מהר"ש חלק ב כח

כבתה מדליק א"כ אמאי מותר להדליק בחול ואי הכוונה. דאחר השיעור מותר להשתמש בו א"כ שוב יתסור בשבת דשייך החשש שמא יטה במותר השמן וכדשמע הדין משמי' דר' ירמיה לא קיבלה דבגיטין דנ"ג בהא דקאמר רב מנסך ממש וכדר' ירמיה דאמרי' מדאגבה קניא וכ' בתוס' שם דטעמו דר' ירמיה נהי שא"א לניסוך בלא הגבהה מ"מ ס"ל דהיכי שאפשר לאהדורי ל"א הגבהה צורך ניסוך

ועוד כ' שם דר' ירמיה לא ס"ל כלל לדר' אבין. ולכך כדשמע משמי' דר' ירמי' לא קיבלה דס"ל דבשלמא ר' ירמיה ניחא לי' דינא דרב ומפרש דבאמת הברייתא ס"ל כבתה אזק"ל ושפיר מותר להדליק בשמו פסול בחול ואי דלפ"ז נשמע דאחר השיעור מותר להשתמש ושוב אמאי מותר בשבת מ"מ ר' ירמיה לשיטתו דס"ל במנסך דאמרי' מדאגבה קניא וא"כ מחלק בין מצי לאהדורי א"כ שפיר י"ל דדוקא בחול דאפשר לכבותה אחר השיעור א"כ חלוק סוף הדלקה מתחילתו ושוב לא הוקצה רק על תחילת זמן הדלקה מש"ה אחר השיעור מותר להשתמש בו אף בעודו דולק א"כ שפיר בשבת דא"א לאהדורי שוב כל ההדלקה נחשב לזמן א' ושוב הוי מוקצה על כל הזמן ושוב ל"ש חשש שמא יטה אבל אביי הי' ס"ל כחילוק הראשון בכתובות שם דהיכי שא"א בלא עקירה אף במצי לאהדורי אפ"ה אמרי' עקירה צורך הנחה הוא א"כ שפיר ס"ל לאביי דאין לחלק בין שבת לחול ואי בחול מותר להשתמש במותר השמן ול"א דנחשב למעשה א' א"כ גם בשבת מותר להשתמש אחר השיעור ושוב שייך החשש בשבת שמא יטה במותר השמן ואי אסור בשבת א"כ גם בחול אסור להשתמש ושוב ע"כ הפי' לשיעורא היינו דאי כבתה מדליק ושוב יותסר בחול אבל כדשמע משמי' דר"י וע"ש דר"י ג"כ ס"ל דיש לחלק בין מצי לאהדורי וע"כ דתירוץ השני שם בכתובות עיקר א"כ שפיר ניחא לי' דבחול מותר להדליק דכבתה אזק"ל ובחול שפיר מותר להשתמש במותר השמן דהא מצי לכבות אחר השיעור וא"כ הוי כמעשה חלוק ושוב שפיר לא הוקצה רק על זמן הראשון ושפיר מותר להשתמש אחר החצי שעה אבל בשבת דא"א לכבותה א"כ נחשב כל מעשה הדלקה למעשה א' והראי' דאם בא חיוב מיתה בגמר המעשה אפ"ה ליכא חיוב תשלומין אף על תחילת המעשה א"כ שוב נעשה מוקצה על כ"ז הדלקה ושוב אסור להשתמש בו אחר חצי שעה ג"כ ושוב ל"ש שמא יטה ומיושב הכל בס"ד

יג) עוד הנלע"ד לומר בהא דאמרו לו לאביי משמי' דר' ירמיה וכשאמרו לו משמי' דר"י קבלו וקשה מדוע כששמע משמי' דר' ירמיה לא קבלו וכששמע משמי' דר"י קיבלה. אך כבר הבאתי שיטת כמ"פ דבמותר השמן אחר חצי שעה מותר להשתמש אף בעודו דולק. והנה כבר הבאתי די"ל דלא הוקצה רק השמן שיודלק בתוך זה הזמן והשמן הנשאר לא הוקצה מעולם אך באמת זה תלוי אי אמרי' ברירה וא"נ דלדידן א"ב בד"ת וגם בדרבנן החמירו בדשיל"מ א"כ ל"ש היתר זה אך א"נ דבדרבנן אמרי' י"ב בין לקולא בין לחומרא כשיטת הישי"ש א"כ שוב גם בזה. שייך היתר מטעם ברירה. אך באמת יש עוד מקום לומר דמש"ה מותר להשתמש במותר השמן דאמרי' דבאמת מתחילה הוקצה כל השמן רק דהוי כהותנה. שאם ישאר שמן אחר חצי שעה יופקע קדושתו ואמרי' דתנאי מהני להפקיע קדושתו וכמפורש בש"ע דתנאי בוודאי מהני רק דהמתירין ס"ל דגם בסתם הוי כהותנה וע' ש"ס מנחות דל"ד דאף דאין מורידין מקדושה אפ"ה מהני תנאי לשנותו לדבר רשות ושיטת הב"י ולבוש דלדבר קדושה קלה מהני אף בלי תנאי כ"ז שלא נשתמש בו דבר קדושה רק הזמנה לחוד נהי דבגוף הקדושה מילתא הוא לכ"ע לשיטת הנמ"י אפ"ה מותר לשנות לקדושה קלה וע' בפוסקים שפלפלו אי גם לאביי הדין דבהזמנה לחוד מותר לשנות לקדושה קלה וע' שו"ת רעק"א סי' ב' ובמפה"י בסופו בתשובה כ' דהטעם דמסתמא הוי כאלו הותנה שכ"ז שלא ישתמשו בקדושה חמורה יוכלו לשנות לקדושה קלה א"כ הכ"נ הוי כאלו הותנה שאחר חצי שטה אם ישתייר שמן יהי' מותר להשתמש בו

והנה א"נ דעיקר ההיתר דמותר להשתמש בו משום דהוי כאלו הותנה שאחר הזמן יהי' מותר להשתמש בו ולפ"ז י"ל דכבר נודע מ"ש התוס' קידושין ד"ו דהיכי שמתנה תנאי ותנאי זה עוקר המעשה היינו שא"א להמעשה להתקיים בקיום התנאי שוב אמרי' תנאי בטל ומעשה קיים. א"כ י"ל בהא דהקשו על הרי"ף דס"ל דמותר להדליק במותר השמן א"כ אכתי אמאי מותר להדליק בשבת חנוכה בפו"ש הא א"א לצמצם שיתן בה רק שמן כשיעור ושוב שייך חשש שמא יטה במותר השמן אך לפמ"ש המפורשים דבשבת היכי דשייך החשש שמא יטה אז אף באין לו שמן אחר אסור וגם בדיעבד אם הדליק ולא הטה אפ"ה לא קיים המצוה דחז"ל עשו זה למה"ב ע' בים התלמוד בפתיחה שם. ולפ"ז אם ידליק בשבת בשמן פסול דאז א"נ דאסור להשתמש בכל זמן ההדלקה שוב יהי' יצא בזה יד"ח המצוה דלא יהי' שייך בזה החשש דשמא יטה אבל אם יתנה שאחר השיעור יהי' מותר להשתמש א"כ שוב יהי' שייך החשש שמא יטה ושוב לא יצא יד"ח המצוה א"כ התנאי סותר למעשה דהא הוא הדליקו לצורך נ"ח וע"י התנאי לא יתקיים המעשה ושוב אין התנאי קיים ושוב אסור להשתמש ושוב יצא יד"ח המצוה. ונשמע דאם מדליק נ"ח בשמן כשר אז אף בשבת מותר להשתמש אחר שיעור חצי שעה אבל אם מדליק בשמן פסול אז יש חילוק דבחול מותר להשתמש במותר השמן ובשבת אסור להשתמש בו כ"ז הדלקה ומיושב שפיר דברי הרי"ף דנהי דס"ל מותר להשתמש במותר השמן מ"מ מותר להדליק בשבת בשמן פסול ול"ש החשש שמא יטה במותר השמן ז"א דבשבת אסור להשתמש אף במותר השמן דהרי"ף ס"ל דהא דמותר להשתמש במותר השמן הוא רק מכח התנאי דאין לומר משום ברירה דנהי דהרי"ף פוסק בדרבנן י"ב אך הוא רק מטעם ס' כשיטת הר"ן ולפ"ז בדשיל"מ ל"א ברירה אף בדרבנן ושוב עיקר ההיתר מכח תנאי