מהר"ש חלק ב לד

לבטל כל שמן הראשון או רק לפי ערך שמן ישראל המעורב בו דעכ"פ לא נעשה השמן כולו איסור ובפרט שכ' הפמ"ג דמה"ת מהני ס"ס אף מש"א א"כ ממילא להחמיר גם ס"ס מש"א מהני וגם שדעת הרמב"ם דפיתוי קטנה רצון הוא וכ' כמ"פ שראייתו מש"ס כתובות ד"ט וע"כ דס"ל דס"ס מש"א מהני ואף שבשו"ת ח"ס אה"ע סי' קע"ב הוכיח דגם הרמב"ם מודה דס"ס מש"א ל"א ורק שיש חילוק בין קטנה שאין לה דעת או אם כבר הגיעה לכלל דעת עיי"ש. אך עכ"פ לחומרא פשיטא דגם ס"ס מש"א מהני. אך באמת אין לחוש לתערובות שמן ישראל דלא מחזיקין איסורא. ולשמא הוא מכרם ישראל לגמרי ע"ז אין לחוש א' דלשיטת כמ"פ הוי סד"ר ובפרט דרוב הם ש"ע ורוב מהני אף בד"ת וז"ב. ומ"ש כת"ה דאם עושה איסור בהדלקה י"ל דלא יצא יד"ח דחשיב מהב"ע כיון דא"נ דלא יצא שוב מותר להשתמש בו ול"ח הפסד והיכי שאפשר לומר שלא עשה איסור לכ"ע א"י במהב"ע כמ"ש ברשב"א יבמות דק"ג עכת"ד. הנה באמת נודע דעת הרמב"ם ז"ל דגזול ביו"ט שני כשר מה"ת דס"ל דבמצוה דרבנן ל"ש פסול משום מהב"ע ואף לדידן דגם במצוה דרבנן שייך מהב"ע מ"מ בנ"ד ליכא פסול משום מהב"ע דכיון דבשעת הדלקה ליכא שום איסור דשמא לא תכבה בזמן השיעור דחצי שעה ולא ילך לאיבוד ואף אם נכבה אח"כ ונאסר מלהשתמש בו ושוב נגרם אז איסור דהולך לאיבוד מ"מ ידוע דעת המרדכי דבאם העבירה אינו בשעת המצוה ל"ח מהב"ע ה"ה היכי דהעבירה הוא רק אחר עשיית המצוה ג"כ ל"ח מה"ב דבשמן יפה א"א לומר אמ"ל שהי' עומד לכבות. ובפרט שכתבתי דליכא בזה חשש איסור כלל. ובעיקר הדבר דברתי היום עם איש א' מאה"ק והגיד שבשם פשטה ההוראה דבש"ע ליכא קדושת שביעית כדעת הב"י וגם שרובא ככלו הגינות הם ש"ע רק מיעוטא דמיעוטא הנמצא שהם של ישראל עושים שט"מ בשנה השביעית ונוהגים בו היתר שם ושמן הנשלח לחו"ל הם וודאי מגינות ש"ע ע"כ ליכא חשש בזה אף להמהדרין. ומה שהעיר דאסור להוציא פירות א"י לחול ופלפל בדברי הגה"צ בעל א"נ זצ"ל הנה גם אנכי ראיתי דבריו ואם שיש מקום לפלפל בדבריו אך כבר פשטה ההוראה לנהוג היתר בשתיית יין של א"י וגם שי"ל דשייך בזה הואיל שכבר נהגו בזה הוי כנטעו מתחילה לכך כמ"ש בשו"ת מהרש"ם. ובפרט שבדבר מועט ל"ש יוקר השער וכבר אמרו אם הלכה רופפת בידך הולכין בתר המנהג ע"כ אין מקום לפקפק בזה

בעה"ח ה' וישלח תרס"ד ראדאמושלא. והנני מחו'.. סימן ה להרב החריף חכם ושלם וכו' כש"ת מו"ה אהרן הכהן נ"י בק' לאנדאן הבירה

