מהר"ש חלק ב מא

השטר ואם נחוש לזיוף יש חשש איסור א"א ד"ת אז שפיר חוששין לזיוף דהשתא בממון הקל חוששין למיעוט דמזייפי מכ"ש באיסור א"א החמור כמו שהחמירו במשאל"ס לחוש למיעוט מפני חומר א"א וע' קידושין ד"נ ע"ב וב"מ ד"כ ע"ב ובע"ז ד"מ ע"ב ובתוס' שם וע' בש"ש שהאריך בזה. אבל בנ"ד דבאמת יש עדות יוכבד וכיון שיש לה בנים ובפרט בזה"ז ל"ש חשש שונאה והוא רק משום ל"פ אבל עכ"פ ליכא בזה רק חשש דרבנן שוב בכה"ג י"ל דבוודאי ל"ח לזיוף כיון דכבר נסתלק האיסור תורה ע"י דבר אחר ונודע דברי הר"ן דהיכי דבדיעבד יהי' לו זכות עפ"י דין מהני סברא קלה לענין לכתחילה. אך באמת ז"א דכ"ז הי' ניחא אי נאמנות נשים בעדות אשה הוא מה"ת א"כ נהי שחז"ל החמירו שיבמתה לא תהי' נאמנת וגם כללו דגם ביש להם בנים לא תהי' נאמנת עכ"פ הוא רק מדרבנן ושוב י"ל אשטר שאינו מקוים אבל כיון דעדות נשים הוא רק מדרבנן וכיון דביבמתה לא תיקנו חז"ל שתהי' נאמנת א"כ לא הועיל כלל נאמנת היבמה ושוב יש איסור ד"ת דא"נ דהשטר מזויף א"כ מה"ת ליכא שום עדות ושוב י"ל דנחוש לזיוף ובפרט כיון דבשעה שבא השטר לידינו אז לא הי' לנו העדות בע"פ של יוכבד והא עיקר הסמיכה מכח השטר ואז שפיר חששנו לזיוף א"כ אף אחר שהעידה ה' יוכבד בע"פ אז הועיל עדותה עכ"פ מה"ת א"נ דנשים מהימני ד"ת מ"מ כיון שכבר חששנו למזויף שוב אף כשנסתלק החשש ד"ת מ"מ גם בדרבנן חוששין לזיוף וכעין זה כ' בתוס' גיטין ד"ב דבאם נתקיים בהיתר מועיל הקיום ואם טען מזויף מקודם לא מועיל קיום יצא דא"נ דגם בעדות אשה ל"מ שטר שאינו מקוים א"כ הכ"נ לא יועיל. ולכאורה הי' מקום לומר דאף לשי' הפוסקים דל"ח לזיוף הטעם כ' הח"ס דשום איש ישראל לא חשוד לזיוף ואי נחוש לצרה הא במק"ע ל"ח לצרה

