מהר"ש חלק ב ה

מעמ"ל והנה כבר כ' הרשב"א דס' בתנאי לא מבטל קנין ברור א"כ לפ"ז נלע"ד דבאמת י"ל דגם הרא"ש ז"ל מודה דבקידושין יש אומדנא דמקפיד על קיום התנאי אף בלא כפל רק דלא חשיב בירור אם מקפיד על קיום התנאי כיון דלא כפליה וא"כ י"ל דס' בתנאי א"י לבטל קנין ברור דהא לשיטת הרא"ש במעמ"ל אף בכפליה אפ"ה חשיב לע"ע מתנה רק דצריך לחזור ולהקנותו ואם לא יקיים התנאי יתבטל הקנין וא"כ בלא כפל דיש ס' אם מקפיד על קיום התנאי שוב ס' בתנאי לא מבטל קנין ברור א"כ י"ל כ"ז במקדש בחפץ שלו דאז אף אם יכפול התנאי אפ"ה מה"ת חל קידושין במעמ"ל ושוב זוכית בהחפץ נהי שאם לא תחזור החפץ תתבטל המתנה שוב אמרי' דאם לא כפל יש ס' אם מקפיד על קיום התנאי וכיון דעכ"פ זכתה בבירור דהא גם במעמ"ל יש לה קנין בבירור קודם חזרה שוב ס' בתנאי לא מבטל קנין ברור אבל באם קידשה בחפץ הגזול לאחר יאוש ונתן לה במעמ"ל רק דלא כפליה ובזה אי היו בירור שמקפיד על קיום התנאי שוב לא הי' חשיב ש"ר ולא התחיל המתנה ורק אם נותן המתנה בלי תנאי חשיב ש"ר וחל המתנה וא"כ בהתנה תנאי אף דלא כפל מ"מ יש אומדנא שהקפיד על קיום התנאי וממילא ל"ח ש"ר ולא התחיל המתנה כלל וא"כ מס' אמרי' מוקמינן בחמ"ק ואמרי' דהקפיד על קיום התנאי ושוב לא חלה המתנה כלל דל"ח ש"ר ומיושב שיטת הרא"ש שכ' דקיי"ל יחוש קני מדרבנן מש"ה בקידש בגזל לאחר יאוש צריכה גט והקשו דהא בלא"ה מקודשת מטעם יאוש וש"ר ועפ"ז י"ל דמיירי דנתן לה החפץ במעמ"ל ורק דלא כפל התנאי דבכה"ג בחפץ שלו לשי' הרא"ש א"צ לקיים התנאי ומקודשת דל"ח מעמ"ל ומשום דס' בתנאי לא מבטל מתנה ברורה אבל בחפץ הגזול דבמעמ"ל ל"ח ש"ר א"כ בכה"ג יש ס' שמא הקפיד על קיום התנאי ול"ח ש"ר ושוב לא היתה מקודשת כיון דצריכה להחזיר עכ"פ ל"ח ש"ר אבל כיון דס"ל להרא"ש דיאוש קני עכ"פ מדרבנן א"כ נהי דנימא דהקפיד על קיום התנאי ול"ח ש"ר אפ"ה תחול עכ"פ המתנה עד שתחזור דהא כבר קנה מדרבנן וחשיב חפץ שלו וכיון דעכ"פ בוודאי חלה המתנה ובלא כפליה יש ס' על קפידת התנאי ושוב ס' בתנאי לא מבטל קנין ברור ושוב א"צ להחזיר ושוב חשיב ש"ר ומקודשת מה"ת רק עיקר הא דחלו הקידושין הוא רק משום דעכ"פ ע"י יאוש קני מדרבנן אבל באמת במקדש בחפץ הגזול לאחר יאוש ונותן לה לחלוטין אז אף למ"ד יאוש ל"ק אפ"ה מקודשת מטעם יאוש וש"ר רק הרא"ש קאי אמעמ"ל ומיושב הכל בס"ד לנכון ודוק

ו') ובאמת עפ"ז י"ל קושיות העולם בהא דקאמר בש"ס פסחים דמ"ד דיקדש הוי ב"כ והא צריך קרא דיקדש כדי שיהי' לתו"ע וכמפורש בש"ס זבחים דצ"ז

