מהר"ש חלק ב לא
Maharash responsa part 2 31 · מהר"ש חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →תלוי בשמיטת קרקע והשתא ליכא שמיטת כספים רק מדרבנן. עכ"פ מוכח דקדושת שביעית אף לענין קרקע הוא רק מדרבנן דל"מ לפירש"י דשמיטת קרקע קאי אשמיטה בוודאי נשמע דשמיטה עכ"פ לענין קרקע דאינו מה"ת וגם לפי' ר"ת דשמיטת קרקע קאי איובל מ"מ הא דקתני שמיטת כספים אינו נוהג בזה"ז קאי בין לענין הלואה בין לענין שביתת קרקע והגם דהכ"מ כ' דלשי' ר"ת י"ל דרק שמיטת כספים איתקש ליובל א"כ נשמע דשביתת קרקע בשמיטה לכ"ע הוי מה"ת אך במלמ"ל דחה דמש"ס מ"ק מוכח דגם לענין שביתת קרקע הוא רק מדרבנן וכמ"ש רש"י שם וע' בתוס' סנהדרין דכ"ו בחד תירוצא ובאמת א"נ כשיטת הר"מ וכפי שפי' הכ"מ בדבריו א"כ נהי שכ' הרא"ש בפ"ק דמכות דקיי"ל שביעית בזה"ז דרבנן י"ל דכ"ז שם דמיירי לענין שמיטת כספים אבל לענין קרקע י"ל דהוי מה"ת. אך באמת כמ"פ לא כ' הכי ובאמת א"נ דעכ"פ מדרבנן נוהג שמיטת קרקע מוכח בתוס' דרק יובל לא תיקנו לפי שקשה לעמוד שתי שנים בלי עבודת קרקע ונשמע דעכ"פ קדושת שביעית דאינו רק שנה א' גזרו אבל בפרישה סי' ס"ז מוכח דרק שמיטת כספים לפי שאינו תלוי בארץ גזרו עכ"פ מדרבנן אבל שביתת קרקע שתלוי בארץ לא גזרו כלל ובאמת הר"ן ז"ל בגיטין מביא שם שיטת כמ"פ דבזה"ז אינו נוהג שמיטה כלל שעכשיו שאין יובל נוהג כלל אף מדרבנן גם שמיטה אינו נוהג
אך באמת מוכח שיטת כמ"פ דעכ"פ מדרבנן נוהג שמיטת קרקע אף בזה"ז עכ"פ בארץ אבל איסור תורה בוודאי ליכא כאשר גם הרי"ף ז"ל בגיטין שם מביא הך תירוצא דרבי הוא וס"ל דתירוצא דרבא קאי רק אהא דתנו רבנן דתשמט ע"ז קאמר רבא משום הפבד"ה אבל לעקור מצות שמיטת כספים לגמרי ע"ז ל"מ הפבד"ה וכמפורש בק"נ שם. עכ"פ לפי"מ שמפורש ברמ"א סי' ס"ז דעכשיו אין נוהגין שמיטת כספים ה"ה די"ל דבטל שמיטה אף לענין שביתת קרקע הגם דלטעם הרא"ש שכ' דמכח המנהג הוי כמאן דהותנה ע"מ שלא תשמיטני שביעית ובדרבנן ס"ל דתנאי קיים אבל לענין שביתת קרקע י"ל דעכ"פ נוהג מדרבנן אבל עכ"פ איסור ד"ת בוודאי ליכא. והנה לענין קרקע של עכו"ם אם נוהג בה קדושת שביעית הנה מפורש הדבר ברמב"ם ה"ש פ"ד הכ"ט דבקרקע של עכו"ם ליכא איסור שביעית ועיי"ש בכ"מ שכ' דלא מבעיא א"נ דשביעית בזה"ז הוא דרבנן לא גזרו בעכו"ם אך אף א"נ דהוא מה"ת וי"ל דאין קנין לנכרי להפקיע מ"מ זה רק כשחזר הישראל ולקח הקרקע אבל אם העכו"ם לקט הפירות אין בו קדושת שביעית ועיי"ש שהביא דברי הירושלמי ופי' דבריו דריב"ל הי' ס"ל דבקרקע של עכו"ם ליכא איסור רק דחייש שמא הקרקע גזולה הוא מישראל א"ל דגם בגינתא דססרא יש חשש זה רק דבאמת א"צ להחמיר הואיל שבחזקת עכו"ם הוא ועכו"ם עבדו. והנה באמת צ"ל מדוע לא נחוש באמת שמא קרקע גזולה הוא א"כ אם השדה גופו של ישראל אף שהעכו"ם עבד יש בו קדושת שביעית ומדוע נחוש גבי אוונכרי שמא קרקע גזולה הוא. והנה לכאורה הי' מקום לומר לפמ"ש הפמ"ג באו"ח סי' י"ז וסו' ש"מ דהא דס' ד"ת מה"ת לחומרא דוקא באיסור לאו אבל באיסור עשה לכ"ע ס' מה"ת לקולא ואף שדעת החוו"ד והמוצל מאש דבמ"ע ס' מה"ת לחומרא לכ"ע אך באיסור עשה לכ"ע ס' מה"ת לקולא וכמ"ש במלמ"ל פ"א מיו"ט לענין מ"ל איסור כרת דאיסור עשה קיל וכמ"ש בנוב"י דגם ר"מ באיסור עשה ל"ח למיעוט וא"כ י"ל דלענין מ"ע דלולב צריכין לחוש לס' גזל דבעי שיהי' וודאי לכם אבל לענין איסור בפירות שביעית דהוי רק עשה כנודע א"כ ס' מה"ת לקולא וא"כ כיון שיש עכ"פ ס' שמא לא גזלה העכו"ם שוב בס' מה"ת לקולא. ובפרט לפמ"ש היראים דגם למ"ד גז"ע מותר מה"ת אפ"ה לא מיקרי לכם וא"כ י"ל דהחשש בש"ס לאו דוקא משום חשש גזל ישראל כפירש"י ז"ל דבאמת י"ל דהחשש גזל ישראל הוי רק בגדר מיעוט כיון שאפשר למיתלי שלקחו וגם שגזלו מעכו"ם ומפורש בש"ס חולין ד"י דהיכי דאיכא למיתלי באדם טהור ובשרצים הוי החשש דאדם טמא בגדר מיעוט וא"כ הכ"נ עיקר הטעם דיש חשש גם על גז"ע ונהי די"ל דגז"ע מותר עכ"פ לא מיקרי לכם וא"כ הכא לענין חשש שביעית גזל ישראל הוי רק בגדר מיעוט אך לפירש"י דהחשש הוא רק משום גזל ישראל ועכצ"ל דחשיב עכ"פ בגדר ס' גזל ישראל א"כ תיקשי דגם הכא נחוש וע"כ צריך לתרץ כמ"ש דשם יש חיוב מצוה וודאי ובעי שיהי' לכם וס' גזל ל"ח לכם אבל הכא ס' איסור פירות שביעית דאינו רק ס' איסור עשה ובזה ס' מה"ת לקולא ונהי דרבנן החמירו בזה מ"מ לענין דהוי רק לחומרא מדרבנן שוב ל"ח לה
אך כ"ז א"נ דעכ"פ חשיב בגדר ס' גזל שפיר י"ל דבאיסור שביעית לא גזרו אך לשיטת הריב"ש דחשיב לה לוודאי גזל וע' בשעה"מ פ"א מגירושין ופ"ד מגזילה שהביא דברי הריב"ש לענין קושית הכפ"ת על הה"מ דס"ל דבס' גזל מהני שינוי החוזר והקשה מש"ס הנ"ל והביא ע"ז דברי הריב"ש וא"כ שוב תיקשי דנחוש אף נענין שביעית וע' בישי"ט שהאריך בזה וצ"ע
נחזור להנ"ל דעכ"פ מוכח בירושלמי כפי שפי' הכ"מ דבריו דבקרקע ש"ע ליכא קדושת שביעית וא"צ לחוש שמא הקרקע גזולה הוא ואף שבשו"ת מהרי"ט סי' מ"ג פי' הכונה להיפך דצריך להחמיר גם בש"ע מטעם דאין קנין מ"מ עכ"פ לדידן דס"ל דשביעית בזה"ז אינו רק דרבנן וא"כ הוי סד"ר שמא כשיטת הכ"מ דאף דאין קנין לעכו"ם מ"מ זה דוקא בחזר ישראל וקנהו. וכת"ה כ' דיש לחוש שמא הקרקע הוא גזולה וכמו בהא דאוונכרי. ובאמת מוכח בירושלמי דריב"ל מחמיר על עצמו הי' אבל מצד הדין א"צ לחוש לזה וע"כ מטעם שכתבתי דל"מ לשיטת הרמב"ן דבאוונכרי החשש הוא גם לגז"ע אבל החשש ישראל הוי רק בגדר מיעוט דל"ח לה. וגם לשיטת