בדבר שאלתו באחד שדר עם אשתו איזה שנים ואח"כ אומר כי בעת שקידש אותה אמר הרי יד מקודשת לי כי סבר שהמקדש צ"ל כך וידע שפירש יד הוא האנד רק סבר שכך הוא נוסח הקידושין אך זאת אומר שהי' בדעתו לקדשה קידושין גמורים וגם האשה נתכוונה לקידושין גמורים והמסדר קידושין והעדים סברו שאמר הרי את כנהוג זה תורף שאלתו: והנה אם היינו יודעין שהמקדש לא נתכוין רק לקדש ידה ורק האשה נתכוונה לקידושין גמורים הי' מקום להסתפק דהנה באמת בקידושין ד"ז קאמר הש"ס חציך מקודשת לי אינה מקודשת ופריך וניפשטו קדושה בכולו ומשני התם בהמה הכל שלו אמרי' דפשטה בכולו אבל הכא דבעי דעת האשה והיא אינה מתרצית רק לחציי ושם בהא דבטי רבא חציך בפרוטה וחציך בפרוטה מהו והקשו בתוס' דאמאי לא יועיל דהא לעיל אמר הטעם דל"א פשטו קידושין בכולה משום דהאשה אינה מתרצית והכא היא מתרצית בקידושי כולה ושוב נימא פשטו קידושין בכולה: והנה באמת י"ל קושית התוס' דלכאורה י"ל דענין דפשטו קדושה בכולה הוא רק כמו בהא דמצינו בש"ס דאע"ג דאאחע"א מ"מ בכולל חל ומש"ה חל הקדש אחלב מיגו דחל הקדש על כל הבהמה ה"ה דחל איסור קודש אחלב ונודע סברת הרמב"ם בנק"ה בכריתות דדוקא במוקדשין דאף אם לא יתפשט האיסור בכולה מ"מ עכ"פ יהי' אסור בהנאה דהנאת הקדש הוא אף במידי שאינו ראוי לאכילה כמ"ש הטעה"מ ושוב אמרי' דכיון דע"כ חל האיסור קודש לענין הנאה ה"ה לענין אכילה אבל באיסור בב"ח דאי לא יחול אחלב לא יתסור אף בהנאה שוב ל"ח מוסיף. וא"כ י"ל דהא דאמרי' פשטו קדושה בכולו דוקא בדבר שמשכחת קדושה גם אחד אבר ומפורש בתמורה די"א ובערכין ד"ה דגם לר"מ עכ"פ אותו אבר קדוש ותמכר לצרכי עולה ודמי' חולין חוץ מדמי אותו אבר ולכך ס"ל לר"י ור"ש דכיון דעכ"פ חל קדושה בבירור אאותו אבר ממילא גורר הקדושה אכל הבהמה אבל באשה דלא משכחת אישות לחצאין ולא תהי' מקודשת כלל בכה"ג ל"א דנגרור קדושה אכולה דאדרבא אם לא יחול אכולו לא יחול כלל ומצאתי במקנה שם שהעיר בכעין זה. אך באמת כמ"פ חולקים בסברת הרמב"ם כנודע משיטת הלח"מ ורש"י ותוס' חוליו דק"א

והנה האחרונים כ' די"ל דזה תלוי בהא דר"י ור"ל שבועות דכ"ג דר"י ס"ל כולל בא באיסור הבא מעצמו ור"ל לא ס"ל כולל באיסור הבא מעצמו דהכא י"ל אי לא יחול אנבילות יתבטל גם מהשחוטות משום נדר שהותר מקצתו הותר כולו ודמי להנאת בב"ח שכ' הרמב"ם דל"ח מוסיף מכ"ש כולל דל"מ בכה"ג וע' בא"מ בתשובה סי' י"ב ובשו"ת מרכבת יוסף סי' ל"ב שהאריכו בזה. ונשמע לכאורה דר"י ס"ל דל"צ כולל דבע"כ חל ורק נהי שאפ"ל דלא יחול כלל מ"מ אמרי' מיגו דחל אשחוטות גורר אנבילה וה"ה שי"ל הכא אף דאי לא יתפשט הקדושה בכולו לא יחולו כלל הקידושין מ"מ אמרי' דבאמת גורר