והנלע"ד דהנה לכאורה יש להעיר מאי פריך הש"ס שם דנימא עדל"ת הא לשיטת התוס' כריתות די"ד דרק בנשחט ונזרק דמן כהלכתן ל"ש שאלה עיי"ש א"כ הכא שנתפגל הקרבן אפשר בשאלה ושוב י"ל דל"ש עדל"ת דאפלק"ש ע"י שאלה ואף דהש"ס משמע לי' דמיירי באם כבר נאבדו כל הקדשים פסולים ולא נשאר רק מה שנבלע בקדשים הכשרים, וא"כ שוב הוי כליתא בעולם והיכי דל"ש הסברא דמחוסר מלקות ל"מ שאלה אף לאמימר שבועות דכ"ח אך באמת כיון דהבליעה אוסר ואמרי' המ"ל שוב חשיב כישנו בעולם וכמ"ש האחרונים דע"י טעכ"ע חשיב כישנו בעולם מכ"ש ע"י המ"ל בוודאי דמהני שאלה ושוב י"ל דל"ש עדל"ת אך באמת י"ל דל"ח אפלק"ש בהיתר דאם יתשול יעבור למפרע אהכנסת חולין בעזרה וע' ברש"י ובתוס' פסחים דכ"ב ובפרט במידי שהוא דרך פנים לכ"ע יש איסור ד"ת וכמ"ש בתוס' ב"ב דפ"א ע"ב וע' במלמ"ל פ"ב משחיטה

אך באמת י"ל לפי"מ דמבואר בש"ס מנחות דמ"ח דאם פדה הקדש אף כשהוא בפנים אפ"ה ל"ח בכלל חולין בעזרה דחולין ממילא הוי ופירש"י ז"ל דעכ"פ הוא לא הכניסן משנעשה חולין ואף דלכאורה י"ל דזה רק בפדיון שהוא רק מכאן ולהבא אבל בשאלה שנעקר ההקדש למפרע י"ל דחשיב חולין בעזרה אך הטו"א כ' דגם ע"י שאלה ל"ח חב"ע דעכ"פ הוא לא עשה מעשה בפועל בהכנסת חב"ע דהא כבר הוכחתי מיבמות דפ"ח דגם ע"י שאלה אפ"ה חשיב כהתחיל ההקדש ונתבטל ודמי למ"ש בתוס' שבועות די"ז דמידי דהכניסה הי' בהיתר רק השהיה הי' באיסור ל"ח רק שוא"ת אך באמת הסברא דחולין ממילא הוי הוא לרבי לשי' דס"ל כבשי עצרת מקדשין את הלחם בשחיטתן א"כ ע"כ הא דתני בברייתא דבנשחט על ד' חלות פודה שנים וע"כ דפודן מבפנים שפיר מוכרחין לסברא דחולין ממילא הוי אבל באמת מפורש שם דלחד מ"ד אין פודן אלא בחוץ ופירש"י ז"ל דל"ל הסברא דחולין ממילא הוי ורק דקאי לראב"ש דס"ל דהלחם אינו מתקדש רק ע"י זריקת דם בהכשר נשמע דרק למ"ד דהלחם מתקדש מיד בשחיטתן שפיר מוכרחין לסברא דחולין ממילא הוי ולשי' הטו"א אף ע"י שאלה חשיב חולין ממילא אבל ראב"ש ל"ל הסברא דחולין ממילא הוי אף ע"י פדיון ומכ"ש ע"י שאלה והנה שם במנחות דמ"ז קאמר רב ששת דר"ע ג"כ ס"ל כרבי דשחיטה מקדשה א"כ מיושב הכל בס"ד די"ל דקושיות הש"ס בזבחים קאי לראב"ש דס"ל כבשי עצרת אין מקדשין את הלחם רק בזריקת דמן בהכשר א"כ לדידי' לא נשמע הסברא דחולין ממילא הוי א"כ שפיר פריך נימא עדל"ת ואין לומר דחשיב אפלק"ש ע"י שאלה ז"א דאסור לישאל דשוב יהי' חולין למפרע אבל הש"ס בפסחים דקאי לר"ט א"כ לר"ע לשי' דס"ל כבשו עצרת מקדשין את הלחם בשחיטתן א"כ ע"כ מוכרחין לסברא דחולין מעילא הוי ושוב ל"ח חב"ע ושוב לדידי' ל"ק דנימא עדל"ת