ועפ"ז י"ל דהכא דכיון דבאותו הכתב הי' חתימה גם יבמתה ועל עדותה לא סמכינן דחשדינן במשקרת א"כ שוב יש חשש שמא זייפה גם חתימת העדים דכמו דחוששין דעדותה שקר א"כ שמא חתמה את העדים בשקר. אך באמת ז"א דהא באמת ביש לה בנים ליכא חשש דמשקר רק דמשום ל"פ תיקני חז"ל לה נאמנות א"כ כשאנו אין סומכין על עדותה אין הטעם דמחזיקין במשקרת רק שחז"ל לא נתנו לה נאמנות אבל עכ"פ אינה חשודה שתזייף חתימת עדים א"כ שוב י"ל דסגי אף בלי קיום אך עדן יש לחוש לשי' הפוסקים דגם בעדות אשה חוששין לזיוף וע' שו"ת ח"ס סי' מ"ג וסי' מ"ד וסי' מ"ט שחושש דשמא האיש נשא אשה אחרת ואשתו השניה כתבה זאת ובאמת בספרי כ' דעכשיו שיש חדר"ג יש חזקה דוודאי לא עבר אקדר"ג ואף שי"ל דהא כ' הה"מ ראי' דביאת פנויה הוא מה"ת דבלא"ה לא הי' שייך החזקה דאין אדם עושה בעילתו ב"ז שי"ל דלא זהיר בדרבנן ושוב י"ל לשי' כמ"פ דחדר"ג הוא דרבנן וי"ל דעבר אדרבנן אך באמת הה"מ בעצמו בהלכות רבית כ' להיפוך ועיי"ש במלמ"ל. וחוץ לזה י"ל דדוקא על איד"ר בפ"א כמו בפנויה שבא עלי' פ"א י"ל דעבר אדרבנן אבל לישא אשה על אשתו ולעבור חדר"ג בכל ביאה יביאה בוודאי לא עבר וידוע דאיסור שהוא תמידי חמיר. ושוב י"ל דליכא למיחש לצרה אך אף אי נחוש לחשש מזויף מ"מ הוא רק מדרבנן וכבר כ' המלמ"ל דהיכי שכבר יצאה מאיסור תורה ע"י עדים כשרים י"ל דגם ה' נשים מהימני וכ' לעיל דלדעת הראב"ד בוודאי נאמנת ובפרט ביש לה בנים וגם בזה"ז בוודאי דעכ"פ עדותה משוי לה לס' ונהי שא"א להאמינה כיון שחז"ל לא נתנו לה נאמנות אבל עכ"פ היכי שכבר נסתלק החשש איסור תורה בוודאי מועיל. ואף א"נ דגם לענין החשש זיוף דרבנן אפ"ה ל"מ עדות ה' נשים אבל עכ"פ יש לצרף גם עדות ה' פאני בעק שכ' לאביה ואף שכ' הרמב"ם ונודע שהוא כתב ישראל ביארו כמ"פ הכוונה בדבריו שנודע שכתבו ישראל אבל אם עכו"ם כתבו עפי"כ א"א לידע אם הוא מסל"ת והח"ס כ' דאם הוא מכתב דייטש יש לחוש שעכו"ם כתבו וזייף לכתוב בשם ישראל אבל הכא נהי שהמכתב הוא כתב דייטש מ"מ אבי ה' פאני בעק אמר שהוא כתב בתו א"כ הוי כמקוים ושוב אין חילוק בין כתב יהודית לכתב בלשון דייטש א"כ עדותה לבד מועיל ופסק בש"ע דאם אמר העד ששמע א"צ לשואלי היכי שמע ובוודאי שמע בטוב. ואף שמפורש שם שאם יצא קול שנהרג י"ל שכתב משום הקול ע' בט"ז שכ' דבאם באמת יצא הקול שפיר מועיל ובפרט הכא שכבר נסתלק החשש איסור תורה ע"י השטר מהשו"ב ועוד אנשים בוודאי תולין דהאשה פאני בעק שמעה דבר ברור ואף שלא הזכירה ה' פאני בעק שם אביו רק שמו ישם כינוי אך כבר כ' כמ"פ דשם כינוי הוי כשם אביו ושמו ושם אביו ויש אומדנות המוכיחות ובפרט שכתבה לטיטשין בכה"ג כ' הב"ש דהוי שם כ ובפרט דרוב הפוסקים הכריעו דגם שטר שאינו מקוים סגי ובפרט הכא שיש כמה ס' להתיר שמא הלכה דל"ח לזיוף בעגונה ושמא ביש לה בנים נאמנת עכ"פ לענין החשש זיוף דרבנן ובפרטן בזה"ז ושמא סגי עדות ה' פאני בעק ואף ששינתה באיזה פרטים מעדות ה' יוכבד מ"מ כבר כ' בשו"ת הר"ן סי' ל"ג שכל שנראה שבגוף עדותן מכוונין אין משגיחין על קצת שינוי בעדותן ומתרצין דבריהם שלא יהי' כמוכחשין. וע' בא"מ בסופו בתשובת הג' בעל ספ"י. ולש' כמ"פ ס"ס בעגונה מהני ובפרט שכבר עבר זמן רב ובזמנינו שקבוע בי"ד ולא יצא מחמת שונאה כ' הח"ס בשם כמ"פ דאחר יב"ח ולא נשמע ממנו שום דבר איתרע חא"א ובכה"ג פשיטא דס"ס מהני ע"כ מכל הני טעמי נלענ"ד להתיר להעגונה להנשא לכל גבר ובלבד שיסכים לזה גדול א' וישבו ב"ד של ג' להתיר האשה כדין הניסת בע"א. והש"י יצילנו משגיאות

ב' קרח תרנ"ז לפ"ק ראדאמישלא. והנני ידידו דו"ש...