה שזינתה נאסרה. והנה בש"ס שם פריך מעשה שהי' מפני מה לא אסרוה והא דוד הי' יודע שנבעלה ומשני לחד תירוצא התם אונס הוי. והנה בב"ש סי' י"א נסתפק אי בזינתה באונס והבועל הי' מזיד אי נאסרה לבועל ורצה לתלות בשני תירוצי הש"ס וע' במ"ל. והנה באמת קאמר אבוה דשמואל דא"א שנאנסה אסורה לבעלה חיישינן שמא סופה ברצון ופירש בתוס' דאינו בגדר חששא דא"כ ניזול בתר ח"ה רק דהוי וודאי ורק דמסיק הש"ס אימור יצר אלבשה וי"ל דגם לפי המסקנא אכתי יש חשש שמא ברצון גמור הי' רק מצד הסברא דיצר אלבשה עכ"פ הוי בגדר ס' ושוב מהני ח"ה ולפ"ז י"ל לפמ"ש הש"ש דלגבי בועל ל"ש ח"ה משום דהס' נולד בחיי בעל ומחזיקין מאל"א וא"כ י"ל דבאמת היכי דידעינן דהיתה אנוסה מתחילתה ועד סופה גם לבועל לא נאסרה רק דבאמת יש לחוש שמא סופה ברצון ואף די"ל שמא יצר אלבשה מ"מ עכ"פ לס' יחשב וי"ל דבבועל דליכא ח"ה יש לאוסרה ובאמת י"ל דשני תירוצי הש"ס תלוי בפלוגתא דרבה ואביי יבמות דל"א