מהר"ש חלק ב ל

אך עכ"פ ז"ב דהכהנים שלא ידעו שיזדמן להם נס אך הי' לפניהם ב' דרכים או להדליק בלילה הראשונה כל הפך שמן טהור ובלילה שלאח"כ יהי' נדחה איסור טומאה

ועוד הי' עצה לחלק הפך שמן טהור על ח' חלקים בח' כלים ובכל כלי להוסיף שמן טמא טיפין טיפין ע"י ביטול. והנה אי הי' הדין דטומאה הותרה שפיר הי' כעת מדליק בכל השמן טהור ולאח"כ ידליק בטומאה רק כיון דטומאה דחויה א"כ נהי דבלילה הראשונה הי' אפשר להדליק בשמן טהור אפ"ה כיון דידעינן דלמחר נצטרך להדליק בשמן טמא א"כ צריכין כעת לחוש שלא נצטרך לבוא לידי דחוית טומאה כשיטת הרז"ה דאסור למול כעת כדי שלא נצטרך לדחות שבת בשביל פ"נ א"כ ע"כ הי' צריכין לחלק השמן על ח' חלקים ולערב השמן טמא בטהור בשיעור שיתבטל דהיינו שנימא קמא קמא בטל א"כ תיכף בלילה הראשונה לקחו חלק שמינית מהפך בכלי ורצו להוסיף שמן טמא ע"י ביטול אך הקב"ה רצה להראות חיבתו שיעשו המצוה מהמובחר בשמן טהור לבדו ונעשה נס שתיכף שקיבלו בכלי חלק שמינית מהפך תיכף ניתוסף ע"י ברכה על שיעור שידליק כל הלילה ולא הי' צריכין להוסיף שמן טמא. נמצא שפיר הי' הנס בכל הח' לילות דאי לאו הנס הי' צריכין בכל הח' לילות להוסיף שמן טמא אך ע"י הנס הדליקו בשמן טהור כל הח' לילות. ומזה יש סיוע גדולה לשי' הסוברים דטומאה דחויה דא"נ טומאה הותרה א"כ שפיר הי' יכולין להדליק לילה הראשונה בשמן טהור לבד ול"ח במה שידליקו אח"כ בשמן טמא ולא הי' צריכין לבטל שמן טמא בלילה הראשונה וא"כ לא הי' הנס רק בז' ימים אבל למ"ד טומאה דחויה שפיר הי' צריכין גם בלילה הראשונה לערב שמן טמא ולבטל כדי שלא יצטרך אח"כ לבוא לידי דחיית טומאה ושפיר הי' נס גם בלילה הראשונה וא"ש הכל בס"ד

טו) עוד נלע"ד ליישב קושית המפורשים דאמאי הי' צריך להנס הא הי' אפשר לערב שמן טמא טיפין טיפין בתוך השמן טהור ונימא קמא קמא בטל. והנלע"ד דהנה ידוע דהשמן שנתנו במנורה הי' צ"ל שמן קודש היינו שהוקדש מקודם. והנה באמת העירו עוד המפורשים דהיאך הי' אפשר השמן ליטמא הא משקה בית מדבחיא דכן והטעם דמשקה אין מקב"ט מה"ת ובשל קודש לא גזרו א"כ השמן לא נטמא כלל אך באמת כיון דבאו בה פרוצים חללוה כמפורש בש"ס ע"ז דנ"ב וא"כ יצאה מקדושתה ושפיר קיבל טומאה וא"כ אף בנעשה קודש אח"כ מ"מ לא פקע טומאתו דהא מפורש בפסחים די"ז דאף בשמן קודש בנטמא בחוץ והכניסן לפנים אפ"ה לא פקע טומאתו ומכ"ש היכי דבשעה שניטמא לא הי' כלל שמן קודש בוודאי אף כשנעשה קודש אח"כ לא פקע טומאתו וא"כ מפורש בש"ס פסחים דל"ג דפירות שנטמאו תיכף בשעה שתלשן כיון דלא הי' להם שעה"כ ל"מ אם יעשה מהן תרומה דכתיב תתן לו ולא לאורו ה"ה דפשיטא דמידי שנטמא תיכף בתחילת הויתו לא מצי להקדישו דמידי שלא יוכל ההקדש ליהנות ממנו רק לשורפן לא חל עליו שם הקדש דבשלמא מידי שהי' כבר הקדש אף כשנעשה אח"כ נותר וטמא אפ"ה לא פקע הקדישו דדוקא בקדושת דמים אם נאסר אח"כ בהנאה ל"ש מעילה כמפורש בפסחים דכ"ט אבל בקדה"ג לא פקע קדושתו כמפורש במתני' כריתות די"ד ונודע מה שהעירו מזה על המהרש"א קידושין דנ"ז אבל עכ"פ תחילת הקדישו לא חל ע"ד טמא ובפרט שי"ל לפי שיטת רש"י גיטין די"ב דהקדש לא חל על פחות משו"פ וא"כ הכא נהי דכ"ז שהי' שמן חולין אף בטומאתו הי' לו שיויי מ"מ ע"י ההקדש לא יהי' ראוי רק לבערו ולא יהי' שו"פ שוב לא חל ההקדש דכמ"ש הרשב"א ב"ק דס"ו דמש"ה בגנב שהקדיש לאחר יאוש מהני ההקדש כיון שע"י ההקדש נעשה שלו אמרי' הקדישו וקנייתו באין כאחד ה"ה להיפוך היכי דע"י ההקדש נעשה א"ר להיות שו"פ שוב ל"מ ההקדש ואף לשי' התוס' שם דהקדש חל על פחות משו"פ י"ל רק הטעם משום דחזי לאיצטרופי כמפורש בש"ס גיטין ד"כ שאני עלה של זית דח"ל וא"כ הכא בשמן טמא של הקדש דאינו עומד רק לשריפה ולא ישאר ממנו אפר ולא שוה מידי בוודאי די"ל דלא חל ההקדש של שמן טמא וא"כ הכא דבאמת מקודם הי' שמן קודש רק כשבאו בא פרוצים נתחלל קדושתו ואז קיבל טומאה וא"כ מיקרי לא הי"ל שעה"כ דהא תיכף כשנעשה חולין נטמא ושוב לא הי' אפשר להקדישו כ"ז שלא פקע טומאתו וידוע מ"ש הפוסקים דבנתערב חולין בקודש ל"ש ביטול דביטול ל"מ רק לענין איסור דנהפך להיות היתר אבל ל"מ ביטול לעשות מחולין קודש וא"כ הכא ממ"נ קודם שנתערב לא הי' אפשר להקדישו דהא כ"ז שהי' עליו שם טמא לא הי' יכול להקדישו ונהי דע"י ביטול פקע טומאתו מ"מ אז לא יוכל להקדישו דהא כבר השמן אינו בעין ואין על מה לחול ההקדש ואי דנימא דכיון דנתבטל בהשמן קודש נעשה ממילא קודש ז"א דביטול ל"מ למשוי מחולין קודש ושוב לא יוכל להדליק בו דאסור להדליק בשמן חול. נמצא דאי הי' גם שמן קודש מקבל טומאה ולא הי' צריכין לומר דפקע קדושתו שפיר הי' עצה לבטל שמן הטמא בתוך שמן הטהור ונימא קמא קמא בטל אבל לפי"מ דאמרינן דשמן קודש אינו מקב"ט וע"כ צ"ל דפקע קדושתו ושוב נהי דלענין טומאה יועיל הביטול מ"מ לא יוכל להדליק בו דהוי שמן של חולין ומחולין לא נעשה קודש אף ע"י ביטול וא"ש הכל בס"ד: סי' ד' שלום לכבוד מחו' הרה"ג חו"ב כש"ת מו"ה דוד אלימלך נ"י ראבד"ק דינוב יע"א

בדבר שאלתו אנשים המהדרין ליקח שמן זית מא"י להדלקת נ"ח ונסתפק כת"ה דיש בזה חשש מחמת קדושת שביעית. הנה מקור הענין הוא בש"ס גיטין דל"ו דפריך הש"ס ומי איכא מידי דמד"ת משמט ומשני רבי הוא דאמר דשמיטת כספים