מהר"ש חלק ב כז

ולכך הוצרך להשמיענו דאפ"ה אסור להשתמש כפירש"י ז"ל כדי שיהי' ניכר שדולק לשם נ"ח ומיושב קושית מהרש"א בס"ד

נחזור להסוברים דהאיסור משום דהוקצה למצותה ודעת הרי"ף דבמותר השמן מותר להשתמש והקשה הרשב"א דא"כ יותסר מלהדליק בשבת דשמא יטה במותר השמן. וראיתי לח"א שהעיר דהיאך אפ"ל שיהי' מותר להשתמש במותר השמן הא צריכין לומר הוברר הדבר למפרע שהשמן הזה הי' עומד להיות נשאר והא י"ל א"ב אך שי"ל דבדרבנן י"ב ובזה א"ש הא דלא ניחא לי' לאביי הא דרב דיהי' מותר להדליק בשבת דהי' קשה לו דאכתי שייך שמא יטה במותר השמן אך כששמע משמי' דר"י ור"י לשיטתו דס"ל גם בדרבנן א"ב א"כ שוב אסור להשתמש במותר השמן ולכך מותר להדליק בשבת עכ"ד

ובאמת דבריו תמוהים א' דהא הרי"ף ז"ל פוסק דמותר להשתמש במותר השמן ואפ"ה פוסק דמותר להדליק בפו"ש. ועוד דמפורש בש"ס ביצה דל"ט בהא דשנים שלקחו חבית ובהמה בשותפות דרב ס"ל י"ב א"כ שוב פשיטא דמותר להשתמש במותר השמן וא"כ שוב יוקשה אמאי מותר להדליק בשבת הא שייך החשש שמא יטה במותר השמן גם בעיקר דבריו שכ' דמש"ה אמרי' דמותר להשתמש במותר השמן דמדרבנן י"ב קשה הא נודע מ"ש הישי"ש דבדשיל"מ אף בדרבנן א"ב דעיקר הטעם דבדרבנן אמרי' י"ב משום דענין ברירה הוי ס' כמ"ש הר"ן ז"ל והוי לי' סד"ר ולקולא א"כ בדשיל"מ דסד"ר לחומרא גם בדרבנן אמרי' א"ב וע' בשעה"מ פ"ג מגירושין ובהלכות עירובין ובשא"ר סי' צ' וא"כ הכא לענין איסור מוקצה דהוי דשיל"מ גם בדרבנן אמרי' א"ב ואף דשם בביצה משמע דגם לענין תחומין אפ"ה ס"ל לרב י"ב אף דהוי דשיל"מ מ"מ י"ל דוקא לענין תחומין דכ' בתוס' עירובין דמ"ה דאמרי' סד"ר להקל אף דהוי דשיל"מ ומש"ה אמרי' בדרבנן י"ב אבל לענין איסור מוקצה אמרי' סד"ר לחומרא א"כ שוב גם בדרבנן אמרי' א"ב והגם דנ"ח ל"ח בכלל דשיל"מ דהא קיי"ל מותר השמן שבנ"ח שנתערב בס' מותר וע"כ דל"ח דשיל"מ אך כבר העירו על המג"א שכ' דמותר השמן שבנ"ח חשוב דשיל"מ דא"כ אף ס' לא יועיל וע' בספר ב"ט שהוכיח דלשיטת רש"י שמן של נ"ח חשיב דשיל"מ דעכ"פ יוכל להשתמש בו לצורך מצוה אך לדעת הר"ן ל"ח דשיל"מ וא"כ שפיר בטל בנתערב בס' דהוי ס' אם חשיב דשיל"מ ואזלינן לקולא אבל לענין סד"ר בדשיל"מ דשם ל"ש טעמו של הר"ן כמ"ש הצל"ח וע"כ דבס' גם הר"ן מודה לטעם דרש"י א"כ גם נ"ח חשוב בכלל דשיל"מ מש"ה אסור להוסיף דהוי ס' בדשיל"מ ואזלינן לחומרא וע' שו"ת רעק"א סי' ל"ח ובהשמטות שם עכ"פ נשמע דבנ"ח ל"א סד"ר לקולא דלענין זה הוי דשיל"מ א"כ שוב אמרי' בזה א"ב והדרא קושיא לדוכתא אמאי מותר להדליק במותר השמן הא י"ל א"ב וא"נ דמותר להדליק במותר השמן א"כ שוב יותסר מלהדליק בשבת דיש לחוש שמא יטה במותר השמן

והנה באמת לכאורה י"ל דהכא ל"ש כלל הענין דא"ב כיון שא"צ להיות מתברר לבסוף רק דאמרי' דלא הוקצה רק כ"ז שיודלק והשמן הנשאר לא הוקצה אותו ואין נ"מ מאיזה שמן ישאר רק אותו שמן שיושאר לא הוקצה אותו וכעין מ"ש בתוס' מנחות ד"פ דבאמר יקדשו ארבעים מתוך שמונים ל"ש לומר א"ב דכל מקום שהם קדשי. וגם י"ל דהוקצה באמת כל השמן רק דלא הוקצה אותו רק על זמן חצי שעה וא"כ למ"ד קדושת הגוף פקע בכדי א"כ גם קונם כללי יוכל להקדיש לזמן ואח"כ פקע קדושתו דבשלמא למ"ד קה"ג נמי לא פקע בכדי שפיר כ' הר"ן והריטב"א בנדרים דרק בקונם פרטי פקע בכדי אבל בקונם כללי שאסרו על כל העולם לא פקע בכדי אבל אביי דס"ל קה"ג פקע בכדי א"כ גם קונם כללי יוכל להקדיש לזמן א"כ י"ל דלא היקצה אותו רק על זמן חצי שעה ואחר זמן זה פקע איסור נדרו ואצ"ל דהוברר הדבר שזה הזמן לא הי' עומד להתברר דגם אם הי' עומד להתברר מ"מ לא הקדיש רק מאותו זמן ואח"כ פקע איסורו. אך באמת י"ל דכ"ז אם הי' מפרש דלא הוקצהו רק על זמן זה א"כ אח"כ הי' פקע איסורו אבל כיון דנתן השמן בסתם רק לכאורה י"ל כיון דאמרי' בש"ס דכתובות ד"ל בזורק חץ וקרע שיראין בהליכתו פטור דאמרי' עקירה צורך הנחה הוא ופירש"י דמהשתא מתחיל חיוב שבת א"כ י"ל דכשמדליק א"כ כל השמן שנותן בהנר חשוב כאלו תיכף נגמר כל ההדלקה וא"כ הוי כאלו הוקצה כל השמן כיון שגמר הדלקה עם תחילת הדלקה הם ענין א' אך לפי"מ דקאמר שם בחד תירוצא דהיכי דמצי לאהדורי ל"א עקירה צורך הנחה הוא א"כ י"ל דהכא כיון דאחר חצי שעה מותר לכבותה א"כ שפיר אפשר לחלק סוף הדלקה מתחילת הדלקה ושוב חשיב כשני מעשים ושוב י"ל דלא הוקצה אותו רק על זמן חצי שעה ושוב ממילא אף אם לא כבה אותו אפ"ה מותר להשתמש בו. וא"ש מ"ש הרי"ף לשיעורא היינו דמותר לכבותה ולהשתמש בו דזה בזה תלוי כיון דמותר לכבותה מש"ה מותר להשתמש לאורה אף בעודו דלוק ונשמע דכ"ז בחול דאפשר לכבותה א"כ חשוב כאפשר לאהדורי ול"א דהוי כאלו תיכף נגמר כל ההדלקה א"כ שפיר מותר להשתמש בו דלא הוקצה אותו רק על זמן חצי שעה אבל בשבת דא"א לכבותה אחר השיעור א"כ שוב חשוב תיכף בתחילתו כאלו נגמר כל ההדלקה ושוב יש בו איסור מוקצה גם אחר השיעור ושוב יש איסור להשתמש ושוב ליכא חשש שמא יטה ומש"ה א"ש שיטת הרי"ף בס"ד

ועפ"ז א"ש מה דאביי לא ניחא לי' בדינא דרב דקאמר דמותר להדליק בנ"ח בין בשבת בין בחול בפו"ש והי' קשה לו דמברייתא דקתני מצותה משתשקע החמה נשמע או דהכוונה דאי כבתה מדליק או דעכ"פ לשיעורא שאחר זמן החצי שעה מותר להשתמש בו וקשה ממה נפשך א"נ דהכוונה